נדירליאל
Active member
עד היום בעצם הוא: "ספרות השוואתית".
בין השאלות המרתקות [את מי שמתעניין] עולות 2 שבהן איעזר לכתוב את הטקסט הבא, וששיניתי אותן מעט:
בסיפורים של זילזאני, ע"מ שנסיכי אמבר , וגם נסיכי התוהו יצליחו להשתמש בכוחות המיוחדים שלהם עליהם לעבור "תבנית" [ PATTERN].
והנה, בסדרת מוסד של אפלTV, הקיסר קליאון מתחייב ללכת על "הספירלה", שאף היא PATTERN.
כמובן שיש הבדל תהומי בין שתי התבניות. הראשונה מעניקה כוחות מעבר למציאות, חיים אינסופיים [עד שהורגים אותך], תנועה ב"צללים" עולמות מקבילים ל-אמבר, הארכיטיפ של העולם. במוסד הקיסר עובר מסע אישי, נפשי, רוחני .
עם זאת, בשני המקרים, הליכה על "תבנית" מיסטית מעוררת ומקדמת שינוי.
המקרי הדבר?
כנראה שלא.
רעיון המבוך ורק מסלול אחד אפשרי הוא בסיס מצויין לפיתוח ה-תבנית כאמצעי רוחני ממדרגה ראשונה. שווה גם לחשוב על מנדלה כתבנית שיש לקרוא/להבין.
הרעיון עצמו, של הליכה בתבנית אינו מקורי של זילזני, הוא מופיע למשל בספרות פנטזיה/מד"ב פעמים רבות, בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה הקודמת הרעיון של חוק/כאוס [
אמבר-תוהו, קורווין - אם מרלין: אמבר+תוהו; מרלין הממצע בין שני הכוחות הדורסניים האלה ] עלה ופרח עם התפרצות תורת ה"כאוס".
הקיסר, לפי הנרטיב ב"מוסד" הוא החוק [הסטגנציה, אגב] ומולו הארי סלדון הוא השינוי [כאוס?]. מהו המוסד אם כן?
מי שקרא את הסדרה הארוכה של אסימוב "מוסד וקיסרות" - התשובה בידיו, אגב היא מפתיעה מאוד.
בין השאלות המרתקות [את מי שמתעניין] עולות 2 שבהן איעזר לכתוב את הטקסט הבא, וששיניתי אותן מעט:
- איך מוטיב / רעיון מופיע בצורה דומה ו/או בצורה שונה ביצירות שונות?
- כיצד יצירה מודרנית מביטה אחורה (למסורת) או קדימה (לעתיד), וכיצד ההשוואה תוחמת את הדיאלוג הזה?
בסיפורים של זילזאני, ע"מ שנסיכי אמבר , וגם נסיכי התוהו יצליחו להשתמש בכוחות המיוחדים שלהם עליהם לעבור "תבנית" [ PATTERN].
והנה, בסדרת מוסד של אפלTV, הקיסר קליאון מתחייב ללכת על "הספירלה", שאף היא PATTERN.
כמובן שיש הבדל תהומי בין שתי התבניות. הראשונה מעניקה כוחות מעבר למציאות, חיים אינסופיים [עד שהורגים אותך], תנועה ב"צללים" עולמות מקבילים ל-אמבר, הארכיטיפ של העולם. במוסד הקיסר עובר מסע אישי, נפשי, רוחני .
עם זאת, בשני המקרים, הליכה על "תבנית" מיסטית מעוררת ומקדמת שינוי.
המקרי הדבר?
כנראה שלא.
רעיון המבוך ורק מסלול אחד אפשרי הוא בסיס מצויין לפיתוח ה-תבנית כאמצעי רוחני ממדרגה ראשונה. שווה גם לחשוב על מנדלה כתבנית שיש לקרוא/להבין.
הרעיון עצמו, של הליכה בתבנית אינו מקורי של זילזני, הוא מופיע למשל בספרות פנטזיה/מד"ב פעמים רבות, בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה הקודמת הרעיון של חוק/כאוס [
אמבר-תוהו, קורווין - אם מרלין: אמבר+תוהו; מרלין הממצע בין שני הכוחות הדורסניים האלה ] עלה ופרח עם התפרצות תורת ה"כאוס".
הקיסר, לפי הנרטיב ב"מוסד" הוא החוק [הסטגנציה, אגב] ומולו הארי סלדון הוא השינוי [כאוס?]. מהו המוסד אם כן?
מי שקרא את הסדרה הארוכה של אסימוב "מוסד וקיסרות" - התשובה בידיו, אגב היא מפתיעה מאוד.
