אז מה בנוגע לאהובי?

[יעיש התימני]

הגיע גם הגיע, אמ-מה, החזרה נקבעה לו לעוד חצי חודש, אבל הוא די אדיש.
לא נפגשנו 4 שנים, מאז הביקור האחרון שלו.
הפעם ביקשתי מהגברת לא להצטרף אליי, הוא הרי חבר משפחה.
אז נפגשנו
שתינו קפה באיזה בית קפה פינתי "אוף כיכר דיזינגוף".
האם הייתי שוכב אתו?
לרגע קטנטן נוצרה התרוממות קלילה, אבל הביישנות שלו, [אלוהים אתה כבר למעלה מ- 70] מנעה ממני לנשקו על הפה - ואפילו החיבוק היה די א-מיני.
נו טוב - יש לו חבר בן 31
מה יש לחטיאר בן 70 מהעבר להציע לו?
החלפנו מידע, ביררנו: משפחה, קרובים, מחלות סופניות, תרופות, פנסיה וביטוח רפואי והגרנו ריר על הזבן/המוכרן בבית קפה. הוא לא ממש שם לב - נו באמת? מה לו ולשני זקנים?!
---
ללא קשר חייב לציין שביום רביעי פגשתי זוג שחי יחד כבר כמעט 40 שנים. לא יודע אם הם הריחו אותי, אבל אני הרחתי אותם, בהחלט.
---
ללא קשר שני - בחנות של קרוב משפחה, נעמד בפתח גבר ועשה עיניים למוכר החתיך. אמרתי לבעל החנות-המוכר: הוא אשכרה מתחיל אתך. ענה לי המוכר/בעל החנות - מה פתאום, הוא שרוף על מוצרי שיער ובכלל הוא יש לו בעל, אל תשאל איזו חתונה, ותראה איזו מכונית יש לו.
אחח, יתרונות ההכחשה.