אז תגידו.... זה נכון?!

פ

פשוט ואמיתי1

New member
הכי פשוט שיש

תחשבו שאנחנו מראה (ראי) שלכן ואז שדרו את מה שאתן רוצות לראות וזה הכי פשוט ואמיתי שאני יכול לתת
 
צ

צחוק בלב

New member
../images/Emo45.gifפשוט.....

מסכימה
 
M

maof

New member
ולכן נאמר........../images/Emo13.gif

"מכל מלמדי השכלתי" מעוף
 
C

childman1

New member
ובהמשך לזה, משהו שיאיר לפיד כתב

יאיר לפיד - חושי הג'ונגל של המין הגברי בחמש ושלושים לערך שמעתי קולות מעבר לדלת והבנתי שזוגתי שתחיה חזרה ויש לה מצב רוח רע. אם מישהו תוהה איך יכולתי לדעת את זה מעבר לדלת סגורה, יש להניח שהוא רווק. בדומה לרוב החיות הנמצאות בצד הלא נכון של שרשרת המזון, גם גברים נשואים פיתחו עם השנים חושים חדים המסייעים להם לשרוד בסביבה עוינת. אחרי יותר משבע שנות נישואים, למשל, מתפתחת אצלנו שמיעה על חושית המאפשרת לנו לשמוע מה זוגתנו חושבת על הנהיגה שלנו גם אם היא במכונית אחרת לגמרי. חוש נוסף הוא ראיית העתיד ההיקפית: אם אנחנו לוקחים את הילד לגינה, זורקים אותו לנדנדות וקוראים עיתון ספורט, יישמע מקץ 20 דקות קול פנימי הלוחש בתוכנו: "עזוב את העיתון, היא מתקרבת, קום ותעשה את עצמך כאילו שיחקת עם הילד כל הזמן". את נטייתו הטבעית של הפעוט לספר לה את האמת, אגב, אפשר תמיד לפתור באמצעי האבהי הבדוק של שוחד. מודאג במקצת זנחתי את מחשבי ויצאתי לקבל את פניה. מצאתי אותה על הכורסה בסלון, מעיינת בקפידה במוסף. לצופה מן הצד זו עשויה, כמובן, להצטייר כתמונה פסטורלית: אישה נאה למראה המפגינה עניין אינטלקטואלי בריא בענייני השעה . לצופה הנשוי, מאידך, היה ברור מקצב הדפדוף שלה שמדובר ברוצחת סדרתית בפוטנציה. התיישבתי מולה ושאלתי ברוך מה קרה. היא אמרה, למה אתה חושב שקרה משהו? אמרתי שהיא נראית במצב רוח. היא אמרה שבכלל לא. שאלתי אם היא בטוחה. היא אמרה שמה שבטוח הוא שאם אני כל הזמן אשאל אותה אם היא עצבנית, בסוף היא תהיה עצבנית. אמרתי שלא התכוונתי. היא אמרה שתמיד אני לא מתכוון ואולי זאת הבעיה. סתמתי את הפה והרהרתי באפשרות של מקלט מדיני בפרגוואי. כצפוי, זה היה מאוחר מדי. בדיון במעמד צד אחד שהתפתח בהמשך, התברר שהיא אוחזת בקריזה סבירה דווקא. היא הלכה למשרד הפנים להחליף דרכון, נתקעה בפקק באילון, הגיעה באיחור, ואמרו לה לחזור מחר. לפי כל קנה מידה אנושי או אחר, מדובר באירוע מרגיז. אילו זה היה קורה לי, חלילה, יש להניח שהייתי חוזר הביתה עצבני. ההבדל היחיד בינינו הוא שהיא חזרה הביתה עצבנית עלי. הפקק באילון הפעיל את "חוק לפיד לזוגיות סימן א/2 ", שלפיו לגברים יכול להיות מצב רוח רע מכל מיני סיבות, אבל אם זוגתך התעצבנה על משהו, תמיד יתברר בסוף שזה קשור אליך. מדובר, כמובן, בעניין גנטי. רוב הגברים מתייחסים לחיים כאל רצף של בעיות שאין ביניהן קשר. אם, למשל, גבר רב עם אימא שלו בשלוש אחר הצהריים, אין שום סיכוי שברבע לחצות הוא יגיד לזוגתו: "עזבי אותי מסקס, רבתי עם אימא שלי היום". שני האירועים פשוט לא נראים לו קשורים. זו, אגב, הסיבה לכך שאם יפטרו אותנו מהעבודה, הוריקן יחטוף לנו את האוטו ויתברר לנו שהטובים בחברינו החליטו להתגרש, רוב הסיכויים שניכנס הביתה ונגיד: "אני לא מוצא את הפלאייר שלי". מאוחר יותר, כשזוגתך תתוודע לפרטים המזעזעים, היא תסיק שאתה מסתיר ממנה דברים. האמת היא שמדובר בבעיה פשוטה של מיקוד: אנחנו מבודדים כל בעיה בפני עצמה, ואז לא מטפלים בה. אצל זוגתי שתחיה המצב הפוך לגמרי. הכל קשור. מספיק שהיא נקלעת לעימות שולי עם הגננת על מיקומם של הקישוטים בגן, וכבר היא חוזרת הביתה ואומרת: "עזוב אותי מסקס, רבתי עם אימא שלי היום". החיים, מבחינתה, הם
 
You must log in or register to reply here.

Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.

למעלה