אחיותי.

קורלי

New member
אחיותי.

היום אני שבועיים אחרי הגרידה וכמו תהליך של אבל,בשבוע הראשון לא כל כך מעקלים,בוכים הרבה,ובשבוע השני מתחילים לחשוב מה יהיה הלאה,באמתחתי שני הריונות כימיים הקודמים לגרידה והיום ביצעתי הרבה בדיקות הקשורות לקרישיות וכרגע יצאתי מהיועץ הגנטי עם הפניה לביצוע קריוטיפ.מדבריו הבנתי שבניגוד לידיעותי הקודמות מתברר שיש לא מעט מקרים בהם ישנה בעיה כרומוזונלית שאנו נושאים אך מתבטא בפועל בהתפתחות העובר,והכי מדאיג שהבעיה בלתי הפיכה,אז כמובן הוספתי לי חרדות מזן חדש של מה יהיה אם..... משום מה לא הגיע לאוזני זוגות שהתמודדו עם בעיות מהסוג הנל,וחשבתי שתרומת בציות למשל זה רק כאשר יש בעית בצית,בקיצור לקחתי ווליום עכשיו ומרוב פחד אני כבר מרגישה שאני מספידה כל אפשרות עתידית להולדת ילד עוד לפני שעשיתי את הבדיקות. האם מישהי שמעה משהו בנושא המאיים כל כך,אני מרגישה שהשנתיים שחלפו הזקינו אותי מאוד ,עליתי על בעיית הפוריות כבר מהתחלת הנישואים ואני מרגישה שאני מפספסת את כל השנים שאמורות להיות הכי מרגשות בתחילת נישואים והם מתבזבזים על דמעות ועוד דמעות .והגיל שבינואר הקרוב אהיה 36 מלחיץ עוד יותר והכל ביחד פשוט נורא. וכמו לעשות דווקא בדיוק שיצאתי מהיועץ התקימה בקטוביץ הרצאה לנשים בהריון ומסביבי כ20 זוגות הריוניים מאוד מקיפים אותי בדרכם לאולם ההרצאות,לא התעללות לשמה??????
 

אופה3

New member
קורלי היקרה,

קודם כל יקירתי, אל תספידי כל אפשרות להוליד ילד, אני מאמינה, שבסוף יהיה טוב, לכל בעיה יש פיתרון, לי אין תשובה לשאלות שלך, כל מה שיש לי לומר לך, שאני מקווה שהכל יהיה טוב ובקרוב, אל תאבדי את התקווה, אל תתיאשי הכל יהיה בסדר. אנחנו פה תמיד בשבילך. כל טוב האופה
 

רומי 007

New member
קורלי היקרה

מהזוית החיובית: מזל גדול שגילית את בעיית הפוריות בראשית הנישואין, לא? תארי לך איך היית מרגישה אם היית "מחכה" ועולה על זה עוד שנה שנתיים? לא היה גבול לתחושת אובדן הזמן. אני לא חושבת שהדבר יפגע לך בזוגיות. בעיני, השנים המרגשות בזוגיות הן השנים בהן מרגישים את הביחד וזה לאו דווקא קורה כשהכל טוב מסביב. טוב שאת פועלת להרגיע את עצמך ובטוחה שבקרוב תחלימי ממה שעבר עלייך לאחרונה וזה לא קל. מאחלת לך שהבדיקות תהיינה טובות. ולגבי ההרצאה בקטוביץ לנשים הרות - אין מה לעשות גם בבתי החולים אנחנו כל הזמן גב לגב באולטרסאונד ובקבלה עם נשים הרות ויום אחד נהיה גם כולנו מהצד ההוא של המתרס. זה קשה ולכן עדיף להמנע מלהסתכל כדי לא להיות מתוסכלים. יש לנו מספיק משלנו עכשיו. אז יקירתי- מחבקת אותך ויטואלית ומקווה שזה שאת פועלת כבר בכיוונים חיוביים קצת מרים אותך מהכאב וממלא לך את הזמן. כמה נחמד יהיה ללכת כולנו פעם להרצאת הריוניות משלנו...
 

נועם@בת

New member
../images/Emo24.gif קורלי ../images/Emo24.gif

לא קלה היא, לא קלה דרכנו... אני מכירה אתה חרדות האלה. את לולאת מחשבות הזוועה שנכנסת לתוכנו, מסתובבת והורסת כל חלקה טובה. נסי לא להגרר למלכודת הפחדים. יש לך מציאות מספיק מבהילה מכדי להוסיף לה גם השערות. בשלב הזה צריך לברר מה גורם להפלות. אולי ימצאו משהו ואולי לא. אבל רק אחרי שיהיו לך תוצאות בידיים תוכלי להתמודד עם הנתונים. עכשיו את מתמודדת רק עם פחדים וחרדות וזה פשוט בזבוז אנרגיה, שלא נדבר על השערות הלבנות שיוצאות מזה
תנשמי עמוק קורלי, תחשבי חיובי גם כשהכל סביב נראה שלילי. אי שם בסוף הדרך מחכה לך תינוק אחד אותו תביאו לעולם, וזה כבר לגמרי לא יהיה חשוב מה המסלול ומה התחנות בו.
נועם
 

זוליק

New member
החלמה מהירה - פיזית ונפשית ../images/Emo122.gif

אל תתייאשי קורלי בסוף הכל יהיה טוב. השאלה היא - לא אם זה יצליח? אלא מתי זה יצליח? הדרך ארוכה קשה וכואבת אבל יש לה סוף טוב. עם כוח רצון סבלנות והתמדה הכל יצליח. שולחת לך
מלא באופטימיות ותקווה.
 

מיכל25אב

New member
הספקת הרבה אחותי...

קורלי,לא קצת מוקדם לחזור לחתור שבועיים אחרי גרידה?מאיפה הכוחות? אולי באמת עכשיו הזמן לעשות איזשהו משהו מפנק עם הבעל- להתאושש,להחלים ולאגור כוחות...? יש פה ופורומים השכנים בנות בנות 40 ו...שילדו כך שעוד לא להלחץ-את יכולה להרשות לעצמך לנוח קצת. (בקשר לבעיה שאת מספרת- אני לא מומחית אבל אמא של חברה שלי תארה משהו דומה ואמרה שעברה שתי גרידות לפני הלידה הראשונה ועוד אחת לפני השניה!!! היא אמרה שהרופא אז אמר לה שאין איך למנוע את זה אבל זה לא תוקף כל עובר ויש סיכוי אחד ל...שזה לא יתקוף... וממה שהרופאים נותנים לי להבין היום אין בעיה שאין לה פתרון- זה הכל ענין שך זמן וכוח..(וכסף) גם אני נשואה טריה-ומי בכלל זוכר להיות רומנטי וסקסי-שהבילוי הרומנטי המרכזי שלנו הוא הזרקה ויציאות הם בדרך כלל לגניקולוגים בכל רחבי גוש דן-איזה FORPLAY מצאנו לנו,אה?? אבל אומרים שהשנים הראשונות לנישואין הולכות על דמעות בכל מקרה-אז לנו לפחות יש סיבה... ולגבי ההתעללות,.....אני היום הולכת לברית של גיסתי-איך זה????? שלך ואיתך מיכ.
 

קורלי

New member
מדהים שעוד לא הספקתי להגיב וכבר

לעבור לדף חדש. תודה על התגובות,כל שנותר זה להתאפק ולחכות לתותצאות של הבדיקות,תחזיקו אצבעות,גם אני לכן.
 

shiri11

New member
גם אני עברתי את החוויה הזו

הי, אני חדשה פה אבל כבר 3 שנים בטיפולים ללא הצלחה. ההצלחה היחידה שהיתה לי הסתימה בחודש רביעי עקב פגמים בעובר
. הבדיקות הגנטיות הרגילות שעשו בבי"ח לא מצאו שום פגם אבל שהלכנו להתיעץ עם מומחה לגנטיקה הוא אמר לי שזה קורה אחד לכמה מאות אלפים (לא זוכרת כמה), אבל לא לפחד מהריון הבא כי הסיכויים להישנות קטנים. אולי כדאי לך להיוועץ עם מומחה לגנטיקה (לא של בי"ח). מה לעשות נגזר עלינו להביא ילדים הדאגה ולא בהנאה אבל זה לא מה שישבור אותנו
 

נוג

New member
../images/Emo14.gif שולחת ../images/Emo24.gif ענקי ../images/Emo140.gif

לפעמים אין מילים שמספיקות כדי לחבק לנחם ולהשתתף בכאב. מקווה בשבילך להמשאלה תתגשם ולא תדעי עוד כאב וצער ואכזבות.
נוג
 
למעלה