אז..........

חן (*_*)

New member
אז..........

באתי אליך בחיל ורעדה נפשי מפרפרת כציפור לכודה מודעת לרקורד שלך מוקירה את בינתך עטיתי על פני מסכה עם הבעה מלאת ביטחון וחיוך של מיליון התרסתי מבטי נכוחה מנסה להסתיר את המבוכה ואתה כמבעד למסך עשן שלחת רק מבט קטנטן כזה מין כאילו לא סקרן וכל כך לא מובן לרגע חלפה בי תהיה אולי אני בכלל לא כאן או שמא זה מבחן ואולי אתה לא מעוניין וכמיהה עמוקה להיבלע ורגע לפני שנמוגתי קמת ונעמדת מולי ואז בעינייך ראיתי את השתקפותי הייתי בהן כה יפה עטופה בהבעתך הרכה הכרוכה בסימן שאלה שהבהיר לי שגם אתה כמוני, ולבי גאה לקראתך.......
 
התיאור..../images/Emo8.gif

הדימוי הסכימטי שבו תיארה כיצד נערה,בנער פגשה בעיניה ברק,המבט מסוקרן שהביע אך תום,שפס מן העולם איכה ניתן לדמיין שעוד יש מבוכה בעיניים,ורצון לחפש באישה,שלבטח ראתה כבר הכל מאפון עד לעוף-כל תכולת המרכול ובכל זאת,התום העיניה נשמר משל זהו נכס,שלא יועד לממכר על כן,במבוכה אז העלם חייך חיוך של דביל,ששבמקום לגחך מצא,שזו זכות גדולה לאדם לשמר מבוכה,היכן שהכל מנוכר
 
למעלה