אחרי צילום רחם...
כתבתי הודעה אבל אני לא יודעת היא נעלמה לי משום מה. אז אנסה שוב ואם זה פעם שנייה אני מבקשת מראש סליחה. הלכתי לצילום רחם מוכנה עד כמה שאפשר, קלמנרבין, נורופן, ובעל. וידאתי אלף פעם שיש בלון ואז נכנסתי משוכנעת שזה יעבור כמו כלום. נשכבתי, התחילה הבדיקה ושוב הלחץ והכאבים כמו כאבי מחזור. באיזשהו שלב הכאבים הפכו חדים אבל אני נשמתי עמוק ורציתי לגמור את הבדיקה עד הסוף, אבל כאב לי. אני ממש מתביישת!! ואז הכניסו את בעלי והרופא שאל אותו שישאל אותי אם אני רוצה צינתור כי עכשיו זה בדיוק הזמן. מסתבר שהחצוצרות סתומות. ביקשתי הרדמה מקומית ובעלי הבין ממנו שאי אפשר (או שאני לא הבנתי טוב, כשאני לחוצה אני לא מבינה מה אומרים לי וכל מילה נראית לי כמשהו אחר לגמרי). אז ביקשתי שיפסיקו, אבל הם ביקשו שאחשוב שוב. ומסתבר שהרופא ניסה לעשות צינתור בכל זאת אבל כאב לי אז הוא הפסיק ואמר שאין ברירה וצריך הפריה. (ראיתי גם בטופס רשום שלא הודגמה חצוצרה ושהניסיון לצנטר נכשל). אני יודעת שאני לא כותבת פה הרבה, ואל תכעסו עליי, אבל אני ממש זקוקה למילות ניחומים מכם. רע לי עם זה שאני כזאת חלשה, שאני נבהלת מכל כאב, ואני לא יודעת איך אוכל ללכת לעשות הפריה- אם צילום רחם עם בלון אני בקושי עברתי. אני פשוט ברגע זה לא סובלת את עצמי ומפחדת נורא. חוץ מזה שיש לי גם דימומים ואני אמורה לקחת אנטיביוטיקה. זה בסדר? או שהתבלגן משהו בפנים??? אנא, כתבו לי והמון תודה וסליחה מראש.
כתבתי הודעה אבל אני לא יודעת היא נעלמה לי משום מה. אז אנסה שוב ואם זה פעם שנייה אני מבקשת מראש סליחה. הלכתי לצילום רחם מוכנה עד כמה שאפשר, קלמנרבין, נורופן, ובעל. וידאתי אלף פעם שיש בלון ואז נכנסתי משוכנעת שזה יעבור כמו כלום. נשכבתי, התחילה הבדיקה ושוב הלחץ והכאבים כמו כאבי מחזור. באיזשהו שלב הכאבים הפכו חדים אבל אני נשמתי עמוק ורציתי לגמור את הבדיקה עד הסוף, אבל כאב לי. אני ממש מתביישת!! ואז הכניסו את בעלי והרופא שאל אותו שישאל אותי אם אני רוצה צינתור כי עכשיו זה בדיוק הזמן. מסתבר שהחצוצרות סתומות. ביקשתי הרדמה מקומית ובעלי הבין ממנו שאי אפשר (או שאני לא הבנתי טוב, כשאני לחוצה אני לא מבינה מה אומרים לי וכל מילה נראית לי כמשהו אחר לגמרי). אז ביקשתי שיפסיקו, אבל הם ביקשו שאחשוב שוב. ומסתבר שהרופא ניסה לעשות צינתור בכל זאת אבל כאב לי אז הוא הפסיק ואמר שאין ברירה וצריך הפריה. (ראיתי גם בטופס רשום שלא הודגמה חצוצרה ושהניסיון לצנטר נכשל). אני יודעת שאני לא כותבת פה הרבה, ואל תכעסו עליי, אבל אני ממש זקוקה למילות ניחומים מכם. רע לי עם זה שאני כזאת חלשה, שאני נבהלת מכל כאב, ואני לא יודעת איך אוכל ללכת לעשות הפריה- אם צילום רחם עם בלון אני בקושי עברתי. אני פשוט ברגע זה לא סובלת את עצמי ומפחדת נורא. חוץ מזה שיש לי גם דימומים ואני אמורה לקחת אנטיביוטיקה. זה בסדר? או שהתבלגן משהו בפנים??? אנא, כתבו לי והמון תודה וסליחה מראש.
