אז מה
אז מה אם את מתוסבכת, תרגישי פה כמו בבית. אנשים יעברו, יסתכלו, יגיבו - אל תשימי לב - הם כולם אוהבים שופטים מרימים גבה. אבל פה את כמו בבית. אז מה, יש המון מתוסבכים בעולם אל תרגישי לא נוח, תתפלאי יש עוד תקווה לאחת כמוך רחמים עצמיים יגידו לך - אני!? מה פתאום, את הקטע הזה כבר עברתי. את יודעת שבימים ששקעת היה לך כואב בגרון - את נחנקת ומישהו הציל אותך. איך רצית ללכת ולהעלם ובכל זאת מישהו תמיד הציל אותך, השאיר אותך, בכוח את תהיי פה! לא מבינים אותי לא מבינים רק שאין לך מושג ואף פעם לא יהייה כמה אנשים יכולים להבין, אם רק תתני את האוקיי, אם רק תתני להתקרב, ויש כאלו שפשוט מבינים, ככה בלי להתכוון אפילו, בלי להכיר אותך - מבינים. אל תגידי לנו יותר לא רוצים לשמוע, נמאס כבר ממך עם כל מצבי הרוח שלך... אבל אתם לא מבינים... זה לא מצב רוח... אני לא רוצה אני לא צריכה אני כן אני לא אני חולה. את חייה את חייך מחכה לרגע שהכל יתהפך - להתאבד? לא בא בחשבון. לברוח? לאן? עם מי? אף אחד לא משוגע כמוך אף אחד לא יוכל להסתדר אתך, לא ממש, לא עד הסוף. את את כותבת... תכתבי, תשתחררי רק מפה תבוא הגאולה. מצחיקה שכמותך את באמת חושבת שאת שווה משהו? את, עם כל הרחמים העצמיים שלך, שלא עושה כלום ותמיד בכל זאת מרגישה שעושה משהו את, תלכי, מתישהו, איכשהו,איפהשהוא... יש מוסדות בשביל אנשים כמוך, יש פסיכולוגים, יש תקווה. אבל בינתיים, את יודעת, תכתבי....
אז מה אם את מתוסבכת, תרגישי פה כמו בבית. אנשים יעברו, יסתכלו, יגיבו - אל תשימי לב - הם כולם אוהבים שופטים מרימים גבה. אבל פה את כמו בבית. אז מה, יש המון מתוסבכים בעולם אל תרגישי לא נוח, תתפלאי יש עוד תקווה לאחת כמוך רחמים עצמיים יגידו לך - אני!? מה פתאום, את הקטע הזה כבר עברתי. את יודעת שבימים ששקעת היה לך כואב בגרון - את נחנקת ומישהו הציל אותך. איך רצית ללכת ולהעלם ובכל זאת מישהו תמיד הציל אותך, השאיר אותך, בכוח את תהיי פה! לא מבינים אותי לא מבינים רק שאין לך מושג ואף פעם לא יהייה כמה אנשים יכולים להבין, אם רק תתני את האוקיי, אם רק תתני להתקרב, ויש כאלו שפשוט מבינים, ככה בלי להתכוון אפילו, בלי להכיר אותך - מבינים. אל תגידי לנו יותר לא רוצים לשמוע, נמאס כבר ממך עם כל מצבי הרוח שלך... אבל אתם לא מבינים... זה לא מצב רוח... אני לא רוצה אני לא צריכה אני כן אני לא אני חולה. את חייה את חייך מחכה לרגע שהכל יתהפך - להתאבד? לא בא בחשבון. לברוח? לאן? עם מי? אף אחד לא משוגע כמוך אף אחד לא יוכל להסתדר אתך, לא ממש, לא עד הסוף. את את כותבת... תכתבי, תשתחררי רק מפה תבוא הגאולה. מצחיקה שכמותך את באמת חושבת שאת שווה משהו? את, עם כל הרחמים העצמיים שלך, שלא עושה כלום ותמיד בכל זאת מרגישה שעושה משהו את, תלכי, מתישהו, איכשהו,איפהשהוא... יש מוסדות בשביל אנשים כמוך, יש פסיכולוגים, יש תקווה. אבל בינתיים, את יודעת, תכתבי....