אחרי הפסק ארוך..
ב"ה
שלום לכולם. חג אור שמח, ושבוע טוב
קשה מאוד בישיבה (חרדית, אני מניח) למצוא את השילוב של זמן+אינטרנט+קירות סגורים להיות חלק פעיל בפורום. אני באמת הייתי שמח להתכתב יותר עם חברי הפורום, אבל אני מניח שזה פשוט חלק ממה שצריך להקריב בשביל לימוד התורה המרוכז הזמני (לימוד בישיבה) לפני החיים האמיתיים.
...
ממש קשה להחליט מה לכתוב, על מה לכתוב, מאיפה לכתוב? לכתוב דבר תורה? איזשהו מאורע שקרה? איזושהי הרגשה? מחשבה? לפתוח נושא דיון?
אני פשוט אתחיל:
אני בחור ישיבה, ב"ה, בן 24 כעת, מהצפון, אני לומד בישיבה בירושלים. הסיבה שבגינה אני לא מפרסם את שמי הראשון היא פשוט כי יש לי שם מאוד יחודי, שאם אומר אותו, ידעו מי אני, ואת מי שרציתי עד היום לשתף בהיותי בעל נטיות הומוסקסואליות (בנוסף לנטיה ה"סטנדרטית") כבר שיתפתי, ואמשיך לשתף באופן פרטני.
קוראים לי בן (שמי השני). גדלתי בבית מסורתי (-). גליתי שאני דו בגיל 12. התחלתי לחזור בתשובה בגיל 20 בצבא.
יש פסוק: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי" (תניא פ' מ"א) ומכיון שאני חייתי עם הפסוק הזה עוד מילדות, באופן שידעתי לפחות לרמה מסוימת, שה' יודע כל מה שאני עושה, מרגיש, חושב, וכו'.. לכן, בשבילי לחזור בתשובה לא היה דבר כלכך מורכב. [ראוי לצין שעוד לא חזרתי בתשובה, אבל התחלתי]
עכשיו יש לענין הזה רובד יותר עמוק. זה לא רק שמה שאתה חשוב/אומר/עושה- ה' יודע, ולכן כדאי לך להזהר בכל צעד שיהיה בדיוק מה שאתה אמור לעשות בתור אדם אלקי בדמותו של ה'. אלא, שה' יודע בדיוק איך הוא יצר אותי. ואפילו אם אני הומו, אין סתירה, אני יכול להיות אלקי 100% מהזמן (אם אני באמת ארתם למשימה) וזה לא שבגלל שאני הומו- נשללה ממני האפשרות לכך.. כי ה' יצר אותי. ואז הוא אומר לי בתורה לא לשכב עם גברים כי תועבה יעשו שניהם אם כן... הלו ה', אתה מקשיב למה שאתה אומר?!?! אם יצרת אותי, כהומו, אז למה אתה מצווה אותי לא לשכב עם גברים? אז למה יצרת אותי כך לכתחילה? אז המסקנה שהסקתי מהיותי חי כאן בעולם הפיסי נשמה בגוף, זה שה' לא עושה טעויות. אז אם אני הומו, ואסור לי לשכב עם גברים, אז אני אהיה יהודי שלומד תורה, ומקיים מצוות, וממש מאוהב בה' לפעמים, שאחרי זה, אני לא מבין איך חוזרות לי מחשבות זרות, ואני אומר משהו לא לענין או חוטא..
אז כך אני מבין את הענין של להיות נשמה בגוף. שכיון שהנשמה היא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא ריש פ' ב') והגוף גם שיך לה'.. אז למרות שהוא יצר אותי עם תאווה לגברים, אני לא אשכב עם גברים.
בגלל זה חזרתי בתשובה למרות שאני הומו
כל יום בשנה הוא ראש השנה לענין של אותו היום. לצורך הענין, יום ההולדת הוא הראש השנה האישי לכל אדם, שממנו יש המשכה לשאר השנה, למזל ולהשפעה האלקית על האדם מהיום הולדת הראשון שלו, וכן כל השאר, כמו ראש השנה שהוא ממשיך את ההמשכות לכל שנה (כמו שבראש (במוח) יש את כל האיברים, כך שבנאדם מרגיש בעצם כאב במוח בכלל, ומשם יש המשכה לכל האיברים) אז צריך להבין מה ממשיכים מחנוכה, בעיקר מהיום האחרון שהוא ה'ויכולו' והשלמות של כל החג, לכל השנה..
אז ההבדל בין חנוכה לשאר החגים יבהיר לנו מה מיוחד בחג זה ספציפית, שיש להמשיך לכל השנה.
ומה ההבדל? הרבי שואל וגם עונה, שכל שאר החגים, כמו פסח, פורים, זה חגים שאנחנו חוגגים את ההצלה הגופנית של עם ישראל, שבמצרים היינו משועבדים בגוף לפרעה, ושבשושן הבירה המן רצה להשמיד היל"ת את כל היהודים ביום אחד, וההצלה הגופנית היא מה שאנחנו חוגגים, במקרים אלו. גם סוכות- ענני הכבוד, שהיו לנו להצלה גופנית בזמן ההליכה במדבר.
חנוכה שונה. כי בחנוכה אנחנו חוגגים את הנצחון נגד היוונים. שהם, לא ניסו להרוג אותנו. ולא להשמיד אותנו, או את להחריב את בית המקדש. הם לא התנגדו לתורה, הם העריכו את החכמה של התורה, הם העריכו חכמות באופן כללי, את היופי של האינטלקט, אבל מה שהם לא אהבו זה את העובדה שהתורה היא תורת ה'. שיש דברים שאי אפשר להבין, חוקים, 'להעביר מחוקי רצונך', דווקא חוקים, של טומאה וטהרה, וכו', ודווקא רצונך, שזה הרצון של הקב"ה.
כלומר, חנוכה, מסמל לנו את הניצחון הרוחני שהיה לנו. שד"א לכן אין חיוב לקבוע סעודה, כמו בשאר החגים שיש חיוב לקדש, ולאכול סעודה עם לחם, בשר, ויין "אין שמחה אלא בבשר וביין", אך בחנוכה אין חגיגה גשמית, שבאה כתוצאה מנצחון גשמי, אלא חגיגה רוחנית ע"י הדלקת הנרות, שדווקא הם המצווה, מצווה שהיא לא הנאה גשמית מסעודה, אלא הנאה רוחנית מהאור הרוחני של הנרות.
אז מה שאנחנו צריכים לקחת איתנו לכל השנה מחנוכה לדעתי, שיומשך כל השנה, זה ההארה של הנרות, שמראים את הנצחון הרוחני של עם ישראל מול השכל ה'קר', שמראה שההגיון הוא לא הדבר הכי חשוב, כי כשיהודי בא למסור נפשו על קידוש ה', כמו שהאמאהות היהודיות שלא הסכימו לקבל את הגזירה נגד ברית מילה, ומלו את בניהן ומיד קפצו מהחומות של ירושלים, שהיה הקש ששבר את גב הגמל וגרם למתתיהו להחליט למרוד.
שמתחבר לי עכשיו לכך שאמנם זה לא הגיוני להיות הומו, ולקיים את הציווי של ה'.. אבל 'לא מחשבותי מחשבותיכם'..
שיהיה חג שמח לכולם
שבוע טוב
מקווה להתחיל להיות יותר מעורב בפורום
בן
ב"ה
שלום לכולם. חג אור שמח, ושבוע טוב
קשה מאוד בישיבה (חרדית, אני מניח) למצוא את השילוב של זמן+אינטרנט+קירות סגורים להיות חלק פעיל בפורום. אני באמת הייתי שמח להתכתב יותר עם חברי הפורום, אבל אני מניח שזה פשוט חלק ממה שצריך להקריב בשביל לימוד התורה המרוכז הזמני (לימוד בישיבה) לפני החיים האמיתיים.
...
ממש קשה להחליט מה לכתוב, על מה לכתוב, מאיפה לכתוב? לכתוב דבר תורה? איזשהו מאורע שקרה? איזושהי הרגשה? מחשבה? לפתוח נושא דיון?
אני פשוט אתחיל:
אני בחור ישיבה, ב"ה, בן 24 כעת, מהצפון, אני לומד בישיבה בירושלים. הסיבה שבגינה אני לא מפרסם את שמי הראשון היא פשוט כי יש לי שם מאוד יחודי, שאם אומר אותו, ידעו מי אני, ואת מי שרציתי עד היום לשתף בהיותי בעל נטיות הומוסקסואליות (בנוסף לנטיה ה"סטנדרטית") כבר שיתפתי, ואמשיך לשתף באופן פרטני.
קוראים לי בן (שמי השני). גדלתי בבית מסורתי (-). גליתי שאני דו בגיל 12. התחלתי לחזור בתשובה בגיל 20 בצבא.
יש פסוק: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וּמְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וּמַבִּיט עָלָיו וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב, אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי" (תניא פ' מ"א) ומכיון שאני חייתי עם הפסוק הזה עוד מילדות, באופן שידעתי לפחות לרמה מסוימת, שה' יודע כל מה שאני עושה, מרגיש, חושב, וכו'.. לכן, בשבילי לחזור בתשובה לא היה דבר כלכך מורכב. [ראוי לצין שעוד לא חזרתי בתשובה, אבל התחלתי]
עכשיו יש לענין הזה רובד יותר עמוק. זה לא רק שמה שאתה חשוב/אומר/עושה- ה' יודע, ולכן כדאי לך להזהר בכל צעד שיהיה בדיוק מה שאתה אמור לעשות בתור אדם אלקי בדמותו של ה'. אלא, שה' יודע בדיוק איך הוא יצר אותי. ואפילו אם אני הומו, אין סתירה, אני יכול להיות אלקי 100% מהזמן (אם אני באמת ארתם למשימה) וזה לא שבגלל שאני הומו- נשללה ממני האפשרות לכך.. כי ה' יצר אותי. ואז הוא אומר לי בתורה לא לשכב עם גברים כי תועבה יעשו שניהם אם כן... הלו ה', אתה מקשיב למה שאתה אומר?!?! אם יצרת אותי, כהומו, אז למה אתה מצווה אותי לא לשכב עם גברים? אז למה יצרת אותי כך לכתחילה? אז המסקנה שהסקתי מהיותי חי כאן בעולם הפיסי נשמה בגוף, זה שה' לא עושה טעויות. אז אם אני הומו, ואסור לי לשכב עם גברים, אז אני אהיה יהודי שלומד תורה, ומקיים מצוות, וממש מאוהב בה' לפעמים, שאחרי זה, אני לא מבין איך חוזרות לי מחשבות זרות, ואני אומר משהו לא לענין או חוטא..
אז כך אני מבין את הענין של להיות נשמה בגוף. שכיון שהנשמה היא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא ריש פ' ב') והגוף גם שיך לה'.. אז למרות שהוא יצר אותי עם תאווה לגברים, אני לא אשכב עם גברים.
בגלל זה חזרתי בתשובה למרות שאני הומו
כל יום בשנה הוא ראש השנה לענין של אותו היום. לצורך הענין, יום ההולדת הוא הראש השנה האישי לכל אדם, שממנו יש המשכה לשאר השנה, למזל ולהשפעה האלקית על האדם מהיום הולדת הראשון שלו, וכן כל השאר, כמו ראש השנה שהוא ממשיך את ההמשכות לכל שנה (כמו שבראש (במוח) יש את כל האיברים, כך שבנאדם מרגיש בעצם כאב במוח בכלל, ומשם יש המשכה לכל האיברים) אז צריך להבין מה ממשיכים מחנוכה, בעיקר מהיום האחרון שהוא ה'ויכולו' והשלמות של כל החג, לכל השנה..
אז ההבדל בין חנוכה לשאר החגים יבהיר לנו מה מיוחד בחג זה ספציפית, שיש להמשיך לכל השנה.
ומה ההבדל? הרבי שואל וגם עונה, שכל שאר החגים, כמו פסח, פורים, זה חגים שאנחנו חוגגים את ההצלה הגופנית של עם ישראל, שבמצרים היינו משועבדים בגוף לפרעה, ושבשושן הבירה המן רצה להשמיד היל"ת את כל היהודים ביום אחד, וההצלה הגופנית היא מה שאנחנו חוגגים, במקרים אלו. גם סוכות- ענני הכבוד, שהיו לנו להצלה גופנית בזמן ההליכה במדבר.
חנוכה שונה. כי בחנוכה אנחנו חוגגים את הנצחון נגד היוונים. שהם, לא ניסו להרוג אותנו. ולא להשמיד אותנו, או את להחריב את בית המקדש. הם לא התנגדו לתורה, הם העריכו את החכמה של התורה, הם העריכו חכמות באופן כללי, את היופי של האינטלקט, אבל מה שהם לא אהבו זה את העובדה שהתורה היא תורת ה'. שיש דברים שאי אפשר להבין, חוקים, 'להעביר מחוקי רצונך', דווקא חוקים, של טומאה וטהרה, וכו', ודווקא רצונך, שזה הרצון של הקב"ה.
כלומר, חנוכה, מסמל לנו את הניצחון הרוחני שהיה לנו. שד"א לכן אין חיוב לקבוע סעודה, כמו בשאר החגים שיש חיוב לקדש, ולאכול סעודה עם לחם, בשר, ויין "אין שמחה אלא בבשר וביין", אך בחנוכה אין חגיגה גשמית, שבאה כתוצאה מנצחון גשמי, אלא חגיגה רוחנית ע"י הדלקת הנרות, שדווקא הם המצווה, מצווה שהיא לא הנאה גשמית מסעודה, אלא הנאה רוחנית מהאור הרוחני של הנרות.
אז מה שאנחנו צריכים לקחת איתנו לכל השנה מחנוכה לדעתי, שיומשך כל השנה, זה ההארה של הנרות, שמראים את הנצחון הרוחני של עם ישראל מול השכל ה'קר', שמראה שההגיון הוא לא הדבר הכי חשוב, כי כשיהודי בא למסור נפשו על קידוש ה', כמו שהאמאהות היהודיות שלא הסכימו לקבל את הגזירה נגד ברית מילה, ומלו את בניהן ומיד קפצו מהחומות של ירושלים, שהיה הקש ששבר את גב הגמל וגרם למתתיהו להחליט למרוד.
שמתחבר לי עכשיו לכך שאמנם זה לא הגיוני להיות הומו, ולקיים את הציווי של ה'.. אבל 'לא מחשבותי מחשבותיכם'..
שיהיה חג שמח לכולם
שבוע טוב
מקווה להתחיל להיות יותר מעורב בפורום
בן
