אז לעשות לימונדה?
חלילה לתלות זמנית את הנעליים?
כבר כמה חודשים (ממאי בערך באופן מורגש, עוד קודם באופן מרוסן), שיש לי שינ'ס, זה היה בשתי הרגליים, מתמקד לרוב עכשיו בשמאל, בזמן האחרון אין ממש כאב אלא תחושה מציקה שכמעט ולא מושפעת מריצה (כמעט, כי לפעמים כן), ולפעמים כן נדמה לי שזה גם כואב. התחושה היא לרוב דווקא מעל המקום שכאב בעצם ולא ממש מורגשת כקשורה לעצם.
יש לי בעיה של ויסות כאב, לרוב כשאני מרגישה כאב- זה כבר ממש בדרגה גבוהה ולכן אני משתדלת להסתמך על נתונים נוספים ולא רק על "כמה כואב".
אז בעצת הפיזיו' הורדתי קילומט', לטענתו בהתחלה לא הורדתי מספיק, עכשיו זה עומד על שתי ריצות מאוד איטיות של 10 ק' פעמיים בשבוע. עם הפיזיו' סיימתי- גם בגלל הזמן, הכסף וההתעסקות עם זה.
מעבר לתסכול שהפעם זה עוד קרה לי בפגרה יחסית (מודה שקצת הגזמתי), שעוד פעם, איך שהגעתי למצב שאני יכולה לרוץ המון בשבוע והמהירות רק משתפרת, שוב מצאתי את עצמי עם פציעה כזו.וששוב גיליתי שהיכולת האירובית שלי מוגבלת ע"י החוזק של הרגליים.
בפעם הקודמת שזה קרה, התחלתי לרכוב, וגם הפעם חזרתי לרכוב וקצת לשחות, בהתחלה סתם כדי להעביר את הזמן ולעשות משהו, אבל עכשיו יוצא לי לרכוב 3 פעמים בשבוע (עם אופציה לרכיבה נוספת), והולך לי לא רע.
אבל אני רוצה לרוץ!
התכנון היה לרוץ בטבריה (עם מירוצי ההכנה של זה) ואחר כך את מרתון פאריז, כמו שאני רואה את זה אני תוהה.
ומצד שני, יש גם הרבה תכניות לאופניים מסביב.
אמרתי כבר שאני נורא רוצה כבר לחזור לרוץ? נדמה לי שכן.
עוד שלושה שב' אנחנו במילא נוסעים לחופשה של שלושה שב'.
אז אופציה אחת זה לעזוב את זה בינתיים, ולחזור עוד כמה שב', כי אולי הפציעה הפעם הייתה רצינית ממה שחשבתי (לא הלכתי לרופא, אלא לפיזיו' ואני לא הולכת לעשות צילומים/בדיקות אחרות) להנות ממה שאפשר בינתיים, להתבאס קצת על הריצה, ולהתחיל שוב אחרי החופשה (או תוך כדי
), קצת לשחות ולעשות איזה משחה בלי קשר .
או להמשיך לנסות ואז גם להגיע לאימוני אופניים קצת פחות רעננה מכולם (זו קבוצה שכמעט כולם שם רק רוכבים, אולי אפילו כולם).
מנסיון שלי, אני לא מאמינה בלרוץ על כאב, גם לא עמום וכזה שמשתפר עם הריצה, אולי זה תלוי בפציעה, אבל אצלי כנראה זה לא עובד.
למרות שאולי עניתי על זה, אשמח לעוד תובנות ושיתוף מנסיונכן
חלילה לתלות זמנית את הנעליים?
כבר כמה חודשים (ממאי בערך באופן מורגש, עוד קודם באופן מרוסן), שיש לי שינ'ס, זה היה בשתי הרגליים, מתמקד לרוב עכשיו בשמאל, בזמן האחרון אין ממש כאב אלא תחושה מציקה שכמעט ולא מושפעת מריצה (כמעט, כי לפעמים כן), ולפעמים כן נדמה לי שזה גם כואב. התחושה היא לרוב דווקא מעל המקום שכאב בעצם ולא ממש מורגשת כקשורה לעצם.
יש לי בעיה של ויסות כאב, לרוב כשאני מרגישה כאב- זה כבר ממש בדרגה גבוהה ולכן אני משתדלת להסתמך על נתונים נוספים ולא רק על "כמה כואב".
אז בעצת הפיזיו' הורדתי קילומט', לטענתו בהתחלה לא הורדתי מספיק, עכשיו זה עומד על שתי ריצות מאוד איטיות של 10 ק' פעמיים בשבוע. עם הפיזיו' סיימתי- גם בגלל הזמן, הכסף וההתעסקות עם זה.
מעבר לתסכול שהפעם זה עוד קרה לי בפגרה יחסית (מודה שקצת הגזמתי), שעוד פעם, איך שהגעתי למצב שאני יכולה לרוץ המון בשבוע והמהירות רק משתפרת, שוב מצאתי את עצמי עם פציעה כזו.וששוב גיליתי שהיכולת האירובית שלי מוגבלת ע"י החוזק של הרגליים.
בפעם הקודמת שזה קרה, התחלתי לרכוב, וגם הפעם חזרתי לרכוב וקצת לשחות, בהתחלה סתם כדי להעביר את הזמן ולעשות משהו, אבל עכשיו יוצא לי לרכוב 3 פעמים בשבוע (עם אופציה לרכיבה נוספת), והולך לי לא רע.
אבל אני רוצה לרוץ!
התכנון היה לרוץ בטבריה (עם מירוצי ההכנה של זה) ואחר כך את מרתון פאריז, כמו שאני רואה את זה אני תוהה.
ומצד שני, יש גם הרבה תכניות לאופניים מסביב.
אמרתי כבר שאני נורא רוצה כבר לחזור לרוץ? נדמה לי שכן.
עוד שלושה שב' אנחנו במילא נוסעים לחופשה של שלושה שב'.
אז אופציה אחת זה לעזוב את זה בינתיים, ולחזור עוד כמה שב', כי אולי הפציעה הפעם הייתה רצינית ממה שחשבתי (לא הלכתי לרופא, אלא לפיזיו' ואני לא הולכת לעשות צילומים/בדיקות אחרות) להנות ממה שאפשר בינתיים, להתבאס קצת על הריצה, ולהתחיל שוב אחרי החופשה (או תוך כדי
), קצת לשחות ולעשות איזה משחה בלי קשר .או להמשיך לנסות ואז גם להגיע לאימוני אופניים קצת פחות רעננה מכולם (זו קבוצה שכמעט כולם שם רק רוכבים, אולי אפילו כולם).
מנסיון שלי, אני לא מאמינה בלרוץ על כאב, גם לא עמום וכזה שמשתפר עם הריצה, אולי זה תלוי בפציעה, אבל אצלי כנראה זה לא עובד.
למרות שאולי עניתי על זה, אשמח לעוד תובנות ושיתוף מנסיונכן
