אחריות על מוצר חשמלי קטן,,,

[shron17]

אחריות על מוצר חשמלי קטן,,,

כידוע ,בעת רכישת בלנדר מקבלים תעודת אחריות לשנה אחת .
מתוך הנחה ,שכאשר נוצרה בעיה והסכין שבבסיס הבלנדר מפסיק לפעול, יהיה למי לפנות שיתקן אותו.

לאחר 6 שבועות בלבד,מיום הרכישה,הבלדר נדם ,
והסכין שבבסיסו כבר לא מסתובבת כנדרש,בשעת הפעלת הבלנדר.

בדקנו את טופס האחריות,וכתוב :
"במקרה של תקלה במכשיר ,יש לפנות לסניף השירות הקרוב.

אבל עכשיו, בעת הפנייה למעבדת השרות, הם טוענים שאי -אפשר להשאיר להם את הבלנדר לתיקון,
מאחר והשרות "תופס" רק לגבי המנוע ובכלל לא מיועד לכול שאר החלקים הנילווים.

נראה כי הגיע הזמן ,להתחיל ולמגר את התופעה ,
של התחמקות נותני השרות ,מתיקון המוצרים שבאחריותם.

נותרה השאלה,מי מגן על הצרכן במקרה כזה,
למי לפנות ומה עושים עם כזה "שרות" ?
בפרט כשמדובר בבלנדר די חדש,המסיים תפקידו ,
6 שבועות בלבד חלפו מיום רכישתו , וזאת מבלי לקבל שרות הוגן,למחיר היקר ששולם למוצר.

האם יש כאן נציג לזכויות הצרכנים, שאליו ניתן לפנות ?

 

[urilei]

תראי...

אני מניח שמדובר בבלנדר של "מותג חרטה", למרות שזה לא מחייב.
כך או כך, זה לא ממש משנה, כל עוד הובטחה אחריות על המוצר, יש לכבד אותה.
אפשר לנסות לפנות לחנות. חנות שמכבדת את עצמה תיקח את המוצר בחזרה, גם אם זה על חשבונה ובלי לקבל פיצוי מהספק.
בהנחה שזה לא יעבוד, השאלה היא מה הנכונות שלך למאבק. ראשית, יש לפנות בכתב לנותן השירות (היבואן או מה שמופיע בתעודת האחריות) ולדרוש בכתב תיקון של המכשיר. רצוי לקבל סירוב בכתב. עם זה אפשר ללכת לתבוע. נדמה לי שהחוק קובע פיצוי של 10,000 ש"ח על אי-כיבוד אחריות. יבוא דני ויבהיר מה בדיוק אומר החוק ובאילו תנאים. תתבעי את הסכום הזה כפיצוי, ולפני שאת מזמינה את החופשה השנתית הבאה שלך קחי בחשבון שהסיכוי שבית המשפט יפסוק לך את מלוא הסכום - קלוש. עלות הגשת התביעה די שולית - 1% מהסכום הנתבע. במקרה זה כ-100 שקל.
אני אישית אומר לך שחוכמולוג שמתחמק ממימוש אחריות - היה מגיע איתי בסבירות גבוהה לבית המשפט גם אם היה מדובר במוצר זול ופשוט יחסית. זו תופעה שבהחלט צריך לשים לה סוף.

 

[dani666]

^מה שהוא אומר^ ובהנחה שהבלנדר עלה מעל....

... 150 ש'ח.

 

[urilei]

מה זה משנה כמה הוא עלה?

הובטחה לגביו אחריות...
גם אם הוא עלה 10 ש"ח

 

[dani666]

יש הבדל אם האחריות היא לפי חוק או מטוב לב.

אם האחריות לפי חוק - אזי "פיצוי לדוגמא" רלוונטי.

אם האחריות היא מטוב לב (מחיר מתחת ל 150 לדוגמא) - אין זכאות לתבוע "פיצוי לדוגמא".

 

[urilei]

מצטער, לא מבין

ראשית, על מה אתה מתבסס? זה כתוב בחוק או שזו פרשנות שלך?
אני באמת לא מבין מדוע הטיעון שלך חוזר כל פעם מחדש כמישהו בא לשאול על אחריות למזרן או על מוצר שעלה 149 ש"ח או על מוצר בשנת האחריות השלישית שלו, אתה יוצא מנקודת הנחה שהספק רשאי לעשות ככל העולה על רוחו בקשר לאחריות כזו, כי לשיטתך מדובר באחריות שניתנה שלא מתוקף חובה חוקית.
ברגע שמוכר (או ספק) מציעים ללקוח אחריות לתקופה ארוכה משנה, או אחריות למוצר שאין חובה על פי חוק לתת עליהם אחריות (כמו מזרן או מתלה כביסה למשל), בא הספק ואומר ללקוח "אני, ניסים כהן, מאמין במוצר שלי ולוקח על עצמי את מה שמכונה בחוק "אחריות" ומקבל אותו על עצמי לעניין המוצר הזה למשך 3/5/10 שנים". מרגע שהבטיח ככה ספק ללקוח, הרי שהוא קיבל על עצמו את כל תנאי החוק, ועל האחריות הזו חלים אותם התנאים אשר חלים על אחריות שניתנה מתוקף חובה בחוק. לרבות זמני תיקון, לרבות פיצוי לדוגמה, לרבות נקודות שירות ולרבות כל עניין אחר. האחריות לא ניתנה מ"טוב לב" כהגדרתך. הוא הוצעה ללקוח כחוזה משפטי מחייב לכל דבר, אשר בהתבסס עליה (בין היתר) בחר לרכוש את המוצר.
אחרת, לשיטתך, הספק חופשי להמציא תנאים ככל העולה על רוחו, גם כאלה שירוקנו לחלוטין מתוכן את הבטחתו לאחריות. החל מאחריות על חלפים בלבד, אחריות על עבודה בלבד, אחריות בתשלום מצד הלקוח, אחריות שאינה כוללת הובלה, אחריות שאינה כוללת ביקור טכנאי, ועוד אין ספור התחמקויות. לשיטתך - זה כשר. אז זהו, שלא. החוק אף קובע במפורש שספק שהבטיח ללקוח אחריות ארוכה יותר מזו המתחייבת בחוק רואים אותו כמקבל על עצמו הבטחה לאחריות כמו זו הקבועה בחוק, ואם הספק מציע ללקוח אחריות מצומצמת יותר, הוא חייב להציג אותה במילים "אחריות מוגבלת" בכל פרסום הנוגע לכך.

 

[dani666]

"חוק הגנת הצרכן" סעיף 31א.(א)(8) ....

... הוא האסמכתה לתביעת "פיצוי לדוגמא" במקרה של אי כיבוד אחריות ("כפי שנדרש לפי סעיף 18א(1)")

סעיף 18א דן בנושא האחריות, ומתחיל כך :
,(א) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות, לחייב יצרן, יבואן, סיטונאי או קמעונאי של טובין או שירותים, לתת שירות לצרכן לאחר מכירה..."
והשר אכן קבע תקנה - "תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה)".
ותקנה זו מדברת על קבוצת מוצרים (חשמל, גז וכו') שמחירם מעל 150 ש'ח.

ולכן, מוצרים שאינםן נכללים בתקנה זו, כלל לא חובה לתת להם אחריות. זכותו של הספק כמובן לתת להם אחריות, אבל הוא אינו כפוף ל"חוק הגנת הצרכן" ותקנותיו.

 

[urilei]

קרא את אותן תקנות

ותראה שמדובר שם במפורש על יצרן או יבואן המציעים אחריות שלא מתוקף חובה על פי חוק. אין לי כרגע זמן להביא לך ציטוטים, אבל אשתדל לעשות זאת בערב. אגב, גם חוק החוזים עוסק בעקיפין בנושא.
מה שאתה אומר בלתי מתקבל על הדעת.
זה כמו שתגיד שאם עובד מרוויח 20,000 ש"ח בחודש ושכרו הולן, הוא רשאי לתבוע מהמעסיק רק עד גובה שכר מינימום, כי מה שחייבים לשלם לפי חוק זה שכר מינימום, וכל מה שמעבר לזה נובע מטוב ליבו של המעסיק.
לא, זה לא טוב לב, זה הסכם משפטי מחייב.

 

[dani666]

התקנה, באופן מפתיע, מתייחסת ... לתקנה. ו....

... תחילתה של התקנה זה :
"הגדרות
1. בתקנות אלה –

"טובין" – מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים, לרבות מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים, ובלבד שמחיר הטובין לצרכן גבוה מ-150 שקלים חדשים;
"תחנת שירות" – מקום האיסוף של טובין מקולקלים, לשם העברתם למעבדה לצורך תיקונם;
"תעודת אחריות" – מסמך המפרט את חיובי היצרן ואת חיובי העוסק שמכר טובין לצרכן, כלפי הצרכן, בדבר תקינות הטובין ומתן השירות לאחר מכירתם;
"תקופת האחריות" – תקופה של שנה מיום מסירת הטובין לצרכן, בכפוף להוראות תקנה ".

קרא את ההגדרות ואז נמשיך.

 

[urilei]

נו, אז?

מה שמפורט בתקנה הוא מה שמחייב. כלומר, אם מכרת מוצר (חשמלי לצורך העניין) ב-151 ש"ח ולא סיפקת אחריות - עברת על החוק.
אם מכרת מוצר ב-149 ש"ח ולא סיפקת אחריות - לא עברת על החוק.
אבל אם מכרת מוצר ב-149 ש"ח והבטחת אחריות, אז הבטחת!
הנה סעיף 15 בתקנות:
"יצרן, שנטל על עצמו חיובים נוספים על אלה המפורטים בתקנות אלה, לרבות תקופת אחריות ארוכה יותר, יפרט אותם בתעודת האחריות; היו החיובים הנוספים מסויגים ביחס לאלה המפורטים בתקנות, יצוינו בתעודת האחריות בנפרד, ובאותיות בולטות לעין, תחת הכותרת "אחריות נוספת מוגבלת".
("יצרן" בתקנות - לרבות יבואן, ושים לב במפורש שהסעיף הזה לא מציין "טובין" כהגדרתם בתחילת התקנה, קרי, יש לפרש את הסעיף הזה גם לגבי יצרן שנטל על עצמו חיובים נוספים לגבי סחורה שאיננה "טובין" כאמור).

אפשר גם להרחיב בעניין מחוק החוזים
סעיף 25ג: ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים. קרי, אם הבטחתי לך "אחריות ל-3 שנים" ולא פירטתי מעבר לכך, משמע שקיבלתי על עצמי את מה שנהוג לכנות באופן עממי בשם "אחריות", על כל המשתמע מכך.

ואני באמת לא כ"כ מבין מה אתה מנסה לטעון ואני חוזר לדוגמת שכר המינימום שלי. האם אתה טוען שאחריות מעבר לשנה או אחריות על מוצר שלא חלה חובה לספק לו אחריות על פי חוק איננה מחייבת כלל? האם היא טוב לב? האם היצרן/יבואן רשאי לנהוג בה כרצונו (לרבות התנערות מוחלטת ממנה לשיטתך) מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד? אפילו מבלי להיכנס לפלפולים של החוק, קשה מאוד לקבל טענה כזו מבחינה משפטית. הרי אם פרשנותך הייתה נכונה, הייתה מופיעה על כל מברג ועל כל בטטה מדבקה "אחריות ל-10 שנים!", והספק תמיד היה יכול להגיד "לא, לא חובה לספק אחריות, זה לא כתוב בחוק!".

 

[dani666]

בהצלחה.

 

[trilliane]

אז אפשר לתבוע על הפרת חוזה אך לא פיצוי לדוגמה

כי פיצוי לדוגמה מופיע בחוק שאינו רלוונטי למקרה שבו האחריות אינה מתוקף חוק אלא מ"טוב לבו" של נותן השירות. אני מסכימה עם דני בנקודה הזאת.

 

[urilei]

האם לשיטתך

כל התנאים הקבועים החוק הזה לא רלוונטיים לאחריות כזו?
זמני תיקון?
נקודות שירות?
ונרחיק לכת עוד יותר
תשלום עבור הובלה? (כמו במקרה של מזרן למשל)
תשלום עבור התיקון?

אם כן - אז מה האחריות הזו בכלל אומרת?
אם לא - אז במה שונה הפיצוי לדוגמה מכל יתר חיובי החוק?

אני מסכים שאחריות שלא לפי החוק - הספק רשאי לסייג. כלומר, אם יכתוב הספק על קופסת גפרורים: "אחריות מוגבלת - הלקוח זכאי לאחריות על מוצר זה למשך שנה, אך לא יהיה זכאי לפיצויים לדוגמה" - הספק פטור מפיצויים לדוגמה. אם הבטיח סתם "אחריות" - קיבל עליו את מלוא התנאים הקבועים בחוק.

 

[trilliane]

זו אינה "שיטתי", זה החוק

החוק שמגדיר את כל הפרמטרים הנ"ל מתווה שירות אחריות מינימלי שחובה על נותן השירות להעניק למוצרים שעלותם מעל 150 ש"ח. מתחת לסכום הזה הוא אינו חייב לספק אחריות כלל, ולכן כל אחריות שיבחר לספק תלויה ברצונו הטוב ואומרת מה שהוא מחליט לומר. הוא קובע את תנאי האחריות (כמו בכל מקרה אחר שבו אין חוק) ואם אינו עומד בתנאים שהוא עצמו התחייב אליהם, ניתן לתבוע אותו כפי שניתן לתבוע כל ספק אחר שמבטיח X ולא מקיים אותו. אבל לא ניתן לתבוע ע"ס חוק שאינו תקף...

המילה "אחריות" היא מילה בשפה העברית והיא אינה כפופה לשום חוק. המוצרים הכפופים לחוק הם מוצרי חשמל ואקלטרוניקה (וגז) שעלותם 150 ש"ח ומעלה. מי שמבטיח אחריות כלשהי על מוצר שאינו כפוף לחוק (ולא משנה הסיבה), קובע את התנאים. טענתך שברגע שנאמרה המילה "אחריות" מיד תקף חוק (שלמעשה אינו תקף) אינה ברורה לי. לפי "שיטתך" אם הובטחה לי אחריות על נעליים שקניתי גם אז תקף החוק כי הספק הבטיח "אחריות"?

החוק קובע במפורש על אילו טובין הוא תקף: "מוצרי חשמל, אלקטרוניקה וגז חדשים, לרבות מנגנונים מכניים וחשמליים ברהיטים, ובלבד שמחיר הטובין לצרכן גבוה מ-150 שקלים חדשים". זה הכול.

 

[trilliane]

אגב, לגבי הסיפא של דבריך, אתה מפספס משהו חשוב

הספק לא אחראי על פיצויים לדוגמה, זה כלל לא בסמכותו לקבוע מי זכאי ומי לא. אין שום משמעות לכיתוב "לא יהיה זכאי לפיצויים לדוגמה" כי אם הלקוח זכאי הוא זכאי בכל מקרה ואם לא אז לא. המחוקקים (או השר) הם הקובעים באילו תנאים אפשר לתבוע פיצוי לדוגמה, ואם המוצר לא עומד בתנאי החוק (ואם עלותו פחות מ-150 ש"ח הוא לא) אז הוא לא עומד ואין לך על מה לתבוע.

בשורה התחתונה: התנאים הקבועים בחוק רלוונטים למוצרים העומדים בתנאים הקבועים בחוק. ברגע שתנאי הסף לא מתקיים, החוק לא רלוונטי למוצר. נותן השירות מתחייב רק למה שהוא מתחייב + למחויב בחוק; אם החוק לא חל עליו הוא לא מחויב לחוק.

 

[dani666]

וכדי להבהיר :כן. לגבי מזרן (לדודמא) ספק ...

.. יכול לעשות כאוות נשפו בנושא האחריות. כולל לא לתת בכלל.

במידה והמזרן לא תקין, "חוק המכר" נכנס לפעולה וזהו זה.

 

[dani666]

וניסים כהן, שמאמין במוצר שלו, *לא* אומר ...

.. לך "לוקח על עצמי את מה שמכונה בחוק "אחריות" ומקבל על עצמי .... וגו'".

אם יגיד (ועדיף בכתב), אזי תוכל לתבוע אותו בבית משפט, אבל עדין - רק על סמך החזוה ביניכם (כולל ההסכמה ל"אחריות כמו בחוק") ולא על סמך החוק עצמו.

אבל איני מכיר אף "ניסים כהן" שאומר דבר כזה. ולכן הדיון הוא תיאורטי בלבד.