אחותי מתחתנת

אסתי2002

New member
אחותי מתחתנת

שלום לכולכם אני חדשה בפורום, לא ידעתי על קיומו ואני מצטערת על כך, אני אפס במחשבים, ועד שחברה הציעה לי ולימדה אותי איך בכלל נכנסים לפורום ומה זה פורום הייתי עמהארץ בעניין. בעבר היתי חרדית עד שאחרי הרבה התלבטויות ויסורים "נולדתי מחדש"- היום אני חילונית לגמרי, ולומדת שנה א באוניברסיטה, עוד כשהייתי חרדית עשיתי בגרויות (אצל חב"ד כידוע..) ואחרי קצת שיפורים הגעתי לאוניברסיטה. זו אני אבל- משהו שאני עכשיו מתלבטת.... חשבתי שתוכלו לתת עצה חכמה אחותי מתחתנת בשבוע הבא, וההורים שלי בכו והתחננו שאבוא לחתונה ( אחרי נתק של יותר משנתיים!), אבל- לא להגיד שאני חילונית- הם הפיצו שאני בניויורק מתחזקת... לבוא בתחפושת- לא צריך להסביר לכם ,(בשבילי זה להוריד עגילים נוספים ונזם,ומה עם התסרוקת- איך שאני היום- לא דומה בכלל לקוקו החום של העבר.. אז מה אני עושה? אמא שלי ממש מתחננת, והאמת היא שאני גם מתגעגעת- אחותי היתה החברה הכי טובה שלי בבית ,ואני לא רוצה לפגוע בה- אז.... אנא, כמה עצות חכמות מבעלי ובעלות נסיון...... תודה תודה
 
קודם "מזל טוב". ובקשר לשאלתך

דעתי שאת צריכה לשקול מה מהדברים חשובים לך יותר, האם הקשר המשפחתי ואת מוכנה להקריב בשביל זה את הקושי בהופעה בתחפושת או שעדיף לך ההופעה יותר ואת רוצה להגיע כמו שאת על אף האי נעימות שתיוצר מכך למשפחתך ובכך לפגום בקשר המשפחתי. זה ענין של סדר עדיפויות ועליך לחשוב ולהחליט... אני מאחל לך שתהני מהחלטתך בכל מקרה, וזה מה שחשוב לא? שלום, וביי.......
 

טנטרי

New member
אולי

תנסי להפריד בין התסכול שלך, מזה שלא מקבלים אותך בבית כמו שאת, לבין האהבה שלך למשפחה. בואי מאהבה.
 
עזבי אותך מהחתונה

זה שטויות, באמת. תשקיעי עכשיו בזמן ההכנות! תגיעי עכשיו ותשלימי חוסרים, ואז כבר תדעי מה לעשות בחתונה, אולי בכלל לא תצטרכי להגיע. >פ.ב.<
 

שירליפ

New member
לכי לחתונה

נסי להשאיר בך משהו ממך וגם לשים עליך משהו שישמח את ההורים (או את השכנים, כמו ברוב המקרים), אין הרבה מה לעשות, לדעתי את תתחרטי אם לא תהיי בחתונה של החברה הטובה שלך, גם אם היא כבר לא כזאת. מה יקרה?
 
לדעתי

תבואי לחתונה בלבוש סולידי. את לא חייבת להגיע בשמלה חשופת גב ובאורך שיוציא להם את העיניים. את גם לא צריכה להגיע בלבוש חרדי. ישנו לבוש "חילוני" שהוא סולידי. לא צריך לבייש את המשפחה ולעשות "דוקא". מצד שני חשוב שתגיעי לחתונה, זו המשפחה שלך, וכשתזדקקי להם, תצפי שגם הם יעמדו לצידך (כי לא לעולם חוסן)
 

kochavit

New member
אני באותה דיעה

הרי את לא תוכלי תוך שבוע ליזור למראה החרדי שהיה לך לפני שנתיים? אז על מי את מנסה לעבוד? כולם יראו שאת לא ממש מתחזקת.....אז באמת, אם יש לך פתח לחיזוק קשר עם המשפחה תבואי מאהבה, תעשי צעד לקראתם ותלבשי משהו סולידי - לא בולט מידי - והם ישו צעד אלייך, כי באת מאהבה, הם יקבלו אותך כמו שאת - אני מאד מקווה! תהיה חזקה!!!
 

ברוריה2

New member
מכירה את הדילמה

לדעתי במקרה כזה עדיף לבלוע את הצפרדע ולא לרדת לרמה שלהם. תגיעי בלבוש סביר, תחייכי לכולם ותלכי. את לא חייבת הסברים לאף אחד. לא להגיע לחתונה של אח/ות זה משהו בלתי הפיך ויוצר משקע שקשה לפתור אח"כ. אני הגעתי לחתונה של אחותי הקטנה, שמחתי לראות את כל אחי ואחיותי. לא יכולה לספר לך שהתרגשתי מהחתונה הזו. אחותי התחתנה עם מישהו ששידכו לה "אנשים טובים" ופגשה 3 פגישות לפני שהחליטה להתחתן. דעתי האישית עליו לא רלוונטית. אחותי רצתה להיות רופאה והיו לה את כל הנתונים להצליח בזה. היום בגיל 22 היא כבר עם 2 תינוקות לאחר שלא למדה שום דבר משמעותי. בחתונה אפילו רקדתי איתה ואפילו הבטחתי לכל החברים של ההורים שלי שאבוא לבקר (מובן שלא קוימה ההבטחה מעולם). אני מניחה שעוד מעט עוד אחות שלי תתחתן ללא השכלה שכלכך רצתה ותידון לחיי דוחק ועבודת פרך. ככה אני רואה את זה. אבל יש דברים שאני לא יכולה לשנות ולכן, למרות הצער, אשתתף בשמחתן. ומבחינה פרקטית-חתונה זה אפילו קל יותר-יש מליון אנשים, לו"ז קבוע, אפשר אפילו להביא איזה חברה שתארח לך חברה והנה-יצאת ממש בסדר!! >וברוכה הבאה בצל קורתינו
לכבוד החורף של הבוקר<
 
../images/Emo45.gif עם כל מילה

מה גם שלשם שינוי (?) הם מבקשים שאת תבואי, ולא להיפך. נכון שאולי חשוב להם להראות לכולם שהמשפחה שלהם שלמה ובסדר, אבל אם הם כל-כך מבקשים, סביר שחשוב להם להיות בקשר איתך. חתונות מגדירות קשרים - יש המון משמעות, ביחוד בחברה טקסית כמו החרדים, לשאלה מי בא ומי לא בא לחתונה. בזה שכל-כך רוצים שתבואי, משדרים לך שרוצים שתחשבי לחלק אינטגרלי מהמשפחה. זה נשמע כמו יד מושטת ששווה לאחוז בה, ולו גם במחיר לויתור מה. יתכן ההורים שלך יודעים שהחור מהנזם ישאר ושכולם יבינו שאת לא "מתחזקת", ושזו דרכם לבקש ממך לבוא בלבוש המוגדר מבחינתם כצנוע. אני לא יכולה לומר לך עד כמה תהני שם, אבל ניראה לי חשוב שתגיעי לחתונה. אפשר יהיה לשמוע איך היה? וכמובן ברוך בואך לפורום יוצאים בשאלה!
 
קודם כל ברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif

לפי דעתי: לכי לחתונה. זה יעשה לכולם (וגם לך!) טוב על הלב. עזבי את כל הכעסים שאת מרגישה כלפיהם בצד, ותתעלי על עצמך. מה יותר כבד משקל? נתק של שנתיים או חיים שלמים ששהית במחיצתם? לאנשים בחתונה את יכולה לספר את האמת: שאת לא מתחזקת ולא נעליים. ולפי דעתי גם במחיר שתגיעי לבושה כדתייה ותשקרי על כולם ועל עצמך, אשלייה כזו היא לא תמיד רעה. מאחלת לך הצלחה, בכל מה שלא תחליטי.
 
זה יעשה לה טוב

רק אם היא תבוא במצב רוח הנכון (זה הכל בראש!!!) אם לא - זה יכול להיות לא משהו עד איום ונורא בהתאם למצב רוח (כנ"ל). לחתונה האחרונה שאני הלכתי באתי עם חצאית ארוכה וגופיה. אבל - זאת לא הייתה אחותי ואומנם הייתה מחיצה בזמן הריקודים אבל זאת משפחה ליברלית. חוץ מזה- על הזין שלי, שיגידו תודה שבאתי (הם אמרו, וגם התבעסו שאיחרתי). האמת, מה שאני רוצה לדעת זה איך את מרגישה בעניין, ומה את חושבת על חתונות באופן כללי. >פ.ב. לא ממש עובדת...<
 
נו במתתתת

אני נורא מתנצל, אבל באמת, את ילדה גדולה, למה לא ללכת לחתונה שאני יבין, מה יש בזה, אם היית אומרת לי שאת נבוכה לפגוש את האנשים, הייתי עוד מבין מקום לטעות ולחשוב שלא צריך להגיע לחתונה, אבל בגלל בגדים? תלכי אפי´ עם מעיל בקיץ. גברת, תחשבי על הדימעה של אמא, ששמחתה בחתונת ביתה נפגמת בגלל העדרותה של ביתה בגלל שלא נתנו לה להגיע עם מכנס. נו במתתת
 
אדון

תחשוב על הדמעה של אמא שאח"כ בוכה על הבושות שהבת שלה עשתה לה בחתונה, ואני לא מדברת על לבוש לא צנוע, אלא על עצם הנוכחות. אני זוכרת בחתונה האחרונה שהלכתי אליה אמא שלי התאמצה למצוא דברים לדבר אתי כדי שאני אשב בשקט ולא אבלוט. זה נורא - לבוא לחתונה בראש טוב, ולפגוש את העינים של אמא שאומרות מאה ואחד דברים אבל אף אחד מהם אינו קבלה. באמת. >פ.ב.<
 
גברת.

היא מגיעה בלבוש צנוע, לא הולך, לא נוח, האמא נעשית בילתי נסבלת. אין בעיה, בכל אולם חייב להיות איפה שהוא פתח, (אם אין אז איך היא נכנסה) אפשר פשוט לגשת אליו, ולהשתחל בזהירות החוצה. לא תהיה עם זה שום בעיה. ותרשי לי, אולי אמא שלך לא דיברה איתך המון זמן, והיא פשוט רצתה לדבר איתך ואת במבוכתך פירשת את זה כאילו היא מפחדת מפדיחות?
 

אסתי2002

New member
תודה לכולכם

האמת היא שלא חשבתי שאנשים יגיבו כל כך מהר, ועל זה אני אומרת תודה ובטוח שיש דברים שאני באמת אקח. אבל הבעיה היא יותר מורכב הנתק שלי מההורים היה בגלל שהם פחדו שכשיראו אותי- אחותי והאחים הקטנים שלי יסבלו וגם השידוך שלהם ילך, לכן על דעת כולם אני הייתי כאילו. בניו יורק ( בחיים עוד לא ראיתי מטוס מבפנים) לא רצו לדבר איתי, לא התקשרו אלי והיו תקופות שגם אם ניסיתי להתקשר העדיפ]ו שאני לא אגיע. היום כשאני כבר יותר חזקה- רוצים שאני אבוא (אחותי זו שמתחתנת בעיקר) אז מה יגידו לכולם- מאיפה יצאתי להם?? ועם תסרוקת כמו שלי ( קוצים מחומצנים ) גם אם אלבש חצאית עד לקרסוליים בלי שסע כמובן וצווארון עד לאף- קשה להסתיר שאני לא בדיוק חרדית לכן ההתלבטות חוץ מזה אני בטוחה שגם לי יהיה קשה לפגוש את כל בני המשפחה מהעבר- כל אילו שהייתי איתם חברה ( כמה בנות דוד שלי היו ממש חברות) אז יש לי עוד כמה ימים להחליט.
 
תסבירי את זה לאחותך.

אני מבין שהבעיה היא לא שלך, אלא שאת מפחדת בשבילם. אז תסבירי את זה לאחותך, אם היא בכל זאת תרצה שתבואי, תבואי.
 

ברוריה2

New member
אחותי היקרה

כפי שודאי הבנת, מצאת כאן אנשים שחיים כמוך עם התכחשות של המשפחה ברמה כזו או אחרת. קודם כל קבלי חיבוק
. שנית, לדעתי את לא צריכה להשקיע יותר מדי בלהתחפש. אני בטוחה שכשההורים שלך הזמינו אותך הם הביאו בחשבון שזה לא בדיוק כפי שהם היו רוצים את התסריט. ומקסימום תגיעי הביתה לפני החתונה כדי שהם יראו את הקוצים ולא יתעלפו בחתונה. או אפילו תספרי בטלפון-שלא יגידו שלא אמרת. מספיק שתופיעי צנועה באופן סביר כדי למנוע פרובוקציות.אם זה לא מספיק בשבילם שילכו לחפש. את לא תריכה להסביר לאף אחד ולא להתנצל. הם רוצים שתבואי-זה מה יש. אני מבינה גם את סערת הרגשות מהמפגש המחודש עם כולם אחרי שחיית בנתק כל כך הרבה זמן. זה לא עובר אף פעם ואף פעם אי אפשר להשלים עם אובדן של ההורים והמשפחה. זה נשאר כמו פצע פתוח כל הזמן... אז תהיי חזקה באמת! ואנחנו מלווים אותך מכאן.
 
תוציאי ת´עיניים...

חביבתי, אני אמנם לא באה מרקע חרדי (אלא לאומי דתי - אבל עם משפחה חרדית), אבל אני בהחלט יכולה להזדהות איתך, בתור אחת שהלכה עם קוצים בשיער (3 שנים... - גם כשהייתי דתיה) בגוונים שונים (דמייני קשת, אז ככה בערך...) והיום מסתובבת עם פירסינג בגבה, אני ערה למבטיהם ולהערותיהם של הסביבה. גם כשבן דודי החרדי חגג בר מצווה (ואמא שלי העדיפה שאני לא אבוא.. מטעמים מובנים), לבשתי בגדים צנועים ובאתי כמו שאני - ושיצאו לכולם העיניים (ואחותי, עצה בשבילך: תלכי עם גו זקוף, ראש מורם, תחייכי הרבה, תני למבטים ללטף אותך, תוציאי לכולם את העיניים - אבל בנחמדות, תאמיני לי אין כמו התחושה הזו...) עדיף לבא, ואפילו להתאכזב (תמיד יש אופציה להרים רגליים וללכת...) מאשר לא לבא, ולהשאר אכולת סקרנות ורגשות חרטה "מה היה אילו...?" מה שלא תחליטי, שיהיה לך בהצלחה, מחזיקים אצבעות. נ.ב: גם בעיניין הקוצים אפשר לטפל, לעצות את מוזמנת בכל שעה...
 

מטאור38

New member
אסתי את לא קיפוד.

תראי אני אין לי מה להגיד לך. אני מאמין שלא הייה לך קל לשקר לו רק בגלל העובדה שכל הדיוט יכול להגיד את האמת ולשקר צריך מיומנות.אז איפה היית בארה"ב? יו את מכירה את שרלילה גם היא לומדת שם? מתי את חוזרת? יו אני בטוחה שראיתי אותך לפני חודשיים בת"א! ושלא תביני אותי לא נכון אין לי מוסג מה את אמורה לעשות, אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך לנקודה נוספת שצריך (אולי) לקחת בחשבון. ההורים שלך מנסים להסתיר אותך מהעולם בכדי שלא תביאי ח"ו קלקול רוחני או גשמי בנפשם או בשידוכם של בני המשפחה. ולעניות דעתי סיבה זו היא הסיבה האמיתית שבגללה את אולי "לא" צרכה לבוא בתחפושת. למען יתקדש שם החופש ויפתחו עניים של אחייך ואחיותך וכל בני משפחתך ויבינו, וגם אם לא יבינו ידעו, ידעו שיש אופציה לחיות חיים אחרים. כמובן שכל האמור לעיל אינו מראה משום בחינה את דעת הכותב לגבי השאלה איך את אמורה להגיע לחתונה שלך אחותך. בכל אופן מזל טוב ובקרוב אצלך. ונסיים בדבר הלכה, מישהו יודע מה מברכים על השקר? "שהכל נהייה בדברו" >לשקר אין רגלים אבל יש לו כנפיים<
 

אפיפיור

New member
חשבת למה?

אולי הם רוצים שתגיעי כדי שלא ירכלו ויגידו שאיך זה שהיא לא באה? ומשהו שם לא בסדר. סליחה שככה אני חושבת על המשפחה שלך בלי להכיר אותם , אבל אני מכירה מספיק חרדים שבשביל שמם הטוב התכחשו לילדיהם. לדעתי השקר הזה זה החוצפה הכי גדולה שיכולה להיות, הם מצהירים בו שהם מתביישים בך, ומאלצים אותך- בהנחה שאת לא רוצה לעשות מהם צחוק- להשתתף בו (הרי הם לא מתכוונים שבחתונה תגלי לכולם את האמת), כלומר שתוותרי על האישיות שלך ועל הדעות שלך. בגלל שאחותך היא המתחננת העיקרית, כנראה שלא רק אינטרסים מדברים מתוך גרונה, ואולי זה באמת חשוב לה. תנסי לקלוט את זה ממנה, ואם זה באמת כך נראה לי שכדאי שתבואי, בסוף מתישהו צריך להתגבר (לפחות קצת) על הנתק, ואם תסרבי עכשיו הנתק עלול להיקבע לתמיד. בכל אופן בקשר לשער המחומצן את יכולה לשים פאה או כובע- הבעיה שאז המשפחה תשקר שהתחתנת בניו יורק ותצטרכי לסבול מזל טובים עם כל מיני חיבוקים ונשיקות. בהצלחה אל תשכחי לספר לנו מה היה בסוף
 
למעלה