אז.. שאלון סיכום שנה?

[Anna Vasserman]

אני לא אמורה לעשות את זה לגרוש שלי?!?!

סליחה?!?!
למה בדיוק?!
היחיד. היחיד. היחיד שאני מתחשבת בו זה הילד שלי.
הגרוש, אחרי מה שהוא עשה לי - על הז*ן שלי!!! אתה יודע מה זה כשפותחים נגדך תלונה במשטרה?! יש לך מושג?! שופכים עליך חרא ולך תוכיח שאין לך אחות!

אז אם אני שוקלת להישאר בארץ זה אך ורק למען הילד שלי!

מעולם לא אמרתי שבן הזוג הנוכחי שלי יהיה כמו אבא לילד, אבל בלי קשר אליו הילד שלי לא יישכח. הוא החיים והאושר שלי, ולא משנה כמה עוד ילדים אני אביא ועם מי - הוא תמיד יישאר ילד אהוב שלי. - אתה אומר את הדברים האלה כי אין לך מושג. אין לך מושג מה זה להיות אמא, ומה זה רגש אמהי.

ותאמין לי, אני חושבת 10 צעדים קדימה.

ואגב, אני מעולם לא הייתי מאלה שחושבות עם הוגינה. אם אתה חושב עם הזין שלך - אל תחשוב שאחרים כמוך. (הפוסל במומו פוסל...)

 

[ראסטלין]

אוקיי, אז לפי ההיגיון שלך...

אם תכנסי לסוג של עימות עם מישהו ותגישי תלונה במשטרה, לגיטימי שאותו אחד יגרום לזה שלא תראי את הבן שלך הרבה זמן?

את מאבדת פרופורציה וטועה, את נמצאת עכשיו באמצע תהליך לא נעים בלשון המעטה ואת מאבדת את הצפון ואת המחשבה הנורמלית.

מקווה בשבילך שלא תעשי דברים בלתי הפיכים, תנסי לצאת מהסיטואציה ולקרוא מה שכתבת... בגלל מריבות עם הגרוש ( לא קשור לילד שלך ) תעזבי את הארץ והוא לא יוכל לראות אותו.

You really want to go there?

 

[Anna Vasserman]

אני לא מאבדת שום פרופורציה

אני לא עושה שום דבר דווקא, או כדי להתנקם.

הגורל הביא אל תוך חיי גבר מדהים שאני רואה בו שותף לחיים, ואני רוצה לבנות איתו את פרק ב' של חיי. כך יצא שאותו גבר לא ישראלי.

אז בשביל לא לעשות רע לגרוש, אני אדפוק את החיים שלי? את ההזדמנות שלי לבנות משפחה? ממש לא.

במידה והדברים יסתדרו ונישאר בארץ - מה טוב.
במידה ולא - אז נעבור לחו"ל. ועכשיו, אחרי הסיפור הזה, גם לא יהיו לי רגשי אשם על כך.

וגם אם (ושוב אני מדגישה:אם) נחליט בסוף לעבור לספרד, זה לא שהוא הולך "לאבד" את הילד שלו ולא לראות אותו לעולם. בימינו יש סקייפ, טלפון, מיילים, מטוסים. הם לעולם לא יהיו מנותקים זה מזה. בחופשים הילד יבוא לארץ, והאבא יבוא גם לבקר. אז בוא לא נאבד פרופורציות גם כאן.

ובחיים האלה, שום דבר לא בלתי הפיך. חוץ ממוות.

 

[Anna Vasserman]

אגב,

הגרוש כבר מזמן נשוי בשנית, וכבר יש לו ילד מאשתו השניה.

זה לא שהוא יישאר כאן גלמוד ומסכן..

 

[ראסטלין]

אז יש מחליף לילד שלכם, מעולה... נסיעה טובה

 

[ראסטלין]

שכנעת אותי.

יש גם את האפשרות שהילד יישאר עם אבא שלו ואת תטוסי עם
הבן-זוג המדהים שלך ואז את תוכלי להיות עם הילד בקשר הדוק הרי יש סקייפ, טלפון, מיילים, מטוסים.

את טועה והסביבה שלך סובלת מהטיפשות שלך.

קחי עוד טיפ :
לבן זוג שלך בטוח יש אקסית או שתיים, לא? שגם הן היו בטוחות שהוא "מדהים".
עכשיו הם לא ביחד, נכון? אז גם יש בן זוג מדהים... יכול להיות שהקשר לא יחזיק מעמד.

לפי דעתי הסדר עדיפויות שלך דפוק מהיסוד אבל ממש ברמה דרסטית, היות ואנחנו לא מכירים וגם הפלטפורמה לא להיט אני לא מאמין שאני יכול לשנות את דעתך בקשר לסדר עדיפויות הדפוק שלך, אז בואי נסיים פה כי שנינו מתחילים לעלות על העצבים אחד של השניה ולהיפך.

היי שלום

 

[דניאל12319]

למרות שאני לא מתחבר לבוטות של ראסטלין

יש נקודה אחת נכונה לדעתי, וזה סדר העדיפויות.

את רוצה להעביר את הילד שלך לספרד, בגלל שהתאהבת בבחור ספרדי... אבל זה לשנות לילד את החיים מהקצה לקצה. הילד שלך לא ירוויח כלום מהמעבר לספרד, וסביר שרק יפגע. כל מה שהוא מכיר יעלם לו: אנשים, שפה, מקומות...

האם לא היה נכון יותר עבור הילד, להשאיר אותו בארץ עם הגרוש? אם הילד רוצה, זה נשמע כמו הדבר הנכון לעשות.

 

[ראסטלין]

לפעמים אני נסחף

יפה שראית את הדברים בלי הטארארם.
אנה, סליחה אם לקחתי את זה למקומות לא נעימים.

 

[Anna Vasserman]

למה שהכל ייעלם לו?

נהפוך הוא - הוא ירוויח שפה נוספת, שפה שבה מדבר חצי עולם. הוא ירוויח מדינה נוספת בה יקבל אזרחות, וכשיגדל יוכל לבחור איפה בא לו לחיות.

כל מה שיש לו עכשיו יישאר. אולי החברים יתחלפו, אבל זה לא עניין גדול. במהלך החיים אנחנו כל הזמן רוכשים חברים חדשים ומאבדים קשר עם חברים ישנים.

ודווקא מעבר כזה הוא אתגר שיחשל אותו וילמד אותו להסתגל לשינויים ודברים חדשים.

אני דווקא חושבת שהילד שלי ירוויח המון מהמעבר לספרד.

הדבר היחיד שהוא יפסיד זה הקשר ההדוק עם האבא. אבל מכיוון שהוא הרבה יותר קשור אליי (הוא גדל איתי, בעוד עם האבא הוא נפגש רק פעם בשבוע וכל סופ"ש שני), אני חושבת שלקחת אותו איתי זה הרע במיעוטו מבחינתו. לדעתי הוא יסבול הרבה יותר אם יתנתק ממני. אפילו השבוע הזה שהייתי בספרד בלעדיו היה לו קשה...

 

[דניאל12319]

אני מסכים עם היתרונות שאת מדברת עליהם

העניין הוא שהילד הזה גם ככה חווה גירושין של הוריו, מצב שהוציא את חייו מאיזון ומיציבות. מאוד לא קל לילד בגיל כל כך צעיר להבין גירושין. ועכשיו על הרקע הזה, לאחר שאיבד את אביו כדמות יציבה בחייו, להוציא אותו לספרד, עלול להחמיר מאוד את תחושת האובדן שלו (אבא, סבא סבתא, חברים, מקומות, שפה). אני בטוח שאת לא רוצה ילד שיגדל עם issues, אבל מהלך כזה של חיים עלול ליצור בעיות. ממליץ לך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום.

 

[Anna Vasserman]

תראה

הילד לא ממש חווה את הגירושים שלנו, כי הוא היה אז בן שנה וחצי בלבד.
הוא די גדל לתוך המצב שאמא ואבא חיים בנפרד.

עם זאת, במידה ונחליט לעבור, ברור שאקח אותו לאיש מקצוע.

 

[ivgy1980]

תסעי וזהו! העיקר שהספרדי

יהיה בעל טוב ואבא טוב
כל השאר שטויות

 

[ראסטלין]

אני ממש מקווה ש...

אם תתחתן, לא תתגרש.
אם תתגרש, אז שגרושתך לא תקשיב לעצות בפורומים בתפוז.
כי אז לא היית רואה את הבן שלך.

איבגי, המילה היחידה שקופצת לי לפה מההודעה שלך זה וסילי, בלאט!

 

[ivgy1980]

בד"כ אישה מתגרשת בגלל שהגבר שלה חרא

בד"כ, גבר חרא צריך לשלם את המחיר
חלק מהמחיר הוא הפסד הילדים
תשאל את אנה למה
התגרשה!

 

[ראסטלין]

היא לא אמרה שהוא חרא, היא אמרה שהם היו בסדר עד המריבה האחרונה.
ההיגיון אומר שלגבר חרא לא אכפת לאן האישה הולכת עם הילד.

נ.ב, נתת לי רעיון להודעה.

 

[ivgy1980]

האבא, אם אכפת לו, יכול היה מזמן

להוציא לילד צו עיכוב יציאה מהארץ וגם היה מקבל ת'צו הזה. לכן, אני לא מבין על מה הויכוח. אם הספרדי/הארמני/האוסטרלי הוא בעל נאמן ואבא טוב, אין ויכוח וסוף פסוק - נוסעים וזהו! אנה אישה יפה, חכמה, ומגיע גם לה להיות מאושרת. בגיל שנה וחצי לאף ילד אין מושג מי אבא ומי שכן.

 

[ראסטלין]

בוא נפסיק כאן

 

[ivgy1980]

רק התחלנו להינות, יא זלמה! ת'על ל'הונה!!

 

[Anna Vasserman]

"לבן זוג שלך בטוח יש אקסית או שתיים, לא? שגם הן היו בטוחות שהוא "מדהים".
עכשיו הם לא ביחד, נכון? אז גם יש בן זוג מדהים... יכול להיות שהקשר לא יחזיק מעמד."

אתה רציני עם הטיעון הזה?!?!?

הרי כל מי שאני אפגוש בגילנו, היו לו אקסיות. אז זהו? לא להתחתן יותר בחיים עם אף אחד כי הקשר לא יחזיק מעמד כמו שקרה עם האקסיות?!


סדר העדיפויות שלי ממש לא דפוק.

אני רוצה להקים בית ומשפחה. נפלה לידי הזדמנות פז לממש זאת. אני מאושרת עם הגבר הזה, וזה מקרין גם על הילד שלי. חוץ מזה שהילד שלי מת עליו גם!

אם עכשיו אני אגיד לספרדי שלי: ביי ביי. לא מתחתנת איתך כי הילד חייב להישאר בארץ - אני אהיה שבורת לב, מתוסכלת ואומללה - וגם זה יקרין על הילד שלי.

אני לא הולכת ונהיית צעירה יותר, ואני לא מתכוונת לפספס הזדמנות שכזו ולחרבן לעצמי את החיים.

חוץ מזה, שגם אם נתנתק רגע מהרגשות, והתוכניות להקים משפחה חדשה. ברמה הפראקטית כלכלית - אם אחזור לחיות שוב לבד רמת החיים של הילד שלי תרד אוטומטית. כי עם המשכורת האחת שלי אני מצליחה לממכירות בשכונת מצוקה- וזה בידיוק איפה שגרנו לפני שעברתי לגור עם הספרדי שלי השכונה טובה. היית צריך לראות את האושר בעיניו של הילד שלי כשהוא ראה שבדירה החדשה יש אמבטיה וחדר ילדים מרווח ונעים! הילד קפץ משמחה!!! בוא תגיד לו עכשיו לחזור לשכונת מצוקה בדירה המתפוררת שגרנו בה קודם...

אתם כולכם חכמים עליי- אבל אין לכם מושג קלוש!!!
אתם לא יודעים מה זה לגדל ילד לבד!!
אתם לא ידעי מה זה לפרנס ילד לבד כשהאבא לא משלם מזונות כמו שצריך!

מה אתם מבינים הכלל?!?!

לילד שלי תמיד יהיה אבא. מקרוב או מרחוק. אבל הוא צריך גם חיים טובים עם אמא. עם אמא מאושרת שיהיה לה את כל האפשרויות להעניק לילד שלה הכל. לא אמא בודדה ודכאונית שלא מצליחה לסגור את החודש...

יש לי עוד הרבה מה להגיד. אבל אין לי כח. ג הלא תבינו...

 

[ראסטלין]

Welcome to adulthood

את בן אדם מבוגר, אמא. את אחראית לעצמך וכמובן לבן שלך.
את אחראית לתוצאות של ההחלטות שלך, אז את היחידה שצריכה לקחת את ההחלטה ולחיות איתה, לא אני ולא אף אחד פה.

אחרי שהסברת את עצמך אני מבין שהחיים שלך סופסוף זזים לכיוון טוב ( אחרי הרבה זמן )... אבל בתור מבוגרים אנחנו לא יכולים להתנהג כמו ילדים קטנים!

טוב עם זה, טוב לי שם אז אני אורזת את הבן שלי ועוזבת את הארץ!
והכי מובן לי מה שהגרוש שלך עושה, את עומדת לקחת את הבן שלו לספרד, לא מטולה, לא אילת... ספרד!!

מבחינה רגשית, אני הכי מתחבר אליך. ברור לי שכל אחד רוצה להיות מאושר ( גם אני! ) ויש לך החלטות מה זה מסריחות לעשות... לא מהעולם הזה.

תנסי להבין רגע את הצד של הגרוש שלך, תנסי להזדהות איתו.
ניסית שהספרדי יישאר פה איתך?

אנה, ליבי יוצא אליך... בשיא הכנות.