"אחים בדם" - 24 שעות אחרי
אוי איך שאני נהניתי.... כשאני נוסע מטבריה עד רמת גן כדי לראות מחזמר בבית צבי ברור לי לחלוטין ששעתיים וחצי של נסיעה שוות את זה. גם אתמול, כפי שאתם יכולים לנחש, לא התבדיתי. זה היה פשוט גדול... נתחיל מזה שכשתשאלו אותי אם ללכת ל"מיקה שלי" או ל"אחים בדם" אני אענה מיד "מיקה שלי". זה לא שאחים בדם פחות טוב ממיקה, אלא שיש בהפקה הזו כמה חורים שחייבים לסתום. ראשית, חורים בעלילה. למה סיפור עם רעיון כזה מבריק חייב להיות פלקטי שכזה? מישהו בכלל הספיק למצמץ ולהספיק להבין איך לעזאזל, ביום אחד, מרת ג'ונסטון עקרה מביתה ועברה לגור בכפר? מישהו מוכן להסביר לי למה (או מדוע, אם תרצו) מערכת היחסים בין לינדה לאדי מסתכמת ב"אני אוהבת אותך, אבל אני בהריון" ובנשיקה צרפתית שמטרתה לקדם את העלילה בלבד? ו...למה לעזאזל או יותר נכון איך חלבן בשכונה הופך לגניקולוג פרטי? סתם קיטש לדעתי.... ועם כל זאת... המחזמר הזה מרטיט לבבות, מעמיד שערות ולעיתים גם מרוקן את שקיות הדמעות בעיניים. הביצוע של תלמידי בית צבי שואף לשלמות מדהימה. הנה כמה מילים על השחקנים: הילה מערבי- אחחח... עוד שתיים שלוש כמוה ואנחנו מסודרים להרבה זמן... נכון, יכולות המשחק שלה לא באות לידי ביטוי בתור אמא קשת יום, בעיקר כשהיא נראית כמו בת שלושים ומאחוריה שבע לידות. אבל אנחנו יודעים היטב למה היא מסוגלת והביצועים שלה לשירים פשוט טובים- אחד אחד, אין מה להוסיף. יגאל מזרחי- נו, מה אפשר להגיד עליו שעדיין לא אמרנו בשיער? חבל על המילים... אשף במה. דניאל אפרת- שחקן בחסד. הוא פשוט הרג אותנו מצחוק. עשה תפקיד מדויק ונקי. לימור עובד- אני לא כ"כ אובייקטיבי. אני מת על הבחורה הזאת. מאיפה היא מוציאה את הקול הזה? נכון שפשוט תפור עליה לשחק חולת נפש פרנואידית? צביקי לוין- נדמה לי שזה הוא שמו, בכל אופן, אני מתכוון למספר, אז סליחה אם טעיתי. זה האדם היחידי שעמד על הבמה והייתי מוכן לעלות ולחנוק בכל רגע נתון. זה שחקן בלי נוכחות שפשוט צורח: "הנה, אני כאן, תראו אותי..." לעניות דעתי, המספר הוא אחד התפקידים היפים ביותר, השחקן הזה פשוט הרס את כל הפוטנציאל שיש בו. יש לציין שהוא שר לא רע בכלל אבל לשחק הוא פשוט לא יודע. בקיצור, יש מקום לשפר כוריאוגרפיה ולחזק את התפאורה כך שלא תתנדנד בכל פעם שטורקים את הדלת אבל בסך הכל......כל השאר נהדר. המוסיקה, השירה, הסיפור והמשחק יוצרים אווירה מיוחדת במינה שמגיעה לשיא השיאים בסוף המחזמר. רגעי תיאטרון כאלה, יודעים לייצר רק ב"בית צבי". פשוט מומלץ! סליחה על האורך, הרגשתי שאני חייב.
אוי איך שאני נהניתי.... כשאני נוסע מטבריה עד רמת גן כדי לראות מחזמר בבית צבי ברור לי לחלוטין ששעתיים וחצי של נסיעה שוות את זה. גם אתמול, כפי שאתם יכולים לנחש, לא התבדיתי. זה היה פשוט גדול... נתחיל מזה שכשתשאלו אותי אם ללכת ל"מיקה שלי" או ל"אחים בדם" אני אענה מיד "מיקה שלי". זה לא שאחים בדם פחות טוב ממיקה, אלא שיש בהפקה הזו כמה חורים שחייבים לסתום. ראשית, חורים בעלילה. למה סיפור עם רעיון כזה מבריק חייב להיות פלקטי שכזה? מישהו בכלל הספיק למצמץ ולהספיק להבין איך לעזאזל, ביום אחד, מרת ג'ונסטון עקרה מביתה ועברה לגור בכפר? מישהו מוכן להסביר לי למה (או מדוע, אם תרצו) מערכת היחסים בין לינדה לאדי מסתכמת ב"אני אוהבת אותך, אבל אני בהריון" ובנשיקה צרפתית שמטרתה לקדם את העלילה בלבד? ו...למה לעזאזל או יותר נכון איך חלבן בשכונה הופך לגניקולוג פרטי? סתם קיטש לדעתי.... ועם כל זאת... המחזמר הזה מרטיט לבבות, מעמיד שערות ולעיתים גם מרוקן את שקיות הדמעות בעיניים. הביצוע של תלמידי בית צבי שואף לשלמות מדהימה. הנה כמה מילים על השחקנים: הילה מערבי- אחחח... עוד שתיים שלוש כמוה ואנחנו מסודרים להרבה זמן... נכון, יכולות המשחק שלה לא באות לידי ביטוי בתור אמא קשת יום, בעיקר כשהיא נראית כמו בת שלושים ומאחוריה שבע לידות. אבל אנחנו יודעים היטב למה היא מסוגלת והביצועים שלה לשירים פשוט טובים- אחד אחד, אין מה להוסיף. יגאל מזרחי- נו, מה אפשר להגיד עליו שעדיין לא אמרנו בשיער? חבל על המילים... אשף במה. דניאל אפרת- שחקן בחסד. הוא פשוט הרג אותנו מצחוק. עשה תפקיד מדויק ונקי. לימור עובד- אני לא כ"כ אובייקטיבי. אני מת על הבחורה הזאת. מאיפה היא מוציאה את הקול הזה? נכון שפשוט תפור עליה לשחק חולת נפש פרנואידית? צביקי לוין- נדמה לי שזה הוא שמו, בכל אופן, אני מתכוון למספר, אז סליחה אם טעיתי. זה האדם היחידי שעמד על הבמה והייתי מוכן לעלות ולחנוק בכל רגע נתון. זה שחקן בלי נוכחות שפשוט צורח: "הנה, אני כאן, תראו אותי..." לעניות דעתי, המספר הוא אחד התפקידים היפים ביותר, השחקן הזה פשוט הרס את כל הפוטנציאל שיש בו. יש לציין שהוא שר לא רע בכלל אבל לשחק הוא פשוט לא יודע. בקיצור, יש מקום לשפר כוריאוגרפיה ולחזק את התפאורה כך שלא תתנדנד בכל פעם שטורקים את הדלת אבל בסך הכל......כל השאר נהדר. המוסיקה, השירה, הסיפור והמשחק יוצרים אווירה מיוחדת במינה שמגיעה לשיא השיאים בסוף המחזמר. רגעי תיאטרון כאלה, יודעים לייצר רק ב"בית צבי". פשוט מומלץ! סליחה על האורך, הרגשתי שאני חייב.
