אז מה עם מפגש פורום?

[ציףציף1000]

אז מה עם מפגש פורום?

או לפחות דיון בשאלה "פורום אגדות רוק - לאן"?

 

[Celluloid Hero]

הולך

אפשר גם להתדיין, אבל בינינו - הדיון הכי חשוב כרגע, זה מי ינהל, והפתרון הזה לא יגיע מהשמיים. או כמו שתומר ציין, הדיון הזה יהיה הרבה יותר משעשע על כוס בירה .

 

[arieltr]

תבואו אלי לקפה

אמנם הסלון לא גדול כמו המרחק מפה ועד לתל אביב, אבל יש בינתיים שמש והקיץ עוד פה.

חוצ'מזה אני מבין שלהיכנס עכשיו לתל אביב עם רכב ולחפש חנייה עלול להיות משימה לא פשוטה.

 

[האוזן המחתרתית]

יאללה מי בא לירושלים

אני מכיר כבר שניים מהפורום, יהיה נחמד להכיר עוד אנשים. תמיד אני חושב להכיר חברה בהופעות אבל אז אני מוותר על הכרטיס וזה לא קורה...

בנוגע לשאלה 'לאן?' - לדעתי, צריך להכיר בשינויים וצריך לפתוח עמוד קהילתי שכזה (אגדות רוק) בפייסבוק. נכון, זה יהיה מאוד שונה. אני מניח שיהיו אנשים שירצו להישאר עלומים ועל כן לא יגיעו אבל הפוטנציאל יכול להיות ענק. עם הסקירות שמתנהלות כאן, הויכוחים/דיונים/הערות/תגליות וכו' הקהילה בפייסבוק יכולה לגדול בצורה פסיכית.

נכון, אני רואה שני חסרונות בדמויות של צעירים וצעירות שיעלו פוסטים כגון "פינק פלויד שולטטטטים!1" או לחלופין ה-attention span נדמה שיורד בעשרות אחוזים בפייסבוק. אבל בגדול, נראה לי שעם כל אפשרויות הפלטפורמה בפייס אפשר לעשות דברים נחמדים ביותר.

EMBRACE CHANGE

 

[ציףציף1000]

יש המוני קבוצות כאלו בפייסבוק

ואני אפילו חברה בכמה מהן.

לפייסבוק יש יתרונות (רבים) וגם חסרונות. אף אחת משתי הפלטפורמות - תפוז ופייס - כרגע לא תומכת טכנית בדיונים מקיפים, בצורה אופטימלית. כמו כן, למרבית האירוניה דווקא פייסבוק כרגע נוטה יותר לכיוון יצירת "קליקות" מאשר תפוז - זו הרי המטרה של פייסבוק. פעם אמרו את זה על פורומים בתפוז... אבל נכון שההשתתפות בפייסבוק גדולה הרבה יותר, מהסיבות הידועות.

פורמט הפורומים נמצא כיום בבעית סטגנציה - הפורמט לא מצליח למשוך משתתפים חדשים, בעיקר צעירים, שמעדיפים פורמטים יותר מיידיים. דוווקא לפורומים בתפוז יש יתרון יחסי, על פני פורומים באתרים אחרים, בכך שרבים נכנסים לתפוז ממילא - בעיקר על מנת לחפש מידע בנושאים ספציפיים. וזו גם הדרך למשוך משתתפים חדשים, גם אם הם רק רוצים לשאול שאלה על 'גאנז', או להשתתף בתחרות "שיר הביטלס האהוב עליך". שאלות כאלו יכולות להיות בסיס לדיונים מרובי משתתפים (אך לא סקירות, שלדעתי אינן מתאימות עוד לפלטפורמה הזו, לצערי - מקומן כרגע הוא בבלוגים, עד שפייסבוק ימצאו את הדרך לעשות זאת אצלם, למשל דרך אפליקציית notes).

בין אם נרצה או לא, הרוק הוא סוס די מת, כך שהפורום למעשה משמר תרבות שכבר לא קיימת, לפחות לא במיינסטרים. אם נוכל להעביר לדור הבא קצת ידע ורצון לשמוע עוד, דיינו. (וגם לקשישים שנתקעו בלופ של אולדיז).

 

[noosh]

לא מסכימה בכלל שהרוק מת

הרוק של שנות ה-70, אולי, כי אנחנו לא בשנות ה-70. אבל הרוק כסגנון מוזיקלי ממש לא מת.
אני לא חושבת שבפייסבוק ניתן לנהל דיונים כמו שצריך. עצם העובדה שאי אפשר להגיב למי שאתה בוחר להגיב, אלא רק לפוסט, מקשה על ניהול דיון. רעיונות לא יכולים להתפתח לצדדים, הדברים ההשארים הרבה יותר שטחיים וזזים בצורה כלכך דינמית שהיא פוגעת באופי הדיון. דווקא מבחינה טכנית, תפוז הוא פלטפורמת הפורומים הכי נוחה בה נתקלתי וכזו שמאפשרת ניהול דיון בצורה מאוד נהירה ופשוטה. חבל לעזוב את הפלטפורמה הזאת. נכון, פחות אנשים מגיעים לפה, גם פחות צעירים. אני לא יודעת איך אפשר לשנות את זה, או למשוך לכאן קהל, אבל אני לא חושבת שזה בלתי-אפשרי. עובדה שעוד יש פה אנשים (ובפורומים אחרים בהם אני כותבת). כי המקום הזה נוח מספיק ומעניין מספיק בשביל להישאר בו.
דווקא בלוגים הם הפלטפורמה הכי לא-נוחה בעיניי, כי היא לא קהילתית, היא פרטנית. אני לא חושבת שמישהו מעלה סקירה לפורום הזה במטרה לתת את הפוינט-אוב-וויו שלו בלבד, ולא לפתוח פתח לדיון.

 

[noosh]

ואני תמיד בעד מפגשים

רק שיהיה לפני מרץ, אחרת אני אהיה עצובה.

 

[Zohar 01]

(לא על המשפט הראשון, גם הרוק של שנות ה70 לא מת).
עכשיו רק צריך למצוא מנהל חדש.

 

[noosh]

הוא לא מת בתרבות

הוא פשוט לא חי עכשיו כי עכשיו לא שנות ה-70 אני מסכימה שאחת המטרות של הפורום הזה היא לשמר תרבות שכבר לא קיימת. והתרבות הזאת נשמרת גם בלי הפורום - עובדה שעדיין צעירים מגיעים למוזיקה הזאת - אבל אי אפשר להתכחש לכך שהפורום הזה כן עושה עבודה טובה מאוד בלשמר אותה. בין אם בדיונים (שהתמעטו בשנים האחרונות, אבל אני משערת שהם יכולים לחזור, כי אני בטוחה שלחברי הפורום פה יש את הידע ואת הפרספקטיבה האישית שלהם) ובין אם במאגר הידע העצום שיש פה בדמות הארכיון והמאמרים.
פשוט, זה לא התפקיד היחיד של הפורום היום, לדעתי. מה שאני אוהבת שקרה בפורום הזה בשנים האחרונות, זה שהוא לא נשאר כקפסולת זמן שמטרה רק לשמר תרבות עבר, אלא ידע להתפתח במקביל לתרבות הרוק הנוכחית ולנהל את שתיהן במקביל, ועל ידי כך לא רק להכיל המון ידע על סגנונות מוכרים, פחות מוכרים, או חדשים, אלא גם להציב לדיון את ההתפתחות המוזיקלית של העשורים הקודמים והנוכחיים, ההשפעות שקרו, ולא לעשות הפרדה כי אם אינטגרציה. וזה נותן הרבה יותר חופש לדיונים, ולמוזיקה, ודווקא מראה כמה הרוק הוא -לא- תרבות מתה, לא הרוק של "פעם" ובטח שלא הסצנה העכשוית. הפתיחה הזאת של הפורום לנוכחי אמנם דוחקת הצידה את לד זפלין, אבל כן מביא קדימה להקות אחרות ואמנים אחרים שפעלו באותה התקופה, וגם כאלו שפועלים היום. ואני די בטוחה שהמקום של הלהקות הגדולות נמצא פה אם מישהו יחזיר אותן לבמה (ואני זוכרת שרשור ארוך פה בציון 30 שנים למותו של לנון, למשל, עדיין יש לנו מה לומר אפילו על הביטלס ).

 

[ציףציף1000]

אני מסכימה אתך לגבי הפתיחות לאמנים עכשוויים

הנקודה אליה התכוונתי בפוסט הקודם היתה שהרוק איננו עוד בזרם המרכזי. אם הוא קיים, הוא בשוליים. וגם שם, הוא איננו חתרני כפי שהיה בעבר.

זה לא בהכרח דבר רע. בזמן האחרון התחילה רוויזיה משמעותית של הרוק כתרבות, ביקורת שצמחה דווקא מהאמנים העכשוויים. האם באמת ההרס העצמי, הפזרנות, הסקסיזם והטפשות הכללית של אמני רוק רבים (במיוחד בשנות השבעים) היו דברים טובים? בארה"ב, לדוגמא, המונח "רוק" כיום מתייחס בעיקר ללהקות רוק כבד ומטאל, ואיננו עוד מטריה רחבה תחתה מסתופפים אמנים מזרמים מגוונים, כפי שהיה בעבר. החברה המערבית כיום היא אולי שמרנית יותר, במובנים אלו: יותר מודעת לבריאות, לשמירה על הסביבה, ולזכויות מיעוטים. הרבה מהמסרים שהרוק כלל בתוכו בעשורים קודמים - כולל מסרים מרכזיים של תרבות הרוק - לא היו עוברים את הסף היום.

ואולי זו אחת הסיבות שצעירים אינם נמשכים לרוק ככלי ביטוי, בניגוד לעבר. אבל הסיבה העיקרית, לצערנו, היא הטכנולוגיה: מוזיקה, ככלל, צריכה היום להתחרות בתחומי פנאי נוספים, כמו משחקי מחשב, יוטיוב, וסטטוסים. אנשים גם לא צריכים לצאת מהבית כדי להיות בקשר עם אחרים - יש את האינטרנט. פעם נערים הקימו להקות כדי לפגוש חברים ובנות. היום את הפונקציה הזו ממלאים ערוצים אחרים. פעם אנשים האזינו לאלבומים ביחד ודיברו עליהם פנים אל פנים. היום זה לא קיים. אמנות כבר אינה אמצעי הביטוי העיקרי של צעירים - לא מוזיקה, ולא אופנה. יש סלבס ותוכניות ריאליטי ומותגים, במקום.

 

[tzvika321]

שמרנות היא הטריגר לרוק, או למשהו אחר

שיבעט בה. אני מניח שמדובר במחזוריות ובריאקציות לתופעות אחרות - שנות ה60 וה70 באו לאחר שנות ה- 50 שהיו שנות הפרברים, אח"כ היו שנות ה-80, שמרנות עם מוזיקה מחורבנת, בשנות ה90 היתה תחיה נוספת לרוק, ומאז עוד פעם ריאקציה שמרנית.
אני מודע לכך שזו הכללה גסה מאד, אבל חוץ מהמסקנה המתבקשת ששמרנות מייצרת מוזיקה לא מעניינת במיוחד, אפשר לצפות מתי שהוא בעתיד לתחיה מחודשת של רוק או ז'אנר חדש שירצה לבעוט. עד כמה השינויים בהרגלי הצריכה יהיו משמעותיים לכך קשה להעריך. למוזיקאים בשנות ה20 לא היתה טלויזיה, למוזיקאים בשנות ה60 לא היה MTV ולאלו של שנות ה90 לא היה אינטרנט ואם היה אזי זחל הוא לאטו והתנתק כשהדודה התקשרה להגיד שלום. אמצעי התקשורת החדשים בסופו של דבר מנוצלים להפצה של מוזיקה בדרכים יותר משוכללות. אם היום גנגאם סטייל זוכה למיליארד צפיות, אז בשנות ה80 לא יכולת לברוח מלמבדה ומקרנה. המסר אותו מסר, רק המדיום השתנה.

 

[AeroTom]

הדיבור על אמנים חדשים יותר זה משהו שממש אהבתי

שתפס, אחרי שהתחלתי לשים עליו הרבה דגש בתקופת הניהול שלי, וזה משהו שלא היה קודם. קיבלתי על זה תגובות בזמנו לכאן ולכאן...אבל עדיין השילוב עם המוזיקה הישנה עובד לדעתי. אני לא חושב שיש בעיה בנושא הזה. ההפך, הפתיחות למוזיקה חדשה זה משהו שתמיד אמרתי שהוא מבורך כאן (בין אם הסכימו איתי דאז או לא. בכל מקרה, זה די הצליח ואני שמח על כך).

 

[AeroTom]

אם קובעים באיזה פאב בתל אביב - אני שם