FullTimeSpirit
New member
אחרי המפץ הגדול.
אחרי שכתבתי את מה שכתבתי ועוררתי אתם חמתם של מי שעוררתי (בשמחה, תבואו כל יום), הבטחתי משהו לחנוכה...אז אני מקווה שזה לא ירגיז אף אחד. מה בין חנוכה לבני עקיבא? בחרנו (טוב לא בדיוק אנחנו אבל לא ידוע שהוגשה בקשה כלשהי לשינוי שם התנועה) להיקרא על שמו של רבי עקיבא. חותמו של רבי עקיבא, הנראה ביתר עוז בסיפור הריגתו, הוא תלמוד תורה ומסירות נפש. בזמן שניגזרו גזירות השמד ונאסר עלינו תלמוד תורה, קם רבי עקיבא והרביץ תורה ברבים על אפם ועל חמתם של הצוררים. בסופו של דבר כשניתפס ועונה, יצאה נשמתו ב"אחד" של שמע. חנוכה כידוע, גם הוא מסמל את מסירות הנפש ממש לשם שמים. המכבים, מעטים מול רבים, חלשים מול גיבורים, הכו את היוונים שוק על ירך. היוונים גזרו על תלמוד תורה. היוונים גזרו שיכתבו ישראל על קרן השור "אין לנו חלק בא-לוקי ישראל". היוונים גזרו בתולה הנישאת תיבעל להגמון תחילה. היוונים טימאו את המקדש. נגד זה עומדים אנחנו. גם היום תרבות זרה מאיימת על עם ישראל. מלחמה סוערת ברחובותינו. חיילות הרוע, חיילות החושך דוהרים ברחובותינו, מנסים לרמוס ולעקור ולשרש את קדושת עם ישראל. לקראת חנוכה, עלינו להיזכר באותם חשמונאים, ובאותו רבי עקיבא שאת שמו אנחנו נושאים, ולעמוד כחומה בצורה מול אותם כוחות רוע. נושאי דגל התורה אך מעטים הם. תמיד היו ותמיד יהיו. בכח ועוצם יד לא הובלנו ולא נוביל. אולם באור נרות החנוכה, אור הקדושה, אור התורה, אור מסירות הנפש, הזוך והטוהר, באלה טמון כוחנו. נגד נחילי השחור הרומסים את כבוד התורה ולומדיה נצא להגדיל תורה להאדירה, בתוך הבית פנימה, בחינוך החניכים לאהבת התורה, והחוצה בהדלקת נר החנוכה, בקירוב נידחים. נגד מי שמנסה להעביר אותנו על דתינו, נרים בגאווה את הדגל הנושא את שני לוחות הברית, כרוכים בסמלי עבודת הארץ, להראות שבכל מהלך חיינו התורה היא שמדריכה אותנו, ואמונה בקב"ה היא לחם חוקנו. נגד נחילי התרבות הזרה הפורצת גדרי צניעות נוסיף אנחנו קדושה וטהרה ונראה שאפשר גם אחרת. יאיר לנו אור החנוכה את דרכינו, עד הגאולה השלמה.
אחרי שכתבתי את מה שכתבתי ועוררתי אתם חמתם של מי שעוררתי (בשמחה, תבואו כל יום), הבטחתי משהו לחנוכה...אז אני מקווה שזה לא ירגיז אף אחד. מה בין חנוכה לבני עקיבא? בחרנו (טוב לא בדיוק אנחנו אבל לא ידוע שהוגשה בקשה כלשהי לשינוי שם התנועה) להיקרא על שמו של רבי עקיבא. חותמו של רבי עקיבא, הנראה ביתר עוז בסיפור הריגתו, הוא תלמוד תורה ומסירות נפש. בזמן שניגזרו גזירות השמד ונאסר עלינו תלמוד תורה, קם רבי עקיבא והרביץ תורה ברבים על אפם ועל חמתם של הצוררים. בסופו של דבר כשניתפס ועונה, יצאה נשמתו ב"אחד" של שמע. חנוכה כידוע, גם הוא מסמל את מסירות הנפש ממש לשם שמים. המכבים, מעטים מול רבים, חלשים מול גיבורים, הכו את היוונים שוק על ירך. היוונים גזרו על תלמוד תורה. היוונים גזרו שיכתבו ישראל על קרן השור "אין לנו חלק בא-לוקי ישראל". היוונים גזרו בתולה הנישאת תיבעל להגמון תחילה. היוונים טימאו את המקדש. נגד זה עומדים אנחנו. גם היום תרבות זרה מאיימת על עם ישראל. מלחמה סוערת ברחובותינו. חיילות הרוע, חיילות החושך דוהרים ברחובותינו, מנסים לרמוס ולעקור ולשרש את קדושת עם ישראל. לקראת חנוכה, עלינו להיזכר באותם חשמונאים, ובאותו רבי עקיבא שאת שמו אנחנו נושאים, ולעמוד כחומה בצורה מול אותם כוחות רוע. נושאי דגל התורה אך מעטים הם. תמיד היו ותמיד יהיו. בכח ועוצם יד לא הובלנו ולא נוביל. אולם באור נרות החנוכה, אור הקדושה, אור התורה, אור מסירות הנפש, הזוך והטוהר, באלה טמון כוחנו. נגד נחילי השחור הרומסים את כבוד התורה ולומדיה נצא להגדיל תורה להאדירה, בתוך הבית פנימה, בחינוך החניכים לאהבת התורה, והחוצה בהדלקת נר החנוכה, בקירוב נידחים. נגד מי שמנסה להעביר אותנו על דתינו, נרים בגאווה את הדגל הנושא את שני לוחות הברית, כרוכים בסמלי עבודת הארץ, להראות שבכל מהלך חיינו התורה היא שמדריכה אותנו, ואמונה בקב"ה היא לחם חוקנו. נגד נחילי התרבות הזרה הפורצת גדרי צניעות נוסיף אנחנו קדושה וטהרה ונראה שאפשר גם אחרת. יאיר לנו אור החנוכה את דרכינו, עד הגאולה השלמה.
