אז מה יהיה איתי?
זה מתחיל מגיל 15.5 - שם הייתה הסיגריה הראשונה ואחריה נוספו עוד ועוד ועוד. עישנתי בהפסקות בבית ספר, משם בצבא, בדרום אמריקה ובלימודים באוניברסיטה עד שהגעתי לסכום המכובד מאד של 15-20 סיגריות ביום. לכל סיגריה הייתה משמעות, חשקתי בכל סיגריה ונתתי לה כבוד. אהבתי את הסיגריות בכל נפשי ולא פעם קראתי להן 'חברותיי הטובות ביותר'. ואז נכנסתי להריון. לא הייתה ברירה. לא רציתי להיות מ'אלה' שמעשנות על העובר שלהן ובכל הכוח ניסיתי להפסיק. בהתחלה רק להפחית (עד ארבע סיגריות ביום) אחר כך להפחית עוד יותר (עד שתיים ביום) ולבסוף, בחודש שישי הצלחתי להפסיק לגמרי! כן, כן. קראתי את הספר 'הדרך הקלה להפסיק לעשן' והאמנתי בכל ליבי שההרגל המגונה הזה מאחוריי. כך חלפו להן תשעה חודשים ונולדה לי תינוקת מקסימה. האור בחיי, הנשמה שלי, לא יכולתי לראות תמונה שלי מעשנת לידה - ליד הדבר הטהור הזה. אבל......... הזמן עבר..חופשת לידה...הרבה תסכול (בכל זאת, החיים משתנים, אין שינה, יש קצת דיכאון) והערגה לסיגריות חזרה ו - ב ג ד ו ל!!! לא יכולתי להפסיק לחשוב על כמה אני רוצה לעשן, כמה אני מתגעגעת להרגל הזה. ו....... בסוף קניתי חפיסה ועישנתי סיגריה אחת (אחרי חמישה חודשים נקיים!!!) ואחריה עוד אחת. כיום יש לי את השיגרה שלי. בימים אני לא מעשנת ולא מרגישה צורך לעשן (עבודה, בית, ילדה - לא הולך ביחד). אבל כשהיום נגמר, הילדה כבר ישנה ונשארו לי עוד שעתיים - שלוש לעצמי אני מעשנת סיגריה אחת (ולפעמים שתיים). מה יהיה איתי? האם אוכל להישאר בכמות הזו? האם באופן רישמי 'חזרתי לעשן?' האם אני אוכל להוציא את ההרגל הזה פעם אחת ולתמיד מחיי????????????
זה מתחיל מגיל 15.5 - שם הייתה הסיגריה הראשונה ואחריה נוספו עוד ועוד ועוד. עישנתי בהפסקות בבית ספר, משם בצבא, בדרום אמריקה ובלימודים באוניברסיטה עד שהגעתי לסכום המכובד מאד של 15-20 סיגריות ביום. לכל סיגריה הייתה משמעות, חשקתי בכל סיגריה ונתתי לה כבוד. אהבתי את הסיגריות בכל נפשי ולא פעם קראתי להן 'חברותיי הטובות ביותר'. ואז נכנסתי להריון. לא הייתה ברירה. לא רציתי להיות מ'אלה' שמעשנות על העובר שלהן ובכל הכוח ניסיתי להפסיק. בהתחלה רק להפחית (עד ארבע סיגריות ביום) אחר כך להפחית עוד יותר (עד שתיים ביום) ולבסוף, בחודש שישי הצלחתי להפסיק לגמרי! כן, כן. קראתי את הספר 'הדרך הקלה להפסיק לעשן' והאמנתי בכל ליבי שההרגל המגונה הזה מאחוריי. כך חלפו להן תשעה חודשים ונולדה לי תינוקת מקסימה. האור בחיי, הנשמה שלי, לא יכולתי לראות תמונה שלי מעשנת לידה - ליד הדבר הטהור הזה. אבל......... הזמן עבר..חופשת לידה...הרבה תסכול (בכל זאת, החיים משתנים, אין שינה, יש קצת דיכאון) והערגה לסיגריות חזרה ו - ב ג ד ו ל!!! לא יכולתי להפסיק לחשוב על כמה אני רוצה לעשן, כמה אני מתגעגעת להרגל הזה. ו....... בסוף קניתי חפיסה ועישנתי סיגריה אחת (אחרי חמישה חודשים נקיים!!!) ואחריה עוד אחת. כיום יש לי את השיגרה שלי. בימים אני לא מעשנת ולא מרגישה צורך לעשן (עבודה, בית, ילדה - לא הולך ביחד). אבל כשהיום נגמר, הילדה כבר ישנה ונשארו לי עוד שעתיים - שלוש לעצמי אני מעשנת סיגריה אחת (ולפעמים שתיים). מה יהיה איתי? האם אוכל להישאר בכמות הזו? האם באופן רישמי 'חזרתי לעשן?' האם אני אוכל להוציא את ההרגל הזה פעם אחת ולתמיד מחיי????????????
