אחרי חודשיים

  • פותח הנושא sl92
  • פורסם בתאריך

sl92

New member
אחרי חודשיים

שאני עוקבת אחריכן ולא כותבת כי תוך כדי הבגרויות התחלתי לעבוד 11 שעות ביום ואין לי זמן לנשוםםםםםם..אבל ברוך השם בסוף החודש זה נ-ג-מ-ר!!!אני חייבת לחזוז לעניינים... מאז שנגמר הלימודים..סוף י"ב וכל זה..התחלתי לעבוד..המחשבות בעבודה הורגות אותי...בכל החצי שנה שהחבר בצבא אלו היו החודשיים וחצי הכי קשים שלי..באמת.. בכי..התפקויות..עכשיו אני לא רואה אותו מהיום עד ראש השנה 23 יום
אני בדיכאוןןןןןן...כנראה באמצע אני יסע לבקר אותו...כל כך קשה לי..אני מתגייסת באוקטובר וזה ממש מפחיד אותי איך זה ישפיע על הקשר..לחברות שלי אין חברים..ואין לי עם מי לדבר על זה..הן לא מבינות מה אני רוצה מהן שאני משתפת אותן..אז בכלל..אני שומרת הכל בבטן עד שמגיע הלילה ובמיטה אני מתפרקת...
 
אז הגעת למקום הנכון :]

תתפרקי פה , וכולנו נבין... כי כולן עוברות את זה .. או עברו והעיקר , זה להיות חזקים ולהמשיך לתמוך ולעודד ..
 

Negg108

New member
../images/Emo140.gif

אני מאוד מבינה אותך, אני הכי מקווה בעולם שתוכלי לפגוש אותו
כי זה יעשה לך ממש טוב, וזה מוריד המון מהלחץ של הלא לראות אותו המון זמן.. אני גם ממש מבינה את הקטע של החברות שאין להן חבר, לי יש רק חברה אחת שיש לה חבר (יותר נכון היה
)והיא גם תכל'ס לא הכי מבינה אותי כי הם היו בקשר מחוץ לצבא, אז זה באמת קשה, אבל כאן כולן יבינו אותך, ויעזרו לך ויתמכו בך, אז ברוכה הבאה!!!
אני גם ממש בדכאון בגלל זה, אבל אני ממש מנסה לחשוב מחשבות חיוביות, וכמה שפחות לחשוב על הזמן למרות שאני מודה שמאוד קשה לי, אבל הכל עובר בסוף שזה מה שנפלא
לאן את מתגייסת? איפה החבר משרת?
מה היציאות שלו?
 
למעלה