קיריית גתי יקר (ולא ממש מבין)
קודם כל, אני חייב להודות שיש בך משהו שאני מעריץ, בכל מקרה יש לך הרבה מאוד טעויות שאני רוצה להאמין שהן נובעות מחוסר ידיעה או הבנה אז קודם כל 1) התקציב איננו 200 מילארד, למען האמת הלוואי שהתוצר הלאומי יהיה מאתיים מיליארד, לפי מה שהבנתי זה 50 מילארד(תקציב ו100 תוצר) 2)אינני מבין מה הבעייה אם יש"ע, לדעתי צריך להפוך את כל הארץ לאזור עדיפות א´ את זה עושים בעזרת...הורדת מיסים, אבל בגלל המחסור בכסף לא ניתן פשוטה להוריד את המיסים אלא יש למכור חברות ממשלתיות ולעודד תחרות, בשביל לפצות על אובדן הכסף בזמן הקצר, ביטול המונופוליזם במשק יצור תחרות, ותחרות יוצרת מקומות עבודה, כך שגם האבטלה תרד, בכל מקרה המדינה לא תיאלץ לשלם למונופולים המפסידניים והחברות החדשות ירוויחו כסף וכך ישלמו מיסים אז במקום שהמדינה תזרים כספים(וזה הרבה מאוד) לחברות הממשלתיות החברות הלא ממשלתיות שיחליפו את החברות הממשלתיות ישלמו מיסים למדינה 3)"שקט סוף סוף" נו באמת, הרסת הכל, בכל מקרה גם אני מעוניין שיהיה שקט, אבל השאלה היא איך להגיע לשקט זה, איך באמת? נסיגה מהשטחים תהיה טעות חמורה, להגיע להסכם עם כנופיית החבלה תהיה טעות גדולה יותר, הדרך היא כוח הרבה כוח, או כמו שאמר לנו בגדנ"ע הסמ"פ (חזרתי מגדנ"ע לפני ימים אחדים) "אם זה לא מצליח בכוח אז ביותר כוח ואם זה לא מצליח אז בעוד יותר כוח ואם זה לא מצליח אז בעוד הרבה הרבה יותר כוח ואם גם זה לא מצליח לא מצליח תקראו למפקד" (אל תשאל אפילו) בכל מקרה כלל ברזל הוא שהחפץ בשלום ייכון למלחמה, ואם לא תהיה מוכן להלחם לא תשיג את השלום, רק אם נכה באש"ף ובאירגוני הלווין שלו מכה קשה באמת, אז רק אז "יהיה לנו שקט" כמובן שרק בצד הפלסטיני, שקט אמיתי אף פעם לא יהיה לנו, בארץ ישראל אין באמת דבר כזה "שקט" לפחות לא בדור שלנו
