אחד עשרה חודש

גיגוב

New member
אחד עשרה חודש

סליחה על הבורות אבל מה הקטע של וו חודש כשנה. לא שזה משנה הרבה אבל.... אני חושבת שאת הכינוס למותו אעשה כאשר ביתי תסיים עבודה גדולה שהיא עושה לזכרו, אז אזמין את מכריו ומשפחתו. לנו זה לא משנה משתדלים ללכת כל שבוע לבית האלמין ורואים ששום דבר לא זז, ושהוא לא חוזר. האמת טןפחת על פנינו שוב ושוב והקושי גדל. כבר שמונה חודשים מאז שהלך. יעל.
 
יקרה זו מסורת

קדיש נהוג לומר רק 11 חודש ואז עולים לקברו , עורכים אזכרה, זה מנהג של קהילות שמסכם את אמירת הקדיש וזה נעשה כך רק בשנה הראשונה, בשנים הבאות עולים לקברו פעם בשנה בלבד ביום מותו ע"פ התאריך העברי אך את תנהגי תלוי רק בך , האמת בכל עדה נוהגים אחרת אבל המסגרת נשמרת אצל כל בעדות
 

BennyKa

New member
על מסורת ותחושות

יעל יקרה זה עניין אישי מאוד וכל אחד נוכג כפי שהוא מרגיש אנשים מסורתיים או דתיים נוהגים מנהגים שונים ובדרך כלל נתפשים לקוצו של יוד - להם זה טוב וטוב שכך את אומרת שאתם הולכים לבית העלמין מדי שבוע - ואני אשאל בעדינות וסילחי לי על החיטוט ... למה? האם אתם מפיקים מכך תועלת כלשהיא ? כי אם כן זה הדבר הנכון לעשות ובכבוד המשיכו בכך, אבל אם לא אז למה להמשיך? אני ביקרתי בבית העלמין בדיוק 4 פעמים" ביום הלוויה, ביום השבעה ,ביום בו הותקנה המצבה ובשלושים. אהבתי הלכה מאיתנו לפני חצי שנה ואין לי כל צורך לבקר בבית העלמין - לא מתחבר לא למקום ולא לאבן את האבל שלי אני עושה ביני לבין עצמי ואין לי שום צורך או רצון ללכת למקום כל שהוא אני בטוח שיהיו אנשים שירימו גבה למשמע הדברים הבאים אבל לא איכפת לי כי זה מה שאני באמת מרגיש:- הייתי שם איתה בלילה וברגע בו אהובתי הלכה מאיתנו ומאז היא נמצאת במקום אחר, והמקום הזה יכול להיות בסביבתנו או לא, אבל במקום אחד אני בטוח שהיא לא נמצאת בו והמקום הזה הוא הגוף אותו היא עזבה באותו לילה ולכן אין לי מה לחפש שם נוהגים להתכנס בבית העלמין במועדים שונים ואני מכבד ואכבד בעתיד מנהגים אלה אבל מעבר לכך האבל שלי הוא פרטי ובכל מקום נהגי, יעל, כפי שאת מרגישה לנכון ואם דברי יתנו לך לגיטימציה למעשה זה או אחר נישכרתי בני
 
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

יעל יקרתי , מנהגים שונים כל איש ומנהגיו ...אני כמו בני אבלה בכל מקום ,אין שם משמעות לאבן לגבי ,מבקרת שם בחגים ביום הולדתו ובשנה ...
אני יודעת שלפי הדת שנה ראשונה אסור לבקר בקבר עד 11 חודש ..לטענת המאמינים שלא להפריע למנוחת המת ...אני חושבת שיש בזה הגיון ,נפרדים ולא כל שבוע מבקרים את האין
...אבל כל אחד אבל בדרכו... שנתיים וארבעה חודשים אני בלי ה
שלי ,ואין יום שהוא לא במחשבתי ,אבל מצליחה לחיות מתוך שמחה ,מצליחה להזכר בו עם חיוך ..ובטוחה שהוא גאה בי !!!
 
למעלה