אחי, התפללת ערבית ?
כמידי ערב יצאתי לסיבוב הקבוע שלי אלא שהפעם כשעברתי ליד בית הכנסת פנה אלי אדם בעל חזות של חוזר בתשובה: - אחי, התפללת ערבית ? - כן, בטח. (לפני חודשיים) - אז אולי תבוא להשלים לנו מנין ? - אה, מצטער אני ממהר. ככה עניתי לו והמשכתי בדרכי בלי לחשוב אפילו, כי כבר התרגלתי לנהוג כך תמיד כדי להתחמק מתפילה. (רקפת אומרת ש-25 שנים התפללתי ברצינות וזה מספיק בשביל כל החיים) אחר כך התחלתי לחשוב למה בעצם סירבתי ? הרי גם אני לפני כמה שנים הייתי עומד בסיטואציה הזו מידי פעם, אז למה לא לעזור לבנאדם אפילו שאני לא מאמין בזה. מצד שני, אני מחלל שבת, כופר בעיקר, חוטא ומחטיא, חתיכא דאיסורא ולא בטוח שאני כשיר להצטרף למניין. מצד שלישי אם הוא לא יודע מזה אז מה אכפת לי... מה דעתכם ?
כמידי ערב יצאתי לסיבוב הקבוע שלי אלא שהפעם כשעברתי ליד בית הכנסת פנה אלי אדם בעל חזות של חוזר בתשובה: - אחי, התפללת ערבית ? - כן, בטח. (לפני חודשיים) - אז אולי תבוא להשלים לנו מנין ? - אה, מצטער אני ממהר. ככה עניתי לו והמשכתי בדרכי בלי לחשוב אפילו, כי כבר התרגלתי לנהוג כך תמיד כדי להתחמק מתפילה. (רקפת אומרת ש-25 שנים התפללתי ברצינות וזה מספיק בשביל כל החיים) אחר כך התחלתי לחשוב למה בעצם סירבתי ? הרי גם אני לפני כמה שנים הייתי עומד בסיטואציה הזו מידי פעם, אז למה לא לעזור לבנאדם אפילו שאני לא מאמין בזה. מצד שני, אני מחלל שבת, כופר בעיקר, חוטא ומחטיא, חתיכא דאיסורא ולא בטוח שאני כשיר להצטרף למניין. מצד שלישי אם הוא לא יודע מזה אז מה אכפת לי... מה דעתכם ?