אחים, אחים, אחים..........

  • פותח הנושא ktea
  • פורסם בתאריך

ktea

New member
אחים, אחים, אחים..........

שלום, אני בעיקר מאלה שרב הזמן קוראות ולא ממש משתתפות.... החלטתי לנסות..... יש לי 2 ילדים אחת עוד מעט 6, השני בן 3, ילדים (שניהם) מ-א-ו-ד אנרגטיים (קצת משתוללנים) בקיצור לא משעמם. הבעיה היא שהם לא מסתדרים אחד עם השנייה... זה מתחיל בהצקות מצד הקטן, (גם לה לא חסר)... אמא הוא לוקח לי, הוא עושה לי, הוא אוהב להקניט אותה בכך שקורא לה בשם מסוים (המציא לה כינוי) היא לא מתה עליו, כמעט ולא משתפים פעולה במשחקים ביחד... בקיצור אם אני לא איתם בחוץ ונשארת איתם בבית זה לפעמים קטסטרופה... אציין שאני אמא עם סבלנות, משתדלת מאוד לא להתערב, אלא אם מעורב מכות בעניין.... בקיצור חייבת טיפים, טריקים, משהו..... תודה.
 

שושה51

New member
את לא לבד!

אני אמא לשניים 11 ו-8 וגם אצלינו אני רוב הזמן איתם, בעלי חוזר מאוחר ולכן פחות מעורב או רוצה להתערב. כל עוד אין מכות איני מתערבת, תשומת לב לא חסרה להם וגם לא שום דבר אחר - הרי אומרים שההתנהגות נובעת בין הייתר כדי להשיג תשומי... במקום להשתגע, למרות שאני כן משתגעת, אני אומרת להם שהם מספיק גדולים כדי לדעת כיצד להתנהג בכבוד זה לזו ולהפך ושיסתדרו בעצמם. עושה שיחות נפש כשצריך. אצלך הם קטנים יותר אבל אני למדתי לא להראות להם שאני מתרגשת מהם יותר מידי. מה שכן, לא תמיד להעיר על דברים "רעים" שהם עושים אלא לתת להם מחמאות ששיחקו יפה יחד, שהיה כיף להיות איתם היום וכדומה.
 

פלגיה

New member
שלום לך, וברוכה הבאה

אני חושבת שיש לכולנו רצון שהילדים שלנו יהיו "חברים טובים" וישחקו זה עם זה בהנאה כל הזמן. אבל הם ילדים, אין להם עדיין כישורים חברתיים משוכללים, ויש להם רצונות סותרים. כל זה מתבטא במריבות שלהם זה עם זה. קשה לילד בן שש לשתף פעולה עם ילדה בת שלוש במשחק משותף - כי הם בשני שלבים התפתחותיים שונים, ולכן דברים שהוא צריך במשחק הם "גדולים" מדי בשבילה, ולהיפך - מה שהיא רוצה לעשות הוא "תינוק" בשבילו. את אומרת שאת משתדלת לא להתערב, ולא תמיד זה מה שנכון לעשות. נכון שלא כדאי להיות שופט במריבות - ואין טעם להחליט מי התחיל ומי החזיר מי צודק ומי פחות. אבל עזרה ותיווך בהתנהגות ביניהם היא לפעמים נדרשת. פשוט לשקף לכל אחד מה הוא אומר ומה הצד שלו במריבה, ולסייע להם לסיים אותה. מעבר לכך - שהות בין קירות קשה לילדים. גם ילד שהיה נשאר לבד בבית עם הורה, היה משתגע ומתחיל במריבות עם ההורה, או סתם משתולל ומעצבן. כך שהפיתרון של לצאת איתם יחד החוצה הוא מאוד הגיוני.
 

תמר400

New member
חיזוקים חיוביים

אפשר בדרך הפוכה. במשך היום תשימי לב אם היה רגע של נחת שבו הם שיחקו יפה או שיתפו פעולה אפילו בדבר פעוט. ואז בערב לפני השינה להזכיר להם את זה ולציין כמה זה היה נעים. להדגיש שהם אחים טובים אבל בלי להכנס למלכודת "כשאתם רוצים" כלומר כאשר מציינים את הדבר הטוב לא להזכיר באותו זמן ששאר היום הם רבו. בהצלחה.
 

ktea

New member
תודות...

על העצות, אני אנסה ליישם, מקווה שבסופ בסופ.....;) הם יסתדרו בניהם ויהיו אחלה אחים..... אם יהיו עידכונים... אעדכן. תודה רבה.
 

tonti

New member
גם אצלינו ככה.

אותם גילאים. בן ובת. הם הרבה יחד. אני שמה לב שזה משהו תקופתי. יש תקופות (מזויעות) שמהשניה שהם קמים בבוקר הם מעצבנים אחד את השני. בימים האחרונים שמתי לב שהם כמעט לא רבים. אני כן מתערבת לפעמים. בדר"כ לא. לרוב זה נגמר יותר מהר כשאני לא שם. אני גם אומרת שאם הם מעצבנים אחד את השני, זה מעצבן אותי ואז כולנו עצבנים ולא כיף לנו יחד. הרבה פעמים זה עוזר (ל-10 דקות, אבל לפעמים 10 דק' זה המון
).
 
למעלה