אחי, התפללת ערבית ?

mister xy

New member
אחי, התפללת ערבית ?

כמידי ערב יצאתי לסיבוב הקבוע שלי אלא שהפעם כשעברתי ליד בית הכנסת פנה אלי אדם בעל חזות של חוזר בתשובה: - אחי, התפללת ערבית ? - כן, בטח. (לפני חודשיים) - אז אולי תבוא להשלים לנו מנין ? - אה, מצטער אני ממהר. ככה עניתי לו והמשכתי בדרכי בלי לחשוב אפילו, כי כבר התרגלתי לנהוג כך תמיד כדי להתחמק מתפילה. (רקפת אומרת ש-25 שנים התפללתי ברצינות וזה מספיק בשביל כל החיים) אחר כך התחלתי לחשוב למה בעצם סירבתי ? הרי גם אני לפני כמה שנים הייתי עומד בסיטואציה הזו מידי פעם, אז למה לא לעזור לבנאדם אפילו שאני לא מאמין בזה. מצד שני, אני מחלל שבת, כופר בעיקר, חוטא ומחטיא, חתיכא דאיסורא ולא בטוח שאני כשיר להצטרף למניין. מצד שלישי אם הוא לא יודע מזה אז מה אכפת לי... מה דעתכם ?
 
מה ההתלבטות?

אם אדם היה אומר לך "בא תעמוד לידי רבע שעה כי אני מחכה למישהו ולא רוצה להיות משועמם היית מחכה? ברור שלא. היתה לך התלבטות כלשהי? גם לא. הסיבה היחידה להשלים מנין כשכבר התפללת היא כי אתה מאמין שזה ייתן לך שכר. אחרת, זה כמו עזרה לאדם שסתם רוצה שתעמוד לידו (בהנחה שממש חשוב לו שתעמוד ותדבר אתו רבע שעה).
 
נראה לי שלכם יש את בעיית מראית העין -

כמו שאדם שנראה עשיר אולי יותר קשה לו לסרב לתרומה מאשר קבצן (שבכלל לא יפנו אליו). אני יכול להבין שזה יכול להיות "לא נעים" אם אתה לבוש כחרדי, ומסרב להשלים מניין (בניגוד אליי, שכנראה גם לא יבקשו ממני, וגם אם יבקשו, אני יכול בלי שום נקיפות מצפון לסרב). מצד שני, אני מבין בין השורות שכנראה לא כל חרדי מסכים להצטרף לכל מניין שמציעים לו. אם זה לא עושה בעיות ברמת ה"מה יגידו", ואם יש לך דברים יותר חשובים לעשות באותו רגע, כמובן שאין סיבה להסכים לבקשה של זר גמור שתבטל רבע שעה מזמנך עבור משהו שלא אומר לך כלום.
 

לחוד

New member
שונה לגמרי

לאותו אדם שמבקש ממך שתעמוד לידו כדי להשלים מנין, אתה מספק צורך שאתה מבין אותו היטב, בשונה מאיזה משועמם שסתם רוצה לתקוע אותך (ואם הוא לא משועמם אלא חשוב לו מאוד, יתכן מאוד שתתגייס לעזרתו).
 
למה ההבנה משנה?

אדם שפוחד ללכת בחושך בלילה אתה תעמוד לידו רבע שעה? לשמור על חפץ נניח שתסכים כי הוא יכול להינזק. אבל להשלים מנין?
 

לחוד

New member
התחושות זהות

למה אני מוכן לשמור חפץ? כדי לגרום למי שאני שומר עבורו תחושה טובה. גם השלמת מנין יוצרת תחושה טובה, כפי שאני יודע מקרוב.
 
גמילות חסדים

האמת,שאני קורא את מה שאתה כותב אני חושב לעצמי איך זה באמת שעדיין לא קם איזה גמ``ח כזה להשלמות מנין,או איזה ארגון ידידים מיוחד כזה שבו יהיו מאות מתנדבים בכל רחבי הארץ ולכל המתנדבים יחולקו מירסים מיוחדים ואפי` יעשו בשביל זה הרבה ערבי התרמות...ויהיה קו טלפון חירום שאליו כל גבאי וגבאי יוכל להתקשר בעת מצוקת מנין בבית הכנסת שלו כאשר מיד עם פנייתו לבקשת העזרה תועבר הודעת חרום לכל מחזיקי המירסים/ביפרים על המיקום המדויק של הצורך במנין וכך ינותבו לכל בתי הכנסת האנשים הנכונים למקומות הנכונים...שמישהו ירים את הכפפה,בטח גם אפשר לעשות מזה כמה גרושים בחו``ל...ואליך מיסטר החביב אם עשיית חסד אתה מחפש תאמין לי שארגוני החסד משוועים למתנדבים לפעילויות הרבה יותר נצרכות...
 

עץ שתול

New member
הזכרת לי בדיחה../images/Emo13.gif

היה פעם מישהו שהסתובב לשנור בארצות הברית, שאל אותו הגביר בשביל מי אתה אוסף? ענה לו בעבור "גמ"ח ויכולו". בערבי שבתות כל אלה שלא הספיקו לסיים את תפילת העמידה בזמן, אני מתנדב אחרי התפילה לומר איתם את הויכולו. שאל אותו הגביר: איזה הוצאות שותפות יש בגמילות חסדים הלזה? ענה לו השנורר: בימים שאני טס לחו"ל כדי לאסוף כסף אני צריך להעמיד לצורך כך אדם אחר במקומי תמורת תשלום!
 

עץ שתול

New member
במקומך הייתי נוהג הפוך

כבר יצא לי כמה וכמה פעמים להתפלל ערבית בערב אחד יותר מפעם אחד. לפעמים אתה נמצא בפורום שלא איכפת לך לעמוד שוב ולהתפלל, אם זה משעמם אז אפשר להוסיף במעריב את על הניסים יעלה ויבוא וגם את כל התפילות האלה שבשמע קולינו.
 

mister xy

New member
ואפשר גם להגיד פרק שירה או תיקון הכללי

 
חיפוש קל העלה את הדיון הבא.

http://mizrach.org.il/articals/gates/sephardi_sesponsas/mehaleley-shabat.doc וכמו שלא תמכור מוצרים עם תווית מזוייפת, ולא תציג את עצמך כרב, כך לא תיצור מצג שווא כאילו אתה יכול להצטרף. ומה אתה עושה כשאתה צריך להוציא מישהו "בקידוש"? אני למשל, מהרהר בתשובה לרגע, וכידוע הגמ' בקידושין המקדש אשה על שם שאני צדיק גמור וכ' כך שאני יכול לקדש ולהוציא את כולם בקידוש, ואח"כ אני פורס שלא במקום הסימן, ומיד אני שוב רשע גמור....
 
לי קרה משהו כמעט דומה

באוטובוס בו נסעתי, נוסף על צרת ההידור בישיבה ישבה גברת בפתח גן העדן וצדה את בנות ישראל תוך כדי שהיא תוחבת לידיהן חוברות תהילים, שתי חוברות נדחקו לי ליד. פעם התנדבתי. וקראתי. טקסט יפה. הפעם היו לי כמה תכניות אחרות לנסיעה - זו לא אחת מהם. אז לקחתי את החוברות. הם נחו על המושב לידי כמה דקות. אחר כך כשהתרוממה איזו גברת שבוסה שלחתי איתה את החוברות. לא קראתי אותן. חטאתי? אם כן למי, ובמה? מאז ומעולם לא סבלתי את הפורמט של תהילים המחולק, כפיה דתית במלוא מובן המילה. לגברת אחת מתחשק 'להגדיל ראש' בפני אלוהיה ולכולם עכשיו יש מטלה - לקרוא תהילים.
 
למעלה