רק שזה מתמשך קצת..השינוי הזה..כאילו בלי סוף מההתחלה שיצאתי לדרך..הצעד הראשון היה להתגרש.. עשיתי אינספור שינוים..טובים..מוערכים..לוקחים אותי לפסגות של התמודדות שלא ידעתי שאוכל לה..וסיפוק אישי.. הבנייה האישית שלי.. שקודמת לכל דבר גם לזוגיות..לפחות בחשיבה שלי על עצמי..<כאן אים תגידו שאני טועה אשמח>.. כל שלב חדש שמגיעה אליו..שוב חוששת..עד שעוברת גם אותו.. ברגעים כאלה תמיד הולכת לבקר את אימא..הלכתי..
וכשיש חששות לא בדיוק רואים לא דלת ולא חלון. אז קודם כל נסי ללכת לכמה שיחות טיפול שילמדו אותך לנטרל את הפחדים המיותרים שלעתים קרובות הן מכשול לכל הדלתות.
שאנשים אומרים... וכשזה נופל על אוזניים סקרניות, זה בעיה אז למדתי לבלום מעט מן הסקרנות שבי ואת צודקת, לא צריך לרוץ לכל המלצה, אבל חשוב לחשוב עליה ורק אז לפסול.
כשמוכנים לשאת בתוצאות הסגירה.. ככה אני עושה בכל התחומים. רק כאשר אני מוכנה לשאת בכל התוצאות אני פועלת עד אז זה די מיותר דלתות נפתחות... זה בד"כ קורה לבד.. בלי הרבה מאמץ יש שם כח שדואג לנו
אצלי בהתנהלות היום יומית דלתות ארונות מטבח לעולם לא ניסגרות - מקבלת מכות בראש ואויי כמה שזה כואב דלתות הרכב נשכחות להיסגר - הגנבים נהנים ואני משלמת דלת ליבי פתוחה - ואין אחד שרוצה להכנס
מה אגיד לך....בעיה
מאז החלטתי לחיות עם דלתות שקופות ולפעמים עם מראות וואלה הולך לי טוב יותר
לא ניתן לתזמן ולדעת כשירגיש לך לחתוך לסגור ותהיי שלמה רק אז תיישמי או תשחררי לגבי הדלת הנפתחת חחחח מתוקה אם לא תסגרי ותשלימי איך יהיה לך מקום להכיל, לקבל, את החדש?