אחות אלימה

תותי 1717

New member
אחות אלימה

אלימות נגד אחים רונה ב ה' אוגוסט 12, 2010 12:33 pm שלום, רציתי לדעת איך אני מתמודדת עם אלימות והצקה של הבת הגדולה , בת 9, נגד אחיה הקטנים , בת שש ובן שנתיים. בכל פעם שמהו לא מוצא חן בעיניה היא פשוט "מפליקה" בחוזקה. ביקשתי ממנה עשרות פעמים לבוא לומר לי מה מפריע לפני המכה, אמרתי שעל כל מכה שהיא נותנת יהיה יום ללא טלוויזיה ( אני יצורה שצריכה להיות תוצאה למעשה עצמו, אבל אני ממש לא יודעת איך להגיב למכה). היא טוענת שהיא מתרגזת ולא שולטת בעצמה. איך אני אמורה להגיב? המכות יכולות לבוא כי היא רוצה שאחותה תזוז מהכסא, אז במקום לבקש היא פשוט מרביצה או שהאח הקטן נוגע לה במשהו, במקום לבקש ממני או לנסות לעניין אותו במשהו אחר, היא פשוט מרביצה. במקרים אחרים היא פשוט מציקה, לדוגמא, אנחנו בבריכה, כולנו במים , אני במכוון מעניקה לה תשומת לה ולא רק לאח הקטן שצריך השגחה יתרה במים, ועדיין בכל הזדמנות היא מציקה וצובטת ומשפריצה ומפחידה כדי לגרום לו לבכות, וגם לאחות השניה, אם שתיהן במים לבד , אחרי כמה דקות הקטנה יוצאת בוכה כי היא מציקה. היא מציקה וחושבת שזה מצחיק ולא מעניין אותה שמבקשים להפסיק או שבוכים בגללה. איך להגיב להצקות ולמכות? מחוץ לבית, בביה"ס או אצל חברות היא מותק של ילדה ואני מקבלת המון מחמאות עליה מהמורים ומההורים אחרים אבל בבית מתהפכת . ברור לי שזה עניין של תשומת לב ואני ובעלי משתדלים להעניק לה , יש לה שעות איכות לבד איתנו יותר משני הקטנים יחד, כל ערב היא איתנו אחרי שהם ישנים מה עוד אפשר לעשות? זה מאוד מתסכל כי יש לי כעס תמידי עליה. תודה על העזרה.
 

rinaca

New member
מה משיגים עם אלימות?

אחד הדברים הראשונים שהפנמתי מהפורום הזה, מהתגובות של עינת, לחשוב על המטרה שההתנהגות משרתת. מה הבת שלכם הגדולה משיגה? אתם מניחים שזה תשומת לב ומשתדלים לתת לה יותר מאשר לאחרים אבל נראה לי שאולי היא דוקא מנסה להרגיש שולטת, חזקה. כשהיא אומרת שהיא "לא שולטת בעצמה" היא רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, היא רוצה שעדיין תאהבי אותה, שתחשבי שהיא טובה (כי היא לא שולטת בזה), כאילו זו לא היא אלימה, אין לה שליטה על זה. מצד אחד היא רוצה להראות לאחים הקטנים אני החזקה פה, יש לי כח, אני אעשה מה שאני רוצה, והיא משתמשת בכח שיש לה להפחיד ולהטיל טרור. מצד שני לך היא מנסה להראות את הצד החלש, הלא יודע, אין לי שליטה. מעניין לשמוע מה עינת תגיד על זה, אבל לי נראה שהיא צריכה להבין את ההשלכות של המעשים שלה, ולא עונשים. זה שהיא לא תראה טלויזיה לא בדיוק מזיז לה, כפי שהמציאות מראה, אחרת היא היתה מפסיקה להציג אחרי פעם אחת שנמנעה ממנה טלויזיה. אני באופן אישי לא רוצה להיות בסביבת אדם מרביץ ודוחף, כך שאני הולכת למקום אחר. את לא יכולה לתת לה תשומת לב ולא לאחיה הקטן שצריך אותך לבטחונו בבריכה. את האמא ותפקידך לשמור על שלום הילדים שלך. את לא יכולה להרשות שאף אחד, אבל אף אחד, יכאיב למי מהילדים שלך (כולל הילדה הגדולה). אני מבחינתי, אם מציקים לקטנים בבריכה ולא נהנים, במיוחד אני, פשוט אורזת והולכת. אם בבית היא מציקה אז שתלך לחדרה כי הקטנים לא בטוחים בחברתה. צריכה להיות תוצאה ט-ב-ע-י-ת למעשים שלה, לא משהו מלאכותי כמו לא לראות טלויזיה, שזה בעצם עונש ולא תוצאה טבעית. לאחר מכן, אני חושבת שתפקידכם כהורים ללמד אותה איך להשתמש ב"כח" שלה לטובה ולא להפחדה. כלומר, היא באמת הגדולה, המבוגרת, באמת יש לה יותר כח מאשר לקטנים, היא יכולה להנהיג אותם, לשחק איתם. היא יכולה להרגיש בעלת ערך רק שצריך להנחות אותה לכיוון וללמד אותה, בלי ביקורת, באהבה איך להשתייך. באחד הפרקים של סופר נני בעונה האחרונה היתה משפחה גדולה מאילת עם 6 ילדים, לא זוכרת את שם המשפחה, תוכלי למצוא באתר, כדאי לך מאד תוכלי להשליך למשפחה שלכם. בהצלחה. מקוה שלעינת תהיה עצה יותר מקיפה.
 

תותי 1717

New member
הסבר

לפני שהתחלתי עם ה׳"עונש", ניסיתי דרכים אחרות כמו לשלוח לחדר, לקחת את הדבר שבגללו הרביצה, וכשהציקה בבריכה, אמרתי לצאת החוצה. בכל המקרים האלה, היא לא התווכחה ובבריכה לדוגמא, היא יוצאת, יושבת על הכסא בשקט, עד שאני אומרת לה לחזור להיות איתנו. אני חושבת שחסר לה יחס ממני. כי עם האבא יש לה זמן אישי של אופניים בערב או הליכות ואיתי יש רק את השגרה היומיומית של כולם ביחד כולל מטלות הבית. אני מנסה דרך חדשה, בה אני מעניקה לה יחס אישי. אתמול הזמנתי אותה להתכרבל איתי במיטה שלי עד שתרדם. היום הלכתי יחד איתה לסידורים שהיו לי. אני רוצה שיהיה לה טוב, שהדיאלוגים שלנו יהיו יותר מ "למה זרקת על הריצפה?" "תחזירי למקום" "תפסיקי לריב" ובזמן הלימודים "תכיני שיעורים" וכו' אשמח לקבל טיפים ורעיונות, איך ליזום אינטראקציה חיובית עם הבת שלי. נראה לי שקצת שכחתי אותה וזזו הדרך שהיא מנסה לצאת מהצל של אחיה הקטנים שאחד בגיל שנתיים המתוק ושניה מיוחדת שמתפעלים מכישוריה הלא רגילים.
 
יחסים האתגר ....

שלום רב, מברכת אותך על רצון כן לשפר יחסים. מערכת יחסים טובה דרכה הילדה תחוש אהובה, חשובה ומועילה תניב תחושת שייכות, חשיבות וערך. מערכת יחסים טובה מבוססת על ערכים של כבוד הדדי ושוויון ערך. הדרכים שאת מתארת "לפני שהתחלתי עם ה׳"עונש", ניסיתי דרכים אחרות כמו לשלוח לחדר, לקחת את הדבר שבגללו הרביצה, וכשהציקה בבריכה, אמרתי לצאת החוצה." הם כ-ו-ל-ן עונשים. הילדה משתפת איתם פעולה באופן זמני מתוך אינטרס אישי מחושב. אלה דרכים כוחניות המלמדות כוח. היא תלמידה מעולה, היא מתרשמת מהדרכים הכוחניות שלך ומפעילה אותם (בדרכים משלה) על אחיה. ילדים לומדים מה שהם רואים, חווים ומרגישים. הם מחקים (בדרכם היצירתית) את התנהגותנו. הילדה מבטאת בהתנהגויותיה המפריעות קושי למצוא את מקומה הבטוח במשפחה. היא אומרת בהתנהגותה אני זקוקה לעזרה. עלייך לחשוב על דרכים בהם תוכלי להשיב לה את האמונה בעצמה, את תחושת הערך, החשיבות והביטחון, את התחושה שההיא אהובה, רצויה, יכולה ומועילה. איך? על ידי שיתוף, התייעצות, בקשת עזרה, העצמה ועידוד. דרכים אלה נלמדות בהרחבה בקבוצת הורים לומדת. מה דעתך להצטרף לקבוצה כזו? עינת גבע.
 
למעלה