אז מה היא הזדהות?
ההזדהות היא הדבק ששומר את כל קורי השינה ביחד.
האדם מזוהה תמיד, הדבר היחיד שמשתנה הוא נושא ההזדהות.
הזדהות מרתקת את תשומת לבנו!
מרתקת את המחשבות שלנו, את הרגשות שלנו, את החושים שלנו, התשוקות והדמיון.
ברגע שאדם מזדהה עם דבר מה, הוא מיד שוכח הכל, את המטרות שלו, את ההחלטות שלו, הכל נעלם ובאותו רגע כל מה שנשאר היא ההזדהות החדשה.
אותה הזדהות חדשה לוכדת את האדם או שואבת אותו, והוא חדל להתקיים.
הוא שוכח את עצמו, רק ההזדהות שם.
הגורם להזדהות יכול להיות כל דבר; גירוי חיצוני או פנימי.
דבר שאנו אומרים, או משהוא שנאמר ע"י מישהו אחר, פעולה של מישהו, התנהגות של מישהו.
אך המצב בהרבה יותר קשה, האדם מזוהה קודם כל עם התמונה הדמיונית שהוא יצר לעצמו:
מי אני, מה אני אוהב, מה דוחה אותי, איך אני אמור להתנהג, איך לדבר, עם מי להתיידד,
איך אנשים אחרים אמורים לדבר אלי, מה טוב לי ומה רע לי, הפחדים והחששות שלי, העקרונות והאמונות, ועוד ועוד…
בקיצור עם הדמיון שלו.
הזדהות זו, שומרת את האדם במקום ממנו הוא לא יכול לראות את האמת על עצמו, במילים אחרות זו היא שינה עמוקה.
עלינו להבין יותר את עבודתם של המרכזים האנרגטיים שלנו כדי להבין הזדהות, כיוון שאנו מזדהים דרך המרכזים שלנו.
הדבר הברור ביותר הוא ההזדהות עם הרגשות שלנו: אני אוהב, אני פגוע,
אני באקסטזה רגשית וכל העולם חדל להתקיים, ההיגיון נעלם.
קשה מאוד להפסיק הזדהות הקשורה למרכז רגשי, במיוחד לחלק מאוד ספציפי במרכז רגשי.
דוגמה טובה אנו יכולים למצוא בספרו של לואיס קרול "אליס בארץ הפלאות", אחת הדמויות, מלכת הלבבות מדגימה בצורה נפלאה הזדהות של מרכז רגשי.
הזדהות שכלית יכולה ללבוש צורה של הזדהות עם רעיונות שכליים, הזדהות אינסטינקטיבית יכולה להיות הזדהות עם חמשת החושים, מזון, קוסמטיקה, כסף ומין.
והזדהות תנועתית קשורה תמיד לתנוע פיזית או לתנוע ״רוחנית״.
ההזדהות היא הדבק ששומר את כל קורי השינה ביחד.
האדם מזוהה תמיד, הדבר היחיד שמשתנה הוא נושא ההזדהות.
הזדהות מרתקת את תשומת לבנו!
מרתקת את המחשבות שלנו, את הרגשות שלנו, את החושים שלנו, התשוקות והדמיון.
ברגע שאדם מזדהה עם דבר מה, הוא מיד שוכח הכל, את המטרות שלו, את ההחלטות שלו, הכל נעלם ובאותו רגע כל מה שנשאר היא ההזדהות החדשה.
אותה הזדהות חדשה לוכדת את האדם או שואבת אותו, והוא חדל להתקיים.
הוא שוכח את עצמו, רק ההזדהות שם.
הגורם להזדהות יכול להיות כל דבר; גירוי חיצוני או פנימי.
דבר שאנו אומרים, או משהוא שנאמר ע"י מישהו אחר, פעולה של מישהו, התנהגות של מישהו.
אך המצב בהרבה יותר קשה, האדם מזוהה קודם כל עם התמונה הדמיונית שהוא יצר לעצמו:
מי אני, מה אני אוהב, מה דוחה אותי, איך אני אמור להתנהג, איך לדבר, עם מי להתיידד,
איך אנשים אחרים אמורים לדבר אלי, מה טוב לי ומה רע לי, הפחדים והחששות שלי, העקרונות והאמונות, ועוד ועוד…
בקיצור עם הדמיון שלו.
הזדהות זו, שומרת את האדם במקום ממנו הוא לא יכול לראות את האמת על עצמו, במילים אחרות זו היא שינה עמוקה.
עלינו להבין יותר את עבודתם של המרכזים האנרגטיים שלנו כדי להבין הזדהות, כיוון שאנו מזדהים דרך המרכזים שלנו.
הדבר הברור ביותר הוא ההזדהות עם הרגשות שלנו: אני אוהב, אני פגוע,
אני באקסטזה רגשית וכל העולם חדל להתקיים, ההיגיון נעלם.
קשה מאוד להפסיק הזדהות הקשורה למרכז רגשי, במיוחד לחלק מאוד ספציפי במרכז רגשי.
דוגמה טובה אנו יכולים למצוא בספרו של לואיס קרול "אליס בארץ הפלאות", אחת הדמויות, מלכת הלבבות מדגימה בצורה נפלאה הזדהות של מרכז רגשי.
הזדהות שכלית יכולה ללבוש צורה של הזדהות עם רעיונות שכליים, הזדהות אינסטינקטיבית יכולה להיות הזדהות עם חמשת החושים, מזון, קוסמטיקה, כסף ומין.
והזדהות תנועתית קשורה תמיד לתנוע פיזית או לתנוע ״רוחנית״.