קטנה אך מרובה במתים, כך אנו חיים תאווה לאדמה מגואלת בדם ואנחנו משותקים מילותינו זורמות בנהר מיוחד- נהר הזוהמה גופות מתרפקות על קדושתן- קדושת המלחמה מעטים מנסים להאחז בשלום - הטוהר החטוף כשמולם נצבים אנשים מאובנים ההורגים במגע של ליטוף מושקים הם בשיקוי מכושף נוטל ההגיון ורגש השנאה הוא הרגש העליון?!" איתך ועם כל האבלים אני מדליקה נר לזכרו של גנדי
עייפה ממלחמות... עייפה ממאבקים... עייפה מויכוחים... עייפה מדיבורים... עייפה מהבטחות... עייפה מקלישאות... לוקחת אוויר ומיישרת כנפיים, לוקחת סל ענק של אבקת כוכבים ... מלוא חופניים עפה למרומים להדליק את כל הכוכבים... ולהאיר את הצללים מקווה בשביל כוווווולם שהשקט יחזור למעונינו והשלווה תשכון תחת גג ביתנו רק טוב!!!!