אחים גדולים לאחים מיוחדים

[הירושלמית מירושלים]

אחים גדולים לאחים מיוחדים

הבת שלי מלאה בכעס על אחיה הא"ס והמריבות של "אתה קקה" "את שקרנית" שופעות וממלאות את ביתינו.
וכמובן, צביטות, מכות, דחיפות, בכי תמרורים וצווחות.
היא בת רבע לשבע, הוא בן רבע לארבע.
אני משתדלת לא לספק קהל לענין (אבל לא מצליחה הרבה פעמים).

אני מרגישה שאנחנו לא מתנהלים לגמרי נכון עם כל הענין -
דורשים ממנה יותר כי היא גדולה ומבינה,
מחבקים ומלטפים אותו כי זה עוזר יותר להפיג את התקפי הכעס ממשמעת קשוחה,
אבל היא תופסת את זה בתור "מוותרים לו" ובין לבין אנחנו כמובן עמוסים, עייפים ויגעים מרוב עבודה ולילות לבנים (הוא גילה עכשיו את המפלצות) וחסרי סבלנות.
בפועל, יש בה הרבה כעס והתנגדות ותסכול ותחושת קיפוח.
מצד שני, זה לא משהו בלתי נפוץ אצל בכורים.

מה עוזר עם האחים הגדולים?
איך לעזור לחברות להתפתח ביניהם?
מה הוא קונפליקט נורמלי בין אחות גדולה ואח קטן ומה הוא מעבר?

הצעדים האופרטיביים שאני נוקטת / מתכננת לנקוט:
- מקדישה זמן מיוחד לגדולה, לפחות 3-4 פעמים בשבוע (עם הסבר שזה זמן מיוחד)
- שולחת אותה לקייטנה כיפית שמשלבת בין ילדים רגילים לילדים מיוחדים, שתיחשף לילדים מיוחדים שונים במסגרת כיפית ולא תחשוב שרק אח שלה כזה בעולם

- מתכננת לרשום אותם לחוג משחקיה מיוחדת בהנחיית אנשי מקצוע
- להשתמש בהדרכת ההורים של גן תקשורת בשביל לרכוש כלים לשלב אותם יותר אחד עם השני

הצעות נוספות?

 

[TikvaBonneh]

חיבוקים וליטופים

בבקשה, לחבק וללטף את הבת לא פחות, ואפילו יותר מהבן.
היא צריכה חום ואהבה לא פחות ממנו.
תתני יחס שווה כמה שיותר.
אם את דורשת משמעת - תדרשי משניהם.
אם כשהוא כועס אז מחבקים אותו, אז גם כשהיא כועסת תחבקי אותה.
אם את לא רוצה לחבק אותה כשהיא כועסת, אל תחבקי גם אותו כשהוא כועס.
ילדים מאוד רגישים לחוסר צדק ואפליה.
אחותה הגדולה של חמותי ז"ל היא בת 88 והיא עדיין מדברת על האפליה שנקטו ההורים ביניהן.

 

[TikvaBonneh]

הנה הודעה שכתבתי בשבוע שעבר

על חיבוקים וליטופים כתגובה להתקפי כעס.

 

[dina199]

גם לחבק אותה יותר

וגם להסכים שאכן 'מוותרים' לו. זו עובדה , ואת לא צריכה להתנצל בפניה על זה.
לא צריך לדרוש ממנה מה שהיא לא מסוגלת (גם היא מספיק קטנה) אבל היא צריכה לדעת שיש דברים שיותר קשה לו לעשות מאשר לה (לכן קוראים לזה 'צרכים מיוחדים') ולכן 'מוותרים לו'.
היא כנראה יודעת שברגע שהיא מעלה את הטיעון 'מוותרים לו' ,את נכנסת למגננה

 

[פרח לי יפה ורוד]

שולחת לך מסר

 

[מספרת הסיפורים 22]

יש דברים שהגדול מקבל או פעילויות

שעושים איתו שלא עושים עם הצעיר, כי אינן מתאימות לו לאו דווקא בגלל הלקות, למשל: טיולי ג'יפים אתגריים עם החבר'ה של בעלי ליומיים במדבר, הליכה משותפת למשחקי כדורסל וכדורגל(אלו תחומי העיניין שלו), הוא יכול לצאת לבד ללא השגחה ולהיפגש עם חברים ועוד...
כל הזמן מראים לו שלא יכולה להיות סימטריה כיוון שהם שני בני אדם שונים, בגילאים שונים ועם צרכים שונים. יש מצבים שבהם הצעיר לכאורה "מרוויח" ואנחנו דואגים לייצר מצבים בהם הבכור "מרוויח".
לא תמיד זה עוזר, ויש טענות על קיפוח פה ושם, אבל זה כנראה מגיע עם ה"חבילה".
אגב- לימדתי את הבכור על הספקטרום, צפינו יחד בסרטים ביו טיוב, אני משתפת אותו בדברי המטפלים של הצעיר כשהמידע רלוונטי עבורו, וגם לוקחת אותו מפעם לפעם לשיחות חיזוק אצל פסיכולוג.

 

[dina199]

הבכור תמיד מרגיש מקופח

מרגע שהצעיר נולד.
אז באמת באופן אובייקטיבי לא צריך לקפח את הבכור , אבל מבחינתו הסובייקטיבית הקיפוח יהיה תמיד .
זה התשלום שאנחנו משלמים כשאנחנו רוצים יותר מילד אחד