אז מה עשיתי היום...
בבוקר קמתי והלכתי לראשונה למקום המכונה GROUND ZERO נסעתי ברכבת, וככל שהתקרבתי לאזור התאומים כך גדל בי תחושת ההתרגשות והפחד. הרכבת עצרה בתחנה לא לה, כי התחנה של התאומים סגורה כמובן. בדרך החוצה מהרכבת, הצלחתי להציץ לאזור חסום ברכבת התחתית ולזהות אזורים שפעם הייתי עובר בהם פעם בשבוע. יצאתי ישר לתוך ההמולה, מאות תיירים, צוותי טלוויזיה, צוותי כיבוי זרים, רוכלים שמוכרים דגלים, תמונות של התאומים וכובעים של המשטרה ושרותי הכבאות. זו פעם ראשונה שראיתי את החורבן מקרוב, וזה לא היה מחזה קל. זה ענק, הקפתי את התאומים וראיתי את החורבן מכל זוית אפשרית. הגעתי לבאטרי פארק, על-יד המים, שם היתה כניסה לתאומים דרך "גן החורף" שהוא גן מקורה שהיה מדהים ביופיו.. ועכשיו נשארה רק כניסת הזכוכית.. ואחריה במקום גן טרופי יפה, יש מנופים, ופרוג´קטורים ועשן. חלק מהזמן העברתי בשיחה עם אמא שלי מהארץ, סיפרתי לה מה אני רואה ומרגיש. עכשיו השעה 06:00AM, ובדיוק חזרתי מסנטרל פארק. הלכתי עם שני חברים שלי כדי לראות את המטאורים הרבים שנפלו הלילה. זו היתה חוויה מדליקה, זו פעם ראשונה שאני באמת רואה ´כוכבים נופלים´ ובכמות נכבדת. למרות שזה היה אמצע הלילה, לא היינו לבד, ואיתנו בפארק החשוך היו עוד כמה עשרות של אנשים שקראו "וווא" ו"הווו" מדי פעם. הפעם שיתפתי את אחותי בחוויה בטלפון. זהו, זה היה היום שלי. דניאל ניו יורק.
בבוקר קמתי והלכתי לראשונה למקום המכונה GROUND ZERO נסעתי ברכבת, וככל שהתקרבתי לאזור התאומים כך גדל בי תחושת ההתרגשות והפחד. הרכבת עצרה בתחנה לא לה, כי התחנה של התאומים סגורה כמובן. בדרך החוצה מהרכבת, הצלחתי להציץ לאזור חסום ברכבת התחתית ולזהות אזורים שפעם הייתי עובר בהם פעם בשבוע. יצאתי ישר לתוך ההמולה, מאות תיירים, צוותי טלוויזיה, צוותי כיבוי זרים, רוכלים שמוכרים דגלים, תמונות של התאומים וכובעים של המשטרה ושרותי הכבאות. זו פעם ראשונה שראיתי את החורבן מקרוב, וזה לא היה מחזה קל. זה ענק, הקפתי את התאומים וראיתי את החורבן מכל זוית אפשרית. הגעתי לבאטרי פארק, על-יד המים, שם היתה כניסה לתאומים דרך "גן החורף" שהוא גן מקורה שהיה מדהים ביופיו.. ועכשיו נשארה רק כניסת הזכוכית.. ואחריה במקום גן טרופי יפה, יש מנופים, ופרוג´קטורים ועשן. חלק מהזמן העברתי בשיחה עם אמא שלי מהארץ, סיפרתי לה מה אני רואה ומרגיש. עכשיו השעה 06:00AM, ובדיוק חזרתי מסנטרל פארק. הלכתי עם שני חברים שלי כדי לראות את המטאורים הרבים שנפלו הלילה. זו היתה חוויה מדליקה, זו פעם ראשונה שאני באמת רואה ´כוכבים נופלים´ ובכמות נכבדת. למרות שזה היה אמצע הלילה, לא היינו לבד, ואיתנו בפארק החשוך היו עוד כמה עשרות של אנשים שקראו "וווא" ו"הווו" מדי פעם. הפעם שיתפתי את אחותי בחוויה בטלפון. זהו, זה היה היום שלי. דניאל ניו יורק.
