אז מה היה לנו ב-Burning Man...
הבטחתי ואני מקיים. Burning Man הוא אירוע שנתי, שמתקיים כבר 20 שנה. זה מין הפנינג/פסטיבל רדיקלי, שנערך בחוף בסן פרנסיסקו כשהיה קטן, ולאחר שצבר פופולריות וגדל, עבר למדבר בנוואדה. באתר שלו תוכלו למצוא המון הסברים. זה אירוע כל כך מיוחד שממש קשה להסביר אותו, ויש בו מצד אחד המון אידאלים מעניינים, ומצד שני הוא פחות או יותר שבוע מתמשך של סקס וסמים, שלא היו בשבילי. אני מניח שכל אחד יכול למצוא בו מה שהוא רוצה. מדי שנה מגיעים יותר אנשים. השנה היו כמעט 40,000. ואין פה טעות. הרוב מגיעים מה-bay area של קליפורניה, אבל הרבה באים משאר ארה"ב וגם מארצות אחרות. פגשנו גם כמה ישראלים. ברנינג מן קורה כל שנה בסוף אוגוסט, למשך שבוע. בשבוע הזה קמה עיר של אוהלים וקרוואנים במדבר, ואחריו היא נעלמת בלי זכר. חלק מהרעיון הוא לשמור על הסביבה, ולכן מנקים את המדבר כדי שלא ייפגע. חלק אחר מהרעיון הוא לא לערב כסף - לכן לא משתמשים בכסף במהלך השבוע (למעט בקניית קפה או קרח במרכז ה"עיר"). חלק אחר הוא שכדי לשמור על נקיון, את כל הזבל שיצרתם אתם גם צריכים להוציא - זו עיר שאין בה אף פח אשפה, וכל אחד צובר את הזבל שלו ומוציא אותו כשהוא עוזב. עוד חלק מהרעיון הוא radical self reliance - להסתדר לבד, או בעזרת אנשים אחרים. אף אחד לא ימכור לך שם אוכל או מים, או ישכיר לך חדר - אתה צריך להסתדר. מקלחות אין שם - אין מים. השירותים הם שירותי שדה כאלה שמנוקים ומרוקנים כמה פעמים ביום. לא לאיסטניסים. המדבר הזה הוא מקום די עוין. השנה היה מזג אוויר די טוב (הכל יחסי), אבל בשנים קודמות היו שם סופות גשמים ואבק (בבוקר שבו עזבנו הייתה סופה כזו). הטמפרטורות בלילה הן מתחת לאפס לפעמים (מדבר, נו) ובמשך היום יכולות לעבור את ה-40. הרוחות הפתאומיות יכולות להגיע ל-120 קמ"ש בלי התראה. אתה צריך להגיע מוכן - קרם הגנה מהשמש, אוהל ויתדות ברזל אימתניות שימנעו ממנו להתעופף, ביגוד חם ללילה, כאלה. נדמה לי שאת האמריקאים הקטע הזה מושך כי הם לא היו בטירונות, והקטע הזה של התמודדות עם הטבע זר להם. בעיני זה לא היה כיף. מה שמאוד מיוחד באירוע הזה הוא שכמעט אין בו חוקים. אנשים עושים פחות או יותר מה שבא להם - ויש מעט מאוד גבולות. זה לא תמיד נחמד או טוב, ולפעמים זה מסוכן. השנה מתו שם שלושה אנשים. על כרטיס הכניסה נכתב בכתב מודגש שאתה משחרר את המפעילים מכל אחריות למקרה של פציעה חמורה או מוות. חלק מחוסר הגבולות הוא מגניב - הרבה מהאנשים ערומים באופן חלקי או מלא. מדי כמה שעות עוברת משאית ומשפריצה מים על ה"רחובות" כדי שיעלה פחות אבק, ומיד מתרוצצים אחריה אנשים רבים וערומים, כדי לזכות לשטוף קצת מהג'יפה מעליהם. מכיוון שלא מוכרים שום דבר באירוע, והוא בדגש מאוד אנטי ממסדי ואנטי מסחרי, הכל הוא בחינם. אנשים נותנים מסג'ים בחינם, פותחים בארים של משקאות בחינם, מחלקים אבטיחים, מקרינים סרטים, מארגנים מסיבות טרנס, מה שתרצו - בחינם. זה מאוד חביב ושונה, ודי קשה להתרגל לזה. רעיון אחר הוא שלא נוסעים במכוניות. הן בגלל שרוצים לחסוך דלק, הן בגלל שהמכוניות מעלות אבק מעצבן. כולם הולכים ברגל או נוסעים באופניים, למעט כלי רכב שמאושרים ע"י האירוע. כלי הרכב האלה הם מוטנטים - מכוניות שאנשים ייצרו בעצמם, או עשו שינוי דרמטי ברכב קיים. למשל - חתכו את החלק העליון שלו, ציפו אותו בפרווה, עשו לו צורה של חתול צ'שייר או מדוזה. כל כלי הרכב המוזרים האלה מסתובבים להם לאיטם (המהירות מוגבלת ל-5 מייל לשעה), לוקחים טרמפיסטים מפה לשם (העיר ענקית וההליכה מתישה). על הגדולים שבהם (למשל, אוטובוסים שעברו התעללות בלתי הפיכה) יש מסיבות. במסגרת הרעיון הזה של ביטוי עצמי, ללא גבולות, אנשים צובעים את עצמם ולובשים תחפושות מדהימות (למשל - מישהו שתפר לעצמו מעיל מהרבה בובות קטנות של דובים) . דראג ומצעד הגאווה קטנים עליהם. באמת. ראו כאן:http://www.youtube.com/watch?v=wEzNclcQQXY אש היא כמובן מוטיב מאוד חזק. בלילה בין שבת לראשון שורפים את "האיש", שכל העיר בנוייה סביבו. זה פסל מסוגנן של איש שמרים ידיים, שנמצא במרכז המחנה, בגובה 10 מטר להערכתי. זה טקס שלם, שמתחיל במופע פעלולים של אנשים שבולעים אש, רוקדים איתה, מקפצים איתה בדלגיות, כל מה שלא חשבתם שאפשר לעשות עם אש. ואז שורפים את האיש עצמו, במופע שכולל גם המון זיקוקים. מרשים מאוד, וחגיגה רצינית לפירומאנים (הנה קצת מזה:http://www.youtube.com/watch?v=bl4C4W8aHTQ) (והנה עוד: http://www.youtube.com/watch?v=l9vYE7B1_PU).
הבטחתי ואני מקיים. Burning Man הוא אירוע שנתי, שמתקיים כבר 20 שנה. זה מין הפנינג/פסטיבל רדיקלי, שנערך בחוף בסן פרנסיסקו כשהיה קטן, ולאחר שצבר פופולריות וגדל, עבר למדבר בנוואדה. באתר שלו תוכלו למצוא המון הסברים. זה אירוע כל כך מיוחד שממש קשה להסביר אותו, ויש בו מצד אחד המון אידאלים מעניינים, ומצד שני הוא פחות או יותר שבוע מתמשך של סקס וסמים, שלא היו בשבילי. אני מניח שכל אחד יכול למצוא בו מה שהוא רוצה. מדי שנה מגיעים יותר אנשים. השנה היו כמעט 40,000. ואין פה טעות. הרוב מגיעים מה-bay area של קליפורניה, אבל הרבה באים משאר ארה"ב וגם מארצות אחרות. פגשנו גם כמה ישראלים. ברנינג מן קורה כל שנה בסוף אוגוסט, למשך שבוע. בשבוע הזה קמה עיר של אוהלים וקרוואנים במדבר, ואחריו היא נעלמת בלי זכר. חלק מהרעיון הוא לשמור על הסביבה, ולכן מנקים את המדבר כדי שלא ייפגע. חלק אחר מהרעיון הוא לא לערב כסף - לכן לא משתמשים בכסף במהלך השבוע (למעט בקניית קפה או קרח במרכז ה"עיר"). חלק אחר הוא שכדי לשמור על נקיון, את כל הזבל שיצרתם אתם גם צריכים להוציא - זו עיר שאין בה אף פח אשפה, וכל אחד צובר את הזבל שלו ומוציא אותו כשהוא עוזב. עוד חלק מהרעיון הוא radical self reliance - להסתדר לבד, או בעזרת אנשים אחרים. אף אחד לא ימכור לך שם אוכל או מים, או ישכיר לך חדר - אתה צריך להסתדר. מקלחות אין שם - אין מים. השירותים הם שירותי שדה כאלה שמנוקים ומרוקנים כמה פעמים ביום. לא לאיסטניסים. המדבר הזה הוא מקום די עוין. השנה היה מזג אוויר די טוב (הכל יחסי), אבל בשנים קודמות היו שם סופות גשמים ואבק (בבוקר שבו עזבנו הייתה סופה כזו). הטמפרטורות בלילה הן מתחת לאפס לפעמים (מדבר, נו) ובמשך היום יכולות לעבור את ה-40. הרוחות הפתאומיות יכולות להגיע ל-120 קמ"ש בלי התראה. אתה צריך להגיע מוכן - קרם הגנה מהשמש, אוהל ויתדות ברזל אימתניות שימנעו ממנו להתעופף, ביגוד חם ללילה, כאלה. נדמה לי שאת האמריקאים הקטע הזה מושך כי הם לא היו בטירונות, והקטע הזה של התמודדות עם הטבע זר להם. בעיני זה לא היה כיף. מה שמאוד מיוחד באירוע הזה הוא שכמעט אין בו חוקים. אנשים עושים פחות או יותר מה שבא להם - ויש מעט מאוד גבולות. זה לא תמיד נחמד או טוב, ולפעמים זה מסוכן. השנה מתו שם שלושה אנשים. על כרטיס הכניסה נכתב בכתב מודגש שאתה משחרר את המפעילים מכל אחריות למקרה של פציעה חמורה או מוות. חלק מחוסר הגבולות הוא מגניב - הרבה מהאנשים ערומים באופן חלקי או מלא. מדי כמה שעות עוברת משאית ומשפריצה מים על ה"רחובות" כדי שיעלה פחות אבק, ומיד מתרוצצים אחריה אנשים רבים וערומים, כדי לזכות לשטוף קצת מהג'יפה מעליהם. מכיוון שלא מוכרים שום דבר באירוע, והוא בדגש מאוד אנטי ממסדי ואנטי מסחרי, הכל הוא בחינם. אנשים נותנים מסג'ים בחינם, פותחים בארים של משקאות בחינם, מחלקים אבטיחים, מקרינים סרטים, מארגנים מסיבות טרנס, מה שתרצו - בחינם. זה מאוד חביב ושונה, ודי קשה להתרגל לזה. רעיון אחר הוא שלא נוסעים במכוניות. הן בגלל שרוצים לחסוך דלק, הן בגלל שהמכוניות מעלות אבק מעצבן. כולם הולכים ברגל או נוסעים באופניים, למעט כלי רכב שמאושרים ע"י האירוע. כלי הרכב האלה הם מוטנטים - מכוניות שאנשים ייצרו בעצמם, או עשו שינוי דרמטי ברכב קיים. למשל - חתכו את החלק העליון שלו, ציפו אותו בפרווה, עשו לו צורה של חתול צ'שייר או מדוזה. כל כלי הרכב המוזרים האלה מסתובבים להם לאיטם (המהירות מוגבלת ל-5 מייל לשעה), לוקחים טרמפיסטים מפה לשם (העיר ענקית וההליכה מתישה). על הגדולים שבהם (למשל, אוטובוסים שעברו התעללות בלתי הפיכה) יש מסיבות. במסגרת הרעיון הזה של ביטוי עצמי, ללא גבולות, אנשים צובעים את עצמם ולובשים תחפושות מדהימות (למשל - מישהו שתפר לעצמו מעיל מהרבה בובות קטנות של דובים) . דראג ומצעד הגאווה קטנים עליהם. באמת. ראו כאן:http://www.youtube.com/watch?v=wEzNclcQQXY אש היא כמובן מוטיב מאוד חזק. בלילה בין שבת לראשון שורפים את "האיש", שכל העיר בנוייה סביבו. זה פסל מסוגנן של איש שמרים ידיים, שנמצא במרכז המחנה, בגובה 10 מטר להערכתי. זה טקס שלם, שמתחיל במופע פעלולים של אנשים שבולעים אש, רוקדים איתה, מקפצים איתה בדלגיות, כל מה שלא חשבתם שאפשר לעשות עם אש. ואז שורפים את האיש עצמו, במופע שכולל גם המון זיקוקים. מרשים מאוד, וחגיגה רצינית לפירומאנים (הנה קצת מזה:http://www.youtube.com/watch?v=bl4C4W8aHTQ) (והנה עוד: http://www.youtube.com/watch?v=l9vYE7B1_PU).