אחרי צילום רחם...

אחרי צילום רחם...

כתבתי הודעה אבל אני לא יודעת היא נעלמה לי משום מה. אז אנסה שוב ואם זה פעם שנייה אני מבקשת מראש סליחה. הלכתי לצילום רחם מוכנה עד כמה שאפשר, קלמנרבין, נורופן, ובעל. וידאתי אלף פעם שיש בלון ואז נכנסתי משוכנעת שזה יעבור כמו כלום. נשכבתי, התחילה הבדיקה ושוב הלחץ והכאבים כמו כאבי מחזור. באיזשהו שלב הכאבים הפכו חדים אבל אני נשמתי עמוק ורציתי לגמור את הבדיקה עד הסוף, אבל כאב לי. אני ממש מתביישת!! ואז הכניסו את בעלי והרופא שאל אותו שישאל אותי אם אני רוצה צינתור כי עכשיו זה בדיוק הזמן. מסתבר שהחצוצרות סתומות. ביקשתי הרדמה מקומית ובעלי הבין ממנו שאי אפשר (או שאני לא הבנתי טוב, כשאני לחוצה אני לא מבינה מה אומרים לי וכל מילה נראית לי כמשהו אחר לגמרי). אז ביקשתי שיפסיקו, אבל הם ביקשו שאחשוב שוב. ומסתבר שהרופא ניסה לעשות צינתור בכל זאת אבל כאב לי אז הוא הפסיק ואמר שאין ברירה וצריך הפריה. (ראיתי גם בטופס רשום שלא הודגמה חצוצרה ושהניסיון לצנטר נכשל). אני יודעת שאני לא כותבת פה הרבה, ואל תכעסו עליי, אבל אני ממש זקוקה למילות ניחומים מכם. רע לי עם זה שאני כזאת חלשה, שאני נבהלת מכל כאב, ואני לא יודעת איך אוכל ללכת לעשות הפריה- אם צילום רחם עם בלון אני בקושי עברתי. אני פשוט ברגע זה לא סובלת את עצמי ומפחדת נורא. חוץ מזה שיש לי גם דימומים ואני אמורה לקחת אנטיביוטיקה. זה בסדר? או שהתבלגן משהו בפנים??? אנא, כתבו לי והמון תודה וסליחה מראש.
 

לינלין1

New member
אין מה להתבייש! וגם לי כאב...

יש פעמים שצילום הרחם כואב, ואפילו כואב מאוד. אין שום סיבה שתרגישי בושה, ובטח לא להסיק מסקנות לגבי עצמך. לי למשל יש סף כאב גבוה ויכולה לסבול כאב, ובכל זאת באמת שכאב לי הרבה יותר ממה שחשבתי שיכאב, ואילו לבנות אחרות לא כאב בכלל, ככה שזה אינדבידואלי. גם אני דיממתי קצת, ואני חושבת שלקחת אנטיביוטיקה זה חובה לכולן (גם לי נתנו ואמרו לי שנותנים לכולן). אני רק אוסיף משהו שכבר כתבתי פה- תשתי המון המון עם האנטיביוטיקה! מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב!
 

גיליה

New member
צילום רחם

היי חמודה, ממש כאב לי הלב לקרוא את דברייך והרגשתי, תוך כדי קריאה את אותם כאבים חדים שאת מתארת. כן, גם לי כאב, (לא לקחתי לפני כן שום תרופה וגם כל הפרוצדורה נעשתה ללא בלון). ולומר לך את האמת, כשכאב מאוד לא התביישתי להגיד אי ולומר לרופא שכואב לי. אבל בסופו של דבר זה מאחורינו. לגבי הפריה, הבנתי שהיא נעשית בהרדמה אז לא נראה לי שתסבלי מכאבים. על כל פנים, אני משאירה את ההסברים על הפריה למבינות ממני. תהיי חזקה וביחד נגיע למטרה!!
 
מתוקה אני רוצה לחבק אותך

זה בטח כאב נורא וזה כנראה בגלל החסימה בחצוצרות. לפחות דבר אחד יצא מזה , שאת יודעת מה הבעיה וככה תופני ישר ל-IVF שזה הטיפול המתאים. ותאמיני לי , גם אני סבלתי בצילום רחם יותר מאשר בהפריה עצמה,ואצלי אפילו לא היו חסימות והכל עבר תקין בצילום ובכל זאת כאב לי נורא. הדימומים זה טבעי , גם לי היו וגם החומר ניגוד לצילום נוזל החוצה . ואין לך מה להתנצל. תתאוששי ותתחזקי ולפחות דבר אחד חיובי - עכשיו אתם יודעים בדיוק לאיזה טיפול לפנות ולא תבזבזו זמן על הזרעות למשל , כי עם חצוצרות חסומות אין בזה סיכוי. המון בהצלחה (לא עולים לי האייקונים) דנדוש
 

matan10

New member
רוצה משפחה יקרה

אתחיל מהאמצע דווקא, רשמת שהזמינו את בעלך כדי שיעזור לך להבין יותר טוב. מאד מצא חן בעיני הרגישות והרצון לעזור. וזה כבר טוב שמתחילים להבין עד כמה המצב מורכב. גם אדם ששמיעתו תקינה מתקשה להבין דברים בזמן לחץ על אחת וכמה אדם עם בעיית שמיעה. לכן אין לך שום סיבה להרגיש לא טוב אני לא עברתי צילום רחם לכן אני לא יכולה לעזור לך ממקור ראשון. אבל ממה שקראתי כאן בפורום , במידה והחצוצרות סתומות יש טיפול שאולי ניתן לעשות אותו בהרדמה. בנוסף יש רופא טור-כספא שמתמחה בזה. לכולנו זה כואב במידה זו או אחרת, כולנו משקשקות, וזה הדבר הכי טבעי. ואל תרגישי לא נוח. תכתבי כאן בפורום כמה שאת רוצה. אל תהססי. הפרייה, אם באמת תזדקקי לזה, אני יכולה להעיד מנסיון אישי שהטיפול אומנם כרוך בטרטורים וזריקות אולם שאיבת הביציות עצמה מתבצעת בהרדמה, והחזרת העוברים כולה אי נוחות קטנה שמתגמדת מול התקווה שבכך. את יכולה לשאול אותי כל מה שאת רוצה כאן או במסר. |מחבקת אותך| מתן
 

kasa

New member
הי לך, רוצה משפחה,

נורא עצוב לי לקרוא שלאחר כל מה שעברת - את עוד מרגישה רגשי אשמה...
זה באמת עצוב. לא יכולה לשתף אותך בחוויות מצילום רחם (אני מניחה שאני עוד לפניו), אבל - שמעתי מהמון-המון בנות שכאב להן. מאוד. מישהי סיפרה לי שמרוב לחץ היא שברה את הספקולום בפנים, והרופא צווח עליה, שהיא לא שוכחת עד היום...(גם את הכאבים, וגם את הצעקות). אישית, בכלל לא ברור לי מדוע הצילום לא נערך תחת הרדמה/טשטוש - כפי שמקובל בכל פעולה חודרנית אחרת !!! התיאוריה שלי גורסת ששוק מומחי הפוריות בארץ מורכב רובו ככולו מגברים. והשוביניסטיות עדיין לא פסה מעולמנו. אני בטוחה שאילו היו יותר רופאות - היה הצילום נערך תחת טשטוש/הרדמה. אני רוצה לראות רופא אחד, מכל אלו, אשר מוכן לעבור בדיקות קולונוסקופיה או רטרוסקופיה או אנדוסקופיה או כל סקופיה אחרת - ללא הרדמה !!! (גם הבדיקות האלה הן פולשניות, וגם הן נמשכות לא יותר ממס´ דקות, לכן - אני משווה אותן לצילום רחם). מכעיס אותי נורא הקלות הבלתי נסבלת שלהם לסבל שאינו מוכר להם, ושהם גם מעולם לא יוכלו לחוות. זה מזכיר לי שהיתה פעם תוכנית טלויזיה על ניתוחים קיסריים. כל הרופאים הגברים היו נגד, מסיבות אלו ואחרות. רק רופאה אחת, אישה, מנהלת מחלקת גניקולוגיה בבי"ח הדסה, אמרה שאם תבוא אליה אישה ותתעקש על ניתוח קיסרי -היא תסביר לה את הסיכונים הכרוכים בכך, אבל - לא תמנע ממנה להינתח, גם אם מבחינת רפואית אין הצדקה. היא היחידה שהבינה את המצוקה שחווה אישה - בלידה, בניתוח, בצילום... אני חושבת שכשיגיע יומי לצילום שכזה - אתעקש על הרדמה/טשטוש, משהו שיהפוך אותי למעורפלת הכרה, וחסרת תחושה... אני חושבת שמה שאת מרגישה הוא מאוד טבעי, ועצוב שרופאים לא מסוגלים לעשות משהו בשביל להקל על הסבל, ובעיניי - זו כמעט אטימות. אין כיום כמעט שום בדיקה פולשנית שנערכת ללא טשטוש/הרדמה.... חוץ מהבדיקות שנשים עוברות, ובכוחן הרב - נושכות שפתיים ושותקות. אם פעם הבאה תאלצי לעבור בדיקה כזו - תבקשי טשטוש. הבנתי שיש מקומות שזה בכל-זאת מקובל.
 
אתן נהדרות

על הכל. ו=KASA - היית צריכה לראות אותי, יושבת בעיניים אדומות עם טישיו מול ההודעה שלך ובין כל הדמעות בוכה וצוחקת על מה שכתבת. עכשיו פחות לחץ אחד - די נבהלתי למה רשמו לי אנטיביוטיקה ולמה ממשיך לדמם לי. כרגע אני לא מסוגלת לחשוב אפילו על IVF. אולי עוד כמה ימים, כשארגע ואחזור להאמין שהשמים במקום שלהם למעלה ולא נפלו עליי. ואני אשמח לכל פיסת מידע - מה זה בדיוק ה-IVF. ואני מרגישה מבולבלת - אני שמחה שהבעיה שלי ידועה, ובכל זאת אני בוכה פה. אני ברגע זה לא יודעת אם יהיה לי את האומץ להמשיך, אבל אני כן יודעת שאתם המשפחה שלי פה, ולמרות שאני לא כותבת אתם נתתם לי להרגיש טוב, אצלכם אני מחפשת עידוד. אתן הכי הכי בעולם.תודה - לכל אחת ואחת. אין לי מילים. ולכל אלה שענו לי במסר - התשובות בדרך.
 

kasa

New member
יקירה,

אני לא יכולה להשיב לך לגבי IVF, פרט לעובדה ´היבשה´ שסיכויי ההצלחה של טיפול כזה הם גבוהים ! באופן אולי מוזר מעט, לא מפחידים אותי כל הטיפולים - כל עוד הם נערכים תחת הרדמה ובעירפול חושים....במצב כזה - אין לי בעיה שהרופא יעשה בגופי מה שהוא רוצה (טוב, לא הכל....), העיקר - שלא יכאב לי. למיטב ידיעתי, טיפולי IVF, על כל המשתמע מכך (שאיבה, וכד´) נערכים בהרדמה.... - אז - מה איכפת לך לישון קצת, ולקום בהריון ?!?
מקווה שהתאוששת מהצילום, ושהיום הזה טוב יותר ומעודד יותר מקודמו !!! שרית
 

MERRY5

New member
תרימי את הראש ......../images/Emo24.gif

אני מתארת לעצמי שאת מרגישה כאילו סוף העולם קרב , אבל כמה שזה ישמע לך מוזר IVF הוא פתרון מוצלח, מהיר ואולי טוב שכבר הגעת לשלב הזה.... (ביננו 90% - כמעט - מהבנות שיש להם בעיות לא מוצאות פתרון בכל הטיפולים האלה שקודמים ל- IVF) אז את עולה כיתה ויש מלאן חששות וזה הכי טבעי בעולם. אבל פשוא תרימי ראש ותסתכלי קדימה להזדמנות הנדירה הזו שיש בתקופתינו - הפריה מלאכותית. והשד ממש לא נורא!!! אם תרצי אני ישמח להעביר לך קצת מנסיוני האישי (אחרי 2 IVF) רק תבקשי... [email protected] מארי
 

אופה3

New member
מתוקה שלנו, סליחה על מה, על זה שאת

כואבת מכל בדיקה, על כך שסך הרגישות שלך הוא גבוה מאוד , יש אנשים שרגישים לכל כאב, ולו הקט ביותר. אז לא נורא, העיקר שעכשיו יש את הפתרוןלבעיה ואת מודעת לה. איך תעברי הפריה כמו כל הפחדניות והחוסר האמיצות שבעולם, שהן רואות את הילד מול העיינים, הם נהפכות להיות כמו נמרות המגינות על הגורים, הן הכי חזקות שיש בעולם, שום כאב לא ישבור אותם, שום דבר קל או קשה, לא יסיט אותנו מהמטרה שלנו, התינוק המיוחל, אין מה לעשות, אנחנו חושבות לפעמים כי אין בנו את הכוחות, אך את טועה יקירתי, בתוך ליבך, בתוך כל החדרים של הנפש, יש כוחות שאת לא יודעת ולא מודעת אליהן, ואני יודעת שבסוף הדרך את תסתכלי על כל זה , ועל ההודעה הזאת ותצחקי, לא תאמיני שאת פעם כתבת את זה, שתראי את התינוק מול העיינים, כל הכאבים, הזריקות, הדקירות, ההרדמות, השאיבות, הכל אבל פשוט הכל מתגמד לעומת האוצר הנפלא ביותר בעולם, ותתפלאי עד כמה מהר את תשכחי מכל זה. אז את צריכה פשוט לקחת סוף שבוע, החל ממחר, רגוע, לנשום אויר צח, ללכת ליום ולהרגע, מול השקיעה או אפילו בלילה, ולעשות חושבים היטב לגבי העתיד,ומה את מוכנה לעשות למען הילד, ואני בטוחה שאת תגלי, שאת מוכנה ללכת באש ובמים ולעבור הכל על מנת להגיע למטרה המיוחלת. אני פה בשבילך מתי שתרצי, גם במסרים, ויש גם את הצ´ט שלנו. חוץ מזה את מוזמנת לשאול את כל השאלות, ואת כל התהליכים, כי כשיודעים מה הולכים לעבור, אז פחות פוחדים, ויותר בטוחים. מאחלת לך הרבה הצלחה, ואני פה שוב פעם להזכירך, ומחזיקה לך ידיים. האופה
 

תוליק

New member
אין מה להתבייש!!!

אני צרחתי בצילום ואני לא אדם שנכנע לכאב. ההלם, הכאב הפתאומי הוציא לי כזו צעקה שמיד אחריה רציתי לבקש סליחה מהטכנאי והעוזרת שלו - רק לא היה לי כוח לזוז שלא לדבר על להתנצל. אני לא יודעת מה עם חצוצרות אבל אני רוצה להתיחס קצת לכאב. תראי, אנחנו עושות דברים שלא הינו מאמינות על עצמנו שנוכל לעשות. זריקות, אולטרסאונדים בכמויות, כל הכדורים ועוד ועוד. למשל הזריקות, אני כל הזמן חשבתי - רק לא זריקות בבקשה! והנה הגעתי לזה - ואני אוכלת את זה בלי מלח. לכל דבר שתגיעי - את תעברי. למה? בגלל שיש לך מטרה ואת רוצה אותה ואת תצלחי. בהצלחה עמוקה תוליק
 

נועם@בת

New member
אף אחת לא אמורה להתבייש ולהתנצל

על שכואב לה. ואת עוד עמדת בגבורה בכאבים, למרות שהמשיכו להכאיב לך שוב ושוב. אני מקוה שלפחות הכאבים נרגעו כבר, ושתשני טוב הלילה. הצינתור אותו ניסו לעשות הוא צינתור "פרימיטיבי" כלומר - פתיחת הסתימה על ידי הזרקת חומר בלחץ. אין ספק שזה אמור להיות כאב מסויט. לפי הצילום שתקבלי ניתן לראות איפה נמצאת הסתימה. תחפשי בלוחות (סרגל אפור למעלה) את שמו של דר´ אילן טור כספא, ותקבעי אצלו תור. הוא מומחה בצינתור לפתיחת סתימות בחצוצרות - בהרדמה
אם אפשר לפתוח את הסתימה ללא סבל מיותר, אין סיבה שתעברי לIVF. התהליך אמנם לא מסובך כל כך, אבל למה לתת הורמונים ולבצע שאיבה כשאפשר לעשות את זה קל יותר. בקיצור חמודה, תפסיקי להתבייש. את אדם- בשר ודם. הכאיבו לך, ושלחו אותך הביתה כמו איזה סחורה פגומה- אבל את לא
את כאובה ומפוחדת ודי מיואשת. קחי
ענק ותמשיכי בדרך הבטוחה שלך להיות אמא
נועם
 

neta2

New member
חמודה../images/Emo140.gif

קודם כל גמרת עם הצילום והכאב ! את גיבורה. זה לא בושה שכואב לנו, לי כאב בזמנו מבדיקת הפאפ ולא כאב בכלל מצילום רחם.. כל אחת וכאביה.. זה בסדר, את בן-אדם! וכמו שליאור של חנה המקסים בזמנו אמר כאן למישהי ואני מצטטת לא במדוייק אבל את רוח הדברים אני אעביר: לפעמים יותר קל ונוח שמוצאים שישנה בעיה ויודעים כיצ ניתן לפתור אותה מאשר שהכל תקין ואת מאותם כאלו לא מוסברים שלא מצליחים להכנס להריון. אז תעברו ל- IVF ואני רוצה לראות הודעת הריון במהרה!! אל תתביישי, מותר לנו לבכות מכאב לעיתים, אנחנו סובלות ככ הרבה , זה בסדר.
 

מיכל25אב

New member
גיבורה שלי..

אני זוכרת שפעם אחרי אחת השאיבות שהיו לי שכבתי בחדר ההתאוששות עם עוד כמה בנות וריחמתי על עצמי(טוב, זה לא שיש הרבה מה לעשות בחדר ההתאוששות....)מישהי לידי שבחה את האחות שטיפלה בה ואז האחות אמרה:"אתן גיבורות כל מה שאתן עושות- מבחירה, מה שאתן עוברות..."ואז חשבתי על זה-באמת אנחנו לוקחות את זה כמובן מאליו שנלך נעשה טיפולים והכל בלי בעיה,אבל זה לא מובן מאליו בכלל!!אנחנו גיבורות! אסור לך להרגיש רע עם עצמך-כולנו עושות את המקסימום ומעבר..אבל אנחנו לא מברזל. אל תתנצלי-אם כולנו היינו חזקות ועוברות את הטיפולים האלה בקלות ולבד-נועם לא היתה פותחת את הפורום. ובקשר להפריה- קל להגיד אל תפחדי- אבל באמת אין ממה...זה רק נשמע ונראה מפחיד אבל זה לא ממש(-אני עברתי 6,)טיפול שיניים יותר קשה...בהצלחה מיכ.
 
למעלה