אני רואה שגם בבוקר כבר לא יהיה שום
בילוי. אני כבר מזמן הפסקתי לתכנן תוכניות ולקבוע עם אנשים, כי אני יודעת שברוב המקרים אני מבטלת. אני נאלצת לתת לאנשים תשובה של "אולי". אז קבעתי עם זוג חברים שאולי ניסע לטייל בחג. אמרתי להם שבבוקר אני אתקשר לתת להם תשובה סופית. וגם ידיד שלי שגר במרכז הארץ יהיה היום ומחר בחיפה, ודיברנו שאולי ניפגש. בגלל שבערב ברור לי שאני לא מסוגלת, אמרתי לו שבבוקר יותר מתאים לי. אבל לפי המצב כרגע, אני כבר מבינה שגם זה יתבטל. אני שוכבת במיטה כבר מספר שעות. כל הזמן צריכה לשירותים. הלכתי כבר אולי איזה 20 פעם לשירותים. וזה לא ממש מאפשר לי להירדם. והלילה נשכבתי, משום מה, עם הראש בצד השני של המיטה (איפה שהרגלים). ובכל פעם שפקחתי את העיניים, ראיתי מולי שעון עם השעה. ואני יודעת שברגע שאני מודעת לשעה ולזמן שעובר, זה רק מכניס אותי עוד יותר ללחץ. בפעם הבאה אני אחזור לישון בצד הרגיל. וכבר ראיתי שהשעה אחרי 5:00, והבנתי שכבר לא ארדם כי כבר כמעט בוקר. ורק שקמתי למחשב, הסתבר לי שהשעון שם לא מכוון, ואולי עוד יש סיכוי. אבל לפי התחושה שלי השינה עוד רחוקה ממני... כבר כמה פעמים במהלך השכיבה שלי במיטה הרגשתי שאני ממש הולכת להירדם, אבל ברגע שנהייתי מודעת לזה שאני עדיין ערה, זה העיר אותי לגמרי. אוף! מתי אני כבר אתחיל לישון כמו שצריך? לא יודעת איך אני אעבור את הלילה הזה, ובעיקר - איך אני אעבור את היום.נוראה קשה לי. בא לי לבכות, אבל אני לא רוצה, כי אחר כך סתום לי האף, ואז בכלל אני לא יכולה לישון.