אז מה היה לנו שָם ... ?!

אז מה היה לנו שָם ... ?!

אכן מאוד סימבולי עבורי לחגוג את חג החרות היום, רק מה... מה זה לא בא לי על חגיגות עכשיו. שנה מוזרה מאוד עוברת עלי. באמת יצאתי לחרות. להתגרש מרצון זו אכן יציאה לחרות ואם כך היתה מסתיימת לה השנה, הייתי באמת, בתמים ובכוונה גדולה אומר "דיינו" ושותק. אלא מה. שבדיוק לפני שנה, אבל ממש בדיוק על היום אשקרא, קרה לי האסון הראשון. אסון שארע בליל ליל הסדר והוציא לי את החשק מהנשמה, את החיוך מהפנים, את החדווה מהלב ואת הרוח מהמפרשים. וכאילו לא די היה בכך, בחלוף כתשעה וחצי חודשים "החליט" הגורל לנסותני פעם נוספת ואז הפיל עלי את הבומבה האולטימאטיבית ולקח ממני בחטף את חברי הטוב, הקרוב והאהוב ביותר - את אבא. אז ויתרתי על חברתן של בנותי האהובות היום לטובת פרודתי, כי גם כך זהו יום מנחוּס שבמנחוּסים. והאמת שהיה כיפ בלי "ליל סדר". מין שקט נעים ובכלל לא בודד או מעיק. בתחילה פגשתי בבני משפחתי לזמן קצר ואז ... הייתי עם עצמי ומחשבותי. טוב נו, אני מודה, גם עם שמיכתי וספר תשחצים עבה בצירוף עט פיילוט ירוקה להנעים את זמני בבטלה נעימה, ריחופית ורפלקטיבית. ומאחר וכבר קמתי עכשיו לשירותים, קרץ אלי צג המחשב ופיתה אותי להתיישב אצל חצרו הקטנה ואצל מיקלדתו והנה פרשתי בפניכם בקצרצרה את "ליל הסדר" הפרטי שלי. היו בטוב ושהיה לכולכם חג שמח ונעים. אני חוזר למיטה ולתשחץ. לילה טוב
 

droli

New member
נועם ../images/Emo24.gif

יש לך את היכולת הכיתובית, לכתוב כל כך מעניין, מרגש, מעורר. חג חרות שמח לך!!
 

מאקי

New member
היית צריך לשמוע בקולי.

חג שמח. שהתשחץ יהיה מענין. שתלמד לחיות עם הכאב... ולזכור את הרגעים היפים כי הם שעוזרים לנו בקשים. שבחג הבא תזכור אבל תכאב מעט פחות. חיבוק. ממני
 

gabizon79

New member
וואלה איש...

ריגשת אותי...אורגינל,לא היה לי מושג איזה שנה עברת. הלוואי משנה הבאה תתחיל לך מסורת של אושר
 

אילת39

New member
אתה יודע..

אני תמיד אומרת, שרק אלו שיודעים לכאוב על באמת...זוכים לחוות אושר אמיתי....כי בחיים אין הנחות....רק החזקים יודעים לכאוב... ואתה - שחווית את הכאב על כל פניו- פתח את דלתותיך אל האושר...הוא מחכה לך, מעבר לפינה... מעבדות לחרות...אביב ופריחה...שיהיה לך רק טוב, אילת
 

לישר

New member
../images/Emo24.gif ותזכור שאחרי ירידות באות

עליות וזו לא סתם קלישאה. המון כוח
 
חן חן לכם אנשים חמים ../images/Emo66.gif../images/Emo72.gif

אני לא רק זוכר אלא אני חווה את העליות וחרף ההודעה מליל אמש, אני דווקא במצב רוח מאוד רגוע ושלוי (ואפילו כתבתי את זה אמש). לאתאיסט / אפיקורוס כמוני שמאמין רק ואך ורק בחיים הנוכחיים ברורה לדעתי הסופיות עד מאוד והיא כשלעצמה אינה כה טראגית. הבעיתיות היא בהרגלים שלנו. אנחנו מתרגלים לנוכחות של אדם אהוב והופ... הוא איננו. זו המוזרות הבלתי נסבלת של הסופיות הפתאומית. רגע אחד משוחח איתך, נוגע בך, אוהב אותך ובקיצור מגיב לך ורגע אחרי - גוש רקמות שאינו שונה במאום משולחן, שניצל או סלע. אז כל מה שנותר הוא הדמיון, הדברים שנותרו אחריו, הדברים שיצר ברוב כישרון, הדברים שכתב והדמיון ... הדמיון המביך ... בינו לביני... אני אהבתי את הלבד שלי אמש ורציתי בו. לא נאנסתי להיות לבד אלא בחרתי בכך בחשק ונהניתי מרגעי הלבד. ושוב תודה לכם על המילים החמות אלו שנכתבו לי כאן ואלו שנשלחו אלי במסר אני מעריך מאוד את ההתיחסות
 

עדנה מ

New member
שום דבר לא נעלם לגמרי...

הוא, אותו אדם אהוב, נותר בך - ואפילו אתה, בלי משים, מודה בכך: למשל -הדמיון ביניכם; זוהי טביעת הזהות שלו שנותרה אחריו.ואהבתו - גם היא שרירה וקיימת: כל הזכרונות שנשארו לך ממנו, שמוכיחים שהיה כאן; עכשיו הוא נוגע בך - מבפנים... יש ללמוד להסתפק בכך ולהינות מזה... הוא יחסר לך תמיד - והזמן לפעמים רק מעצים את החיסרון, אך הוא מעצים גם את המודעות לגבי מה שאנחנו לילדינו שלנו... ה'ביחד' שלנו עם הילדים חשוב מאוד, כדי שגם להם יהיו זכרונות להתרפק עליהם ברגע של לבד כזה, מבחירה או מאונס... וחוץ מזה - אתה אף פעם לא לבד לגמרי: תמיד יש מי שחושב עליך, אוהב אותך - גם אם אתה לא ער לכך באותו רגע. והראיה - המסרים שקיבלת והתגובות, של כל אותם אנשים שנגעת בליבם... וגם אני... חג שמח
 
למעלה