זו השערה מצידי, ואינני יודע בדיוק
האם המישגל הזה הוא כל כך בלתי ניתן להשוואה בערכיותו.
הביולוגיה עצמה מגבילה אותו מבחינת הסבירות למיפגשי גנים רציצאטיביים שברגיל לא יפגשו. אין לי מאמרים רבים בנושא, שלדעתי עדיין בחיתוליו, אבל אפנה אותך למאמר שפורסם בהארץ לפני כשנה בשם נפש אחות. הוא דן בתינוקות שהופרדו מקרוביהם בינקות, דהיינו לא עברו את תהליך "ההחתמה," או "ההטבעה," וליכשניפגשו בבגרותם אחרי שחיפשו את קרוביהם הביולגים היו גם דיווחים על תשוקות מיניות חזקות כולל קיום יחסי מין. ניתן להשיג את המאמר בארכיון הארץ תמורת תשלום.
באחרונה מצאתי מאמר לא רע כפתיח באתר האייל הקורא מאמרו של
דובי קננגיסר לגבי המחסום הביולוגי לגילוי עריות מדרגה ראשונה (50% קירבה גנטית,) המעלה את המחקר שנערך בקיבוצים לגבי מיעוט חתונות בין בני המחזור, והמביא גם שתי הפניות כמדומני.
ממליץ לך על החוברת האבולוציה של האהבה שיצא בהוצאת משהב"ט בסידרה אוניברסיטה משודרת. אין בה דבר לגבי גילוי עריות אלא במרומז.
כמוהה, כך גם הספרות הביולוגיה הפפולרית נותנת רמזים לגבי המשיכה לדומה מחד, והמחסום ביפני הדומה מידי מאידך, והוא מחסום ההחתמה. זוהי חלק מהראיה הניאו- דרווניסטית על פיה הכל גנים. "הגורו," להשקפה זו הוא פרופ. ריצ'רד דוקינס, וספר המופת שלו הגן האנוכי שווה המלצה גם אם איננו עוסק בנושא כמובן. את ריצ'רד דוקינס תמצא במדפי בספרים של מדע פפולרי.
תחום נוסף שתצטרך לחפש בו היא כמובן האנתרופולוגיה.
המילה לגילוי עריות באנגלית היא INCEST כך שראה מה האינציקלופדיות אומרת במונח הזה, או מראי מקום אחרים.
(היזהר מאתרי הפורנוגרפיה, הם אלימים ממש!)
