אז

[אלומת האור]

תודה

 

[אלומת האור]

אז

למי שאיכשהו פספס את השרשור שלי על הפסיכולוגית - הנה תזכורת:

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/52/180930584/המומחים/הפסיכולוגית

אז ביטלתי את התור שהיה אמור להיות לי למחר. ביטלתי דרך המזכירה ולא דרכה. אני לא יודעת אם היא תתקשר ואם כן אז מה אני אמורה להגיד לה. אני לא יודעת מה לעשות לקראת שבוע הבא - אם לשלוח לה את המייל שניסחתי לה (כמובן, אחרי שאשפץ אותו) או אם להדפיס ולהביא לה לפגישה. יש יתרונות וחסרונות בכל אופן פעולה שבו אבחר. אני קצת אובדת עצות פה (וזה בדיוק המצב שהיא לא יכולה לשאת). אז אולי אתם תייעצו לי...

 

[שחר חרישי]

ביטלת בגלל זה?

כי לא יכולת להכריע מה ואיך לומר לה?
מקווה שלא..
תוכלי לפתוח קצת יותר בקשר ליתרונות והחסרונות של כל דרך מבחינתך? יהיה יותר קל לנסות ליעץ.

 

[אלומת האור]

משהו כזה

ביטלתי בעיקר כי אני באמת צריכה חופשה קצרה מהטיפול. ממנה. מחוסר האונים שלה למולי. אני לא יכולה לסבול את מה שזה עושה לי. וכפועל יוצא, גם לא החלטתי איך ומה להגיד בדיוק. הרי לפגוע בה אני לא רוצה.
&nbsp
אם אשלח מייל לפני:
חיסרון - לא אוכל לראות את הבעת פניה כשתקרא את זה.
זה ייתן לה זמן עיכול (שזה גם עשוי להיות יתרון) והתגובה שלה כשאראה אותה תהיה כנראה מביכה, סיטואציה שעלולה להביך. אולי זה יפגע בה.
&nbsp
יתרון: אני אוכל לדעת שאני מגיעה לפגישה מוכנה.
זה יחסוך זמן יקר בפגישה.
היא כבר תדע ותהיה מוכנה.
&nbsp
אם אדפיס ואביא לה לשם:
יתרון: אני אראה את הבעת פניה בצורה אותנטית ובזמן אמת, והתגובה שלה תהיה מידית ואולי כנה יותר ולא מצונזרת.
קל לי הרבה יותר להתבטא בכתב מאשר בעל פה, במיוחד כאשר מדובר בנושא רגיש כל כך.
חיסרון:
זה מביך ומלאכותי לתת לה לקרוא משהו במקום לדבר. יש בזה משהו קצת מאולץ ולא טבעי.
זה יבזבז זמן יקר, תרתי משמע.
זה יביך את שתינו.
&nbsp
אני לא יודעת מה לעשות. באמת שלא. אין לי אפילו תשובה אינטואיטיבית (והאינטואיציה שלי בדרך כלל בהירה וחדה).
&nbsp

 

[שחר חרישי]

מה שאני חושבת:

התגובה הראשונית של בן אדם למשהו אינה בהכרח אותנטית יותר, היא רק אוטומטית יותר. ככל שעובד זמן והוא יכול לחשוב ולעבד, הוא מכניס חלקים נוספים שלו ל"קבינט" היועצים שמשפיע על התגובה. מה אכפת לך שהמטפלת תגיב אליך ממקום יותר מודע , יותר בוגר, פחות אימפולסיבי? אם היא מלאה להגיב על הלחץ שלך בלחץ משלה, אולי היא מתקשה גם להגיב למכתב שלך תגובה בוגרת, מיושבת ושקולה, אם זו תהיה תגובתה הראשונית.
אם תתני לה זמן להגיב זה אולי ישתנה לטובה.
זו דעתי כתשובה לשאלה . אבל עכשיו בקשר לעצם העלאת השאלה: תראי, כך או כך, בתכנון כזה או בתכנים אחר, את לא תוכלי באמת לשלוט בחוויה , לשלוט בתגובה שלה. והיכולת לכוון את בתוצאות השיחה ע"י כיוונונים כאלה ואחרים - מוגבלת. את יכולה לעשות רק את הטוב ביותר שלך - במקרה הזה להסביר את עצמך ולתת לה להבין בדיוק איך את מרגישה (אל תנסי להגן עליה - היא פסיכולוגית, זו העבודה שלה... ). השאר כבר לא בידייך... לכן זה כבר פחות קריטי אם תשלחי את המייל מראש או תביאי אותו לפגישה. ואם יש עוד התלבטויות לגבי באופן המדוייק כיצד לומר לה - כנ"ל. את צריכה לעשות רק את החלק שלך. שחררי את מה שאין לך שליטה עליו...


זה באמת לא קל אני מאחלת לך להיות מובנת, ומוכלת, ושדברים ישתנו לטובה!

 

[הקוסמת הורודה2]

כן שחר סקרה את הצדדים מעולה

את תפחדי בכל מקרה גם בפגישה וגם לפני אם תשלחי לפני אז עדיף כבר לתת את הצ'אנס הגבוה ביותר לעיבוד לפסיכולוגית וזה אומר לשלוח מראש. לתת לה לחשוב ולעכל ואז בפגישה לדוו בזה

 

[שחר חרישי]

מלאה=נוטה, מתקשה=תתקשה, תכנים=תכנון

(ואני לא בטוחה עד כמה הייתי מובנת בחלק השני: התכוונתי לומר שאותם דברים שיש לך שליטה עליהם - מידת השפעתם על מה שיקרה גם כך מאוד מוגבלת, לכן למרות שמבינה את הצורך בשליטה ובכוונון מירבי של החוויה - את יכולה לשחרר ולא לעסוק בכך בכזאת אינטנסיביות. תבחרי כך, תבחרי אחרת - זה לא כל כך מהותי).

 

[הקוסמת הורודה2]

לדעתי מטעמי נוחות שלחי לה מייל לפני.

 

[מישהי1632]

אלומה, לדעתי לשלוח מייל לפני הפגישה

שיהיה לה זמן לחשוב ולעבד את הסוגיא בטרם תפגשו.
לדעתי - לסיים עם הפסיכולוגית הזו. יתכן שהיא לא מתאימה לסוג הבעיות מהן את סובלת. זה לא קשור לחומרת הבעיות (לא אומר שהן חמורות מאד) או לאיכות שלה. אולי הכתובת היא פסיכיאטר (ושוב - זה לא אומר שמצבך קשה). אולי ניסית לקנות שמלה בחנות נקניקים...

 

[אופירA]

לפי כל מה שהבאת כיתרונות וחסרונות - מצטייר לי ברור:

לשלוח במייל זמן מראש.
הכי טבעי, כי אם את מתבטאת בכתב, זה לא צריך להיות על זמן פגישה.
לא נורא גם להביא לפגישה אם היא לא הספיקה לקרוא/לא זוכרת הכל.

אל תשכחי שזה לא כל כך משנה. אין לך תשובה אינטואיטיבית כי את מוצפת.

 

[אלומת האור]

תודה לכולם + הבהרות

גל - אני לא אקטינג אאוט. מעולם לא הייתי. אני אקטינג אין. הכול מופנה פנימה, כך שלא זאת הבעיה. אני כן יכולה לפעמים להיות מאוד לא נעימה, אבל ממש לא ברמה של אקטינג אאוט. והפסיכולוגית מגיבה כמו שמגיבה לא מתוך דאגה לי (היא כן דואגת לי, אבל אין בינינו קשר בין הפגישות, והדאגה שלה מופנית הרבה יותר כלפי עצמה. זו היא שלא מסוגלת להכיל חלקים ממני, לא בגללי, בגללה וכדי לשמור על עצמה, לא עליי).

מישהי - הסברתי כבר לא פעם אחת שאין לי מחלת נפש ואני לא זקוקה לפסיכיאטר מלבד מעקב תרופתי. אני צריכה פסיכולוגית, ואת הפסיכולוגית הספציפית הזאת. אין מלבדה מי שיאשר לי את התהליך.

 

[מישהי1631]

אלומה, אולי לא הסברתי את עצמי נכון

לא חשבתי לרגע שיש לך מחלת נפש.
כתבת בפורומים על מחלות פיזיות ועל תרופות שאת נוטלת למחלות אלה. יש תרופות שאינן פסיכיאטריות במקורן, אבל עלולות להשפיע על מצב הרוח. וכן המחלות הפיזיולוגיות. פסיכיאטר, בגלל שלמד רפואה, יודע להתייחס גם למחלות הפיזיולוגיות ולתרופות שלהן ופסיכולוג לא.
לדוגמא - אם מישהו (לא את) לוקח תרופה להורדת לחץ דם, שעל הדרך גורמת לדיכאון, הפסיכולוג לא "יעלה" על זה.

 

[אלומת האור]

ושוב אני לא מבינה אותך

כן. אני לוקחת תרופות לאלף ואחת בעיות פיזיות וגם נפשיות.
הפסיכולוגית שלי עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הפסיכיאטר.
מה קשורים שינויים במצב הרוח שלי למחלות לי ולתרופות שאני לוקחת כבר הרבה מאוד שנים? ואיפה ראית שכתבתי משהו על שינוי במצב הרוח שלי (אם כבר אז דווקא לטובה)? מה קשורה מחלה פיזית שלי למצב הנפשי שלי ואיך זה קשור לטיפול הפסיכולוגי הנוכחי?
קיצר, לא הבנתי עד היום מה את רוצה להגיד לי.

 

[אופירA]

היא פשוט לא מכירה את הסיבות לטיפול הנוכחי

ולכן חושבת שאת עוברת טיפול פסיכולוגי בגלל מצב נפשי, שאולי בכלל נגרם כתופעות לוואי של התרופות למחלות הפיזיות.
אז לא, אנחנו יודעים שהסיבות לטיפול הנפשי שלך לא קשורות לתרופות הפיזיות (אלא לפרוצדורה רפואית בעייתית), ושגם הטרגדיה הנפשית שלך בכללי, בלי קשר לטיפול הנפשי הנוכחי, גם היא לא קשורה כלל וכלל לתרופות הפיזיות... היא חיה וקיימת בפני עצמה, עוד לפני שהתחלת לבלוע תרופה אחת בחייך.

 

[אלומת האור]

יש מצב שאת צודקת בפרשנות שלך

 

[מילקי91]

סליחה אלומונת

שאני לא יכולה לעזור לך כעת .

 

[אלומת האור]

 

[מישהי1631]

אלומה יקרה,

יש תרופות למחלות פיזיולוגיות שמשפיעות על מצב הרוח, על עירנות/עייפות וכד'. אבל אם הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שלך עובדות בשיתוף פעולה, את לא צריכה לחשוב על זה. את בידיים טובות.

 

[אלומת האור]

את חוזרת על עצמך ממש באותן מילים

ואני אשאל שוב - מה קשורות המחלות הפיזיולוגיות שלי שמשפיעות על מצב הרוח, על ערנות / על עייפות לכל השרשור שלי? מי אמר שיש השפעה כזאת? ואיך זה קשור כמלוא הנימה למה שכתבתי? הפסיכולוגית רק מבקשת מהפסיכיאטר אחת לכמה חודשים שיגיד אם הוא מאשר את התהליך שהיא אמורה לאשר לי. מה קשור שאני בידיים טובות לזה שיש לי קצר בתקשורת עם הפסיכולוגית ואני לא מוכנה להמשיך בצורה כזאת שהיא לא יכולה להכיל את חוסר האונים שלי?
אני פשוט לא מבינה מה את מנסה כל הזמן להגיד. אופירה הצליחה להתקרב למה שהתכוונת?

 

[מישהי1631]

אלומה, כנראה לא הבנתי

אני לא מהתחום ולא למדתי פסיכולוגיה.
תהיתי אם סוג הטיפול אצל הפסיכולוגית הספציפית מתאים לך או לא. אולי היא בסדר גמור וגם את, אבל סוג הטיפול שלה ואת לא "נדבקים".
יש כול מיני זרמים בפסיכולוגיה, אסכולות ושיטות, ואולי השיטה שלה לא מתאימה לך, את חשה חסרת אונים, היא לא מתמודדת עם חוסר האונים שלך, ונוצר מעגל לא חיובי.
סתם השערה. אולי אני טועה.