ק ל א ס י ק
New member
אחסידיש מעשה
כיון ששמעתי אתמול מעשה נפלא מאחד החסידים שליטא אמרתי לא אחסוך אותו מן כאן למרות שאיני יודע אם קשור הוא לכאן ואם יבינו כונתו. פעם חברו שלשה חסידים קדושים זה לזה למען עבודתו באהבה וביראה, נמנו וגמרו שלשם כך עליהם לחפש את ה"אין סוף ברוך הוא" (הוה אומר "אין סוף ברוך הוא בנשימה אחת ובמלעיל.) בכל דרך שאפשר. הלכו אצל היער שאינו רחוק מהם, ולא חששו מחמת כל אותם ליסטים וחיות רעות שישנם שם, אמרו בנפשנו הדבר למצא את האינסופברוכו. לא עשו אלא כחמש פסיעות ביער וכבר קפצו עליהם חבורת ליסטים אוכלי אדם הנקראים קעניבלים, שניים מהמבקשים הצליחו לברוח ולטפס על צמרת עץ אך האחד שהיה בעל בשר תפסו אותו האוכלים ואכלוהו עד שלא נשאר ממנו עצם לתחית המתים. אחר שעה ירדו מן העץ השניים הנותריםואמרו הבה נלך לחפש את האין סוף ברוך הוא, עשו עוד עשרים צעדים ושוב קפץ עליהם רוגזו של סרגיי ראש השודדים ושוב ברח אחד ואת השני אכל כהוגן. אחר כמחצית השעה אמר החסיד האחרון אין לנו על מי להישען ואין אני יכול לפטור עצמי מלחפש את האין סוף ברוך הוא על כן ידר מן העץ והלך לבקש את האין סוף ברוך הוא. שמעו הליסטים את צעקותיו אחר האין סוף ומיד באו אצלו ויאכלו גם אותו על אף שהיה רזה ולא השירו ממנו עצם אחת. עד כאן מספרים החסידים היו הכופרים שואלים ואם אכלו הליסטים את כל השלשה אם כן איך סופר הסיפור הזה? הלא לא נותר מי שיספר? היו החסידים שותקים כיון שאין מקשים על החסידים ובודאי שלא על סיפורי החסידים. ואני אומר שראש הליסטים אחר שהיו בבטנו שלשה מבקשי אין סוף קיבל הוא בעצמו את אור האין סוף ומיד חזר בתשובה ונעשה תכף ומיד לרבן גדול הלא הוא מיסד שלשלת חסידות ליסטווכנד המעטירה.
כיון ששמעתי אתמול מעשה נפלא מאחד החסידים שליטא אמרתי לא אחסוך אותו מן כאן למרות שאיני יודע אם קשור הוא לכאן ואם יבינו כונתו. פעם חברו שלשה חסידים קדושים זה לזה למען עבודתו באהבה וביראה, נמנו וגמרו שלשם כך עליהם לחפש את ה"אין סוף ברוך הוא" (הוה אומר "אין סוף ברוך הוא בנשימה אחת ובמלעיל.) בכל דרך שאפשר. הלכו אצל היער שאינו רחוק מהם, ולא חששו מחמת כל אותם ליסטים וחיות רעות שישנם שם, אמרו בנפשנו הדבר למצא את האינסופברוכו. לא עשו אלא כחמש פסיעות ביער וכבר קפצו עליהם חבורת ליסטים אוכלי אדם הנקראים קעניבלים, שניים מהמבקשים הצליחו לברוח ולטפס על צמרת עץ אך האחד שהיה בעל בשר תפסו אותו האוכלים ואכלוהו עד שלא נשאר ממנו עצם לתחית המתים. אחר שעה ירדו מן העץ השניים הנותריםואמרו הבה נלך לחפש את האין סוף ברוך הוא, עשו עוד עשרים צעדים ושוב קפץ עליהם רוגזו של סרגיי ראש השודדים ושוב ברח אחד ואת השני אכל כהוגן. אחר כמחצית השעה אמר החסיד האחרון אין לנו על מי להישען ואין אני יכול לפטור עצמי מלחפש את האין סוף ברוך הוא על כן ידר מן העץ והלך לבקש את האין סוף ברוך הוא. שמעו הליסטים את צעקותיו אחר האין סוף ומיד באו אצלו ויאכלו גם אותו על אף שהיה רזה ולא השירו ממנו עצם אחת. עד כאן מספרים החסידים היו הכופרים שואלים ואם אכלו הליסטים את כל השלשה אם כן איך סופר הסיפור הזה? הלא לא נותר מי שיספר? היו החסידים שותקים כיון שאין מקשים על החסידים ובודאי שלא על סיפורי החסידים. ואני אומר שראש הליסטים אחר שהיו בבטנו שלשה מבקשי אין סוף קיבל הוא בעצמו את אור האין סוף ומיד חזר בתשובה ונעשה תכף ומיד לרבן גדול הלא הוא מיסד שלשלת חסידות ליסטווכנד המעטירה.