אחי הצעיר.....

[m L m]

אחי הצעיר.....

אמא שלי

לחו"ל. וזה כיף! אחי ואני נהנים מכל שנייה. אבל - הוא יותר. למה? כי החברים שלו נמצאים פה 24/7 חוגגים ואני מנקה אחריהם! ביום שני הם סוף סוף יצאו מהבית ואני ישר התחלתי לשטוף... עד 22:00 שטפתי! ויום שלישי - כשחזרתי מהעבודה? שוב בלגן! שוב מטונף!!! הפעם לא נקיתי אלא אמרתי לו שינקה... היום יצאתי מהבית ב6:30 וחזרתי רק ב19:00 - והבית- ס י ו ט. ממש גועל נפש! הכיור מפוצץ בכלים, במקרר נשפכה קולה וטפטף גם על הרצפה, לכלב שלי יש נשירה וכל הבית מלא בשערות שלו והסלון...אני רק אגיד שהוא והחברים שלו יושבים שם כל הזמן ומעשנים נרגילה

דיברתי איתו היום- אמרתי לו שזה לא יכול להמשיך ככה ושאני לא מוכנה שיבואו אליו יותר מ2 חברים כל פעם! הוא אמר בסדר. אבל עדיין, אח שלי לבד יכול להפוך את הבית UP SIDE DOWN והוא לא יבין מה אני רוצה ממנו

מה עושים? אני לא מתכוונת לרוץ אחריו עם סמרטוט או להעיר לו כל הזמן (זה גם מזכיר לי את אמא שלי יותר מדי

)והבית מתחיל להריח לא כ"כ טוב

מחר אני בכל מקרה מתכוונת לשטוף כשאני אחזור מהעבודה אבל ככה יהיה עכשיו כל שבוע עד שאמא שלי תחזור (והיא עדיין לא יודעת מתי היא חוזרת*יש*)

 

[resputin]

צייני בפניו עובדה מוגמרת,

או שהוא מנקה את הבית, והבית נשאר נקי- או שהחברים לא בבית. את, לא צריכה לחיות בזבל שלו. וגם אם זה לא פוליש\ווקס\ספונג'ה, הילד יכול לעשות כלים!

 

[d@r121]

אמרי לו

שאם הוא לא מנקה את הבית אחרי שהחברים שלו הלכו, את מתקשרת להורים שלכם ומספרת בדיוק מה הולך אם בא לך לסחוט אותו והוריך לא יודעים שהוא "מנרגל" צלמי אותו ותאיימי להראות את זה לאמא. תתחילי להיות השולטת, את הרי האישה

 

[resputin]

או אפילו יותר טוב,

קחי לו את הנרגילה!

 

[m L m]

הוא לא בן 3.

הוא בן 16! ולא איכפת לו אם אני אספר להורים שלי. ואני גם לא רוצה לערב את ההורים שלי, אני יודעת להסתדר איתו. נכון שאני אישה אבל אני לא צריכה לשלוט בו...

 

[nutmeg]

באמת את לא צריכה לשלוט בו

אבל את כן צריכה ללמוד לשלוט בעצמך ובדחפי הנקיון שלך וכן צריכה ללמוד להציב גבולות... לעצמך, לא לו.

 

[m L m]

../images/Emo12.gif

איבדתי אותך? למה את מתכוונת? (אם את מתכוונת שאני מסודרת מדי זה ברור שלא ראית את החדר שלי

)

 

[nutmeg]

כלומר...

למה את מנקה אחריו ואחרי הג'מע שהוא מביא?

 

[m L m]

כי הבית מסריח!

אני בקושי נמצאת בבית אבל כשאני נמצאת אני רוצה להרגיש בו נוח ולא כל פעם שאני יורדת לקומה התחתונה אני אתקל בריח לא נעים! תראי לך- קוקה קולה שפוכה על הרצפה, קליפות ביצים ליד הפח (הוא פספס אותו) תראי- אני לא כועסת עליו. בכלל לא- אני גם הייתי בגיל שלו ואני מפונקת בדיוק כמוהו! ואני גם לא צועקת עליו אני מדברת איתו ומסבירה לו את הבעייה ובגלל זה הוא גם מקשיב לי אבל קשה לו להשתנות. אני פשוט לא יודעת מה לעשות כי יש סיכוי מאוד גבוה שאמא שלי תחזור רק בעוד חודש ואני לא אוכל לחיות ככה חודש!

 

[zimes]

אז אולי...

קבתי כנתון שאת מנקה, והטילי על אחיך משימות נקודתיות שיקלו עלייך: ללכת לסופר עם רשימה מסודרת, לזרוק את הזבל בדרך, כשהוא יוצא, להרים את השטיחים/כסאות לקראת שטיפה שלך, אולי אפילו כביסה (להפעיל מכשיר חשמלי אחד חדש הוא מסוגל ללמוד, לא???). אמרת בעצמך שלנקות הוא לא יודעת. את גם מקבלת את העובדה שהוא בגיל בו הוא פפשוט לא רואה את הבלגן. מאידך - את רוצה שיהיה נקי. נסי את הפשרה הזאת. ואל תחפשי הגינות. את לוקחת את זה על עצמך - את לא חייבת.

 

[leeloo]

יש פה כמה טעויות בסיסיות

א. מההתחלה היית צריכה לחנך אותו מי "הבוס" בהירככיה של המשפחה. ב. גם אם את לא רוצה להלשין להורים, לפעמים אין ברירה אני, המזל שלי, שיש לי אח כזה, בן 13, מקשיב כמעט לכל מילה שלי, כי יש לי משהו שהוא רוצה. הוא נורא נורא אוהב לישון איתי בחדר, ולא שאני אוהבת להשתמש בזה נגדו, אבל אם הוא לא מבצע משהו בסיסי, אין לי בקשות מוגזמות אליו, אז מאיימת עליו שהוא לא ישן איתי. עובד לא רע. תנסי לחשוב מה יש שאת יכולה לקחת לו אם ימשיך להתנהג בצורה שהוא מתנהג. חוץ מזה, אני גם הבהרתי לאחי, למרות שאני גדולה ממנו, אין זה אומר שאני אתחיל להיות אמא שלו, הבית לא רק באחריותי, והוא צריך להשתתף בנקיונות וגם ללמוד להכין לעצמו אוכל, אמא לא פה - הוא לא יכול להתפנק (למרות שלפעמים קצת פינקתי אותו.. בכל זאת.. הוא אחי..). אח שלך ילד בן 16? יותר טוב. בכלל הוא יכול לעשות הכל בעצמו - לנקות, לשטוף, לקרצף - הכל! מלבד זאת, אם הכל לא עוזר, תלכי לאמא ותסבירי לה את המצב. שאת לא שפחה של אחיך, ואם את מאוד משתדלת והוא לא, זו התוצאה ושלא תצפה שהבית יהיה מבריק כשהיא חוזרת, כי זה פשוט בלתי אפשרי עם ההתנהגות של אחיך. בהצלחה!

 

[m L m]

../images/Emo4.gif

אח שלי מקשיב לי יותר מאשר לאמא שלי! מההתחלה אמרתי לו שאני לא אמא ואני לא מתכוונת לרדוף אחריו עם סמרטוט אבל הוא גם יצטרך לעזור בבית... עד יום ראשון הייתה לנו עוזרת שנתיים וחצי והיא עזבה ביום ראשון (זה היה מתוכנן ולא פתאומי) ובגלל זה אנחנו צריכים עכשיו לדאוג לנקיון. הוא לא יודע לנקות- הוא בקושי יודע לעשות כלים

אין לי בעיה לנקות- זה דווקא נחמד- אבל אני צריכה שקט! אני לא יכולה לנקות כשיש לידי אנשים ובלי מוזיקה... לפנות לאמא שלי ממש לא יעזור וחוצמזה מה היא כבר יכולה לעשות מחו"ל?

 

[zimes]

אל תנקי.

ואז אולי הוא ישבר. או - תנקי - אבל אל תצפי ממנו לכלום. המצב בו את כועסת ומתעצבנת על העבודה שלך הוא הגרוע. לנקות בלי להתעצבן זה לא נורא כ"כ.

 

[יסמין43]

קשה לייעץ, כי לא ברור לי איזה משקל

יש למילה שלך אצלו. עד כמה את באמת יכולה להכריח אותו וכולי. כלומר, המצב עושה רושם די עגום, ודווקא הפעם אני לא מסכימה עם אלה שזרקו את הכדור למגרש שלך. עושה רושם שזו לא בעיה של פדנטיות יתרה מצדך. אז אם את יכולה לכפות עליו - על הכיפק. באמת אין שום סיבה שהכיור יהיה מלא כלים שהם לא שלך, ובכלל, אין שום סיבה שאת תנקי ולו סנטימטר יותר ממנו. אבל מה אם הוא יצפצף על הבקשות שלך או על הצרחות שלך? הרי לא תוציאי עכשיו רישיון לאקדח. אז אני באמת לא יודעת מה לעשות.

 

[ליאן.]

הממ.. אז ככה..

את לא תקני את הליכלוך של אחיו וחבריו. אסור היה לך לגעת בטינופת מלכתחילה, כי ברגע שאת מתחילה, את משדרת שזה משהו שכן מפריע לך ושאת כן תעשי אותו, והוא לוקח אותך כמובן מאליו בקטע הזה. או במילים אחרות - 'אם אני לא אנקה- אז היא תנקה.' ואם את משתפת פעולה, אז בעצם כך את מלמדת אותו איך לא לקחת אחריות. כי מישהו כבר ינקה אחריו.. עכשיו, את לא יכולה לבוא פיתאום ולדרוש ממנו לנקות - ברור שאם הוא לא רגיל לזה, אז אי אפשר להנחית עליו מטלות משום מקום ולצפות שיעשה אותן.. את צריכה לתת לו איזשהו תמריץ-שוחד או לסחוט אותו איכשהו. אם תתאמצי אני בטוחה שתמצאי משהו.. אם בכל זאת אין לך איך - תעברי לתוכנית ב'- תגידי לו, שלא איכפת לך שהוא לא מנקה, אבל את דורשת שהבית יהיה נקי אחרת XYZ (את חייבת לחשוב על איום טוב ולהראות רצינית).. ושאם הוא לא זה שמנקה, אז את מצפה שהחברים שלו ינקו. מה שאומר - שכל אחד מהם הולך לקבל מטלה. (כלים, רצפה וכו') ושאם הוא לא ידרוש מהם לנקות - אז את מתכוונת לתקוע לכל אחד מהם סמרטוט ביד ובעצמך לדרוש מהם לנקות. תבהירי לו שאם תעשי את זה - את הולכת לפדח אותו חבל על הזמן בכוונה! ושאם הוא לא מאמין לך, שרק ינסה אותך.. (תאמצי לעצמך בנוסף ציחקוק מכשפתי. זה יהיה זמן טוב להפעיל אותו)

 

[אפי היקרה]

נדמה לי שהפתרון טמון

גם ברעיונות של ליאן וגם צימעס: את בעצמך מודה שזאת לא הבעיה שאת מנקה (אמרת את זה איפשהו למעלה), אלא שאת לא רוצה מיליון אנשים כל הזמן בבית, ושיתנו לך קצת שקט. פשרה נשמעת לי מאוד מתאימה: את תעשי את מה שאת אוהבת לעשות (לנקות ולשמור על הסדר) והוא במקביל צריך לתרום את חלקו לעניין (סידורים ושת"פ ארגוני). את בעצמך אומרת שהוא מקשיב לך, רק קצת פורק עול כי אין מבוגר כועס בבית. אז לדבר איתו ולבנות נוהל חדש בבית לא יזיק, תני לו קצת לעשות בלגנים (ושאח"כ יעזור לך לסדר), אל תתעצבני מזה יותר מדי כי עוד מעט זה מסתיים, ותנסי להיזכר איך זה להיות בבית, בכיף, בקיץ, בלי הורים על הראש. אף אחד לא ימות מקצת לכלוך, ובסופו של דבר זה ייגמר. לא ככה?