אז מה היה לי היום?

ChicoAnimado

New member
אז מה היה לי היום?

חוויות רוחניות נוספות.. למשל היכולת לעזור לכל העולם, אני לא מדבר על הרצון, אני מדבר על הידע. כן, זה נשמע מוזר, אבל ככה אני מרגיש. יש לי ידע לפתור לכולם את הבעיות, רק איך אני אעשה את זה אני לא יודע. אני מרגיש שאני מצליח לפתח משהו שיעזור לאנשים לפתח את הפונטציאל הרוחני שלהם למקסימום, משהו שקשור ביכולת להתנתק מהעולם החומרי. בנוסף הגעתי למצב שגרמתי לעצמי לראות תמונות של כל מיני מקומות בראש. אני לא יכול לתאר לכם איזו הרגשה נהדרת זאת. לא קרה לכם שהקשבתם לאיזו מוזיקה ועלו לכם תמונות בראש? הצלחתי להגיע למצב שראיתי את התמונות האלה ברצף. זה היה פעם אחת ג'ונגל על רקע אופק כחול, ואז היה תמונה של כוכב-לכת מואר באורות שהיו על פניו. היו עוד, אבל מה שאני מנסה להסביר זה שהתחושה היא להיות במקום קסום ואוטופי, מחוץ לגבולות הזמן והמקום. ההתעוררויות של התמונות האלו גורמות לי הרבה נחת ואושר. זה מן סיפוק כזה. אני עובד על היכולת לחוש אותן כל הזמן, כי הן ממלאות את הנפש באנרגיה, מלבד העובדה שפשוט כיף להיות שם כשזה קורה. אה.. אחרי המחשבות על העזרה לאנשים, מצאתי את עצמי בסיטואציה שבה ראיתי את החתולה שלי, והרגשתי כלפיה אהבה. אבל אהבה בלתי מסתיימת, העונג באהבה הזאת היה כל כך גדול. הייתי מאושר. זה גרם לי לחוש שבעצם אפשר להגיע בנפש לעוצמות שהן מעבר לגבולות כלשהם, באותו רגע זאת היתה אהבה בלתי נגמרת ומדהימה, מעבר למה שאוכל לתאר בכתב. דבר נוסף שהבנתי הוא שאחד מהייעודים שלי הוא עזרה. אני מרוויח כאשר אני מוצא רעיונות יצירתיים לעזור לאנשים. עד היום הגבלתי את עצמי לתת, אבל הבנתי שאני עושה לעצמי נזק, כי ככה בדיוק אני קיים. היה לי רעיון איך אני עושה סדנא שבה אני עוזר לאנשים לבכות, הכי מהלב, עד הסוף, והגשתי סיפוק. עד הפעם הבאה, מצורפת תמונה שראיתי בדמיוני אשר הסבה לי אושר
 

hilabarak

New member
ערן היי, חשבתי הרבה מאוד לפני

שאני עונה. אבל בסוף החלטתי בכל זאת להגיד את דבריי, תחת ההנחה שיש יותר סיכוי שהם יועילו מאשר יזיקו. לפני חודש וחצי בדיוק דיווחת על "יש לציין שאני נכנס לתחושת ייאוש קיומי כבדה עקב התחושה הזאת, ששום דבר אינו מספיק". היום אתה מדווח משהו שנשמע לי די כמו הרגשת התרוממות רוח, שביני לבינך איננה נראית מעוגנת במציאות. אולי תתפלא, אבל אינך הראשון שחווה את ההרגשה של היכולת לעזור לכל העולם. אינך הראשון שחווה אקסטזות שונות ממדיטציות או סתם ריכוז גבוה. אינך הראשון שחווה בחודש אחד ייאוש ובחודש הבא אחריו אמונה בלתי מעורערת בכוחות של עצמך, עד למצב של יכולות "עליונות". אני גם הייתי במקומות הללו, רק לא נתתי להם לשלוט בי. מהר מאוד הבנתי שה"אגו" נסחף למשחק. מצד אחד לייאוש שאין בו טעם, מצד שני לתחושות של שינוי עולמי שגם הן אינן ריאליות. ושמעתי וראיצי עוד רבים אחרים שהיו במקומות הללו. השאלה היחידה היא שאלת ההיסחפות. ראיתי בעיניים שלי אנשים שנסחפו והגיעו למצב של "מאניה דיפרסיה". מצב שבו האדם איננו מבין היכן הוא נמצא. הוא עומד מול רופא פסיכיאטר במיון ובטוח שהוא בטקס חלוקת פרס נובל והרופא הוא זה שמחלק לו את הפרס. אני לא יודע אם זה עניין של בחירה או גם ביולוגיה. אבל אם יש לך עוד אנשים סביבך שטוענים כמוני, אז אולי אנחנו צודקים. אם אני טועה לחלוטין וסתם מודאג, אז אולי קצת הדאגתי אותך לחינם ואני ממש ממש מתנצל. אבל בסוף החלטתי בכל זאת לדבר, כי אם אני צודק אז אולי אתרום.
 

ChicoAnimado

New member
ברק

יש לך תחושות ואתה לא יכול להתעלם מהן. נראה לי שאתה אדם מספיק חכם בשביל להבדיל בין היסחפות לבין תחושה אמיתית. אני לא רואה שום דבר רע בלהרגיש יכולת לעזור לכל העולם. לפעמים התחושות הראשוניות יכולות להיראות בלתי מציאותיות, וזה בגלל שבראשך אינך מוצא שיטה אפשרית ליישם את זה. אבל לפעמים התחושות האלו יכולות להיות בעלות משמעות רבה מאוד. לדחוק אותן הצידה זה בלתי חכם בדיוק כמו להיסחף. אני מנסה להגיד ששווה לבדוק מהו טבען של התחושות האלו, כי הן לא נולדו מתחושת מגלומניה טהורה. יש בסיס באישיות שעורר את התחושה הזאת. גם אני יכול לפחד מעוצמות כאלו של רגשות ועקב כך לדחוק אותם הצידה. עקב העוצמה של הרגשות הדבר הראשון שאתה יכול להרגיש זה פחד להיסחף אל חוסר מציאותיות. אבל אני בוחר להקשיב להם. תבדוק בתוכך אולי יש לך רצון מתפרץ לעזור. לעזור בכל דרך אפשרית. אם זה באמת ככה אצלך, אתה לא תאמין על תחושת הסיפוק שתרגיש בעזרה לאחרים ובמציאת דרכים מקוריות לעשות את זה.
 
למעלה