אז להרגיש טוב...
להרגיש טוב יכול להיות דבר יחסי נכון? זאת אומרת, אני מרגישה טוב אבל בעבר לא הייתי מתייחסת לזה כאל הרגשה טובה. למדתי לקחת אמות מידה שונות בקשר ללהרגיש טוב... נכון? לא נכון?
בכל אופן, מזמן לא רשמתי פה. אני קמה בבוקר ולרוב לא רוצה לעשות את הדברים שיש לי לעשות- ללכת לבית ספר למשל (אני בת 18 בקרוב). אני צריכה לדבר לעצמי המון, בגלל הפחד הנוראי הזה שקיים לי מבית ספר. בנסוף, גיליתי שאמא שלי באתר הכרויות. אבא שלי ואמא שלי עדיין נשואים וכולנו גרים פה בבית. בהתחלה התייחסתי אליה נורא קר, עכשיו אני שמחה שהיא מתחילה איזה קשר חדש, כי הקשר שלה ושל אבא שלי מזמן מזמן התפוגג והם רק חולקים דברים מסויימים ביחד. זוג הם כבר לא, רק על הנייר. אז יש את זה, אבל יש גם את הכוס המלאה- יש בי טיפת שמחה, אבל 2 טיפות
אני מתחילה להיות יותר בעיניינים בבית ספר, אחרי שהיה לי נורא קשה להיות מורכזת ולהיות בכל השיעורים. עברתי את התקופה הכי גרועה שהייתה לי בחיים ואני מרגישה עם כוחות מחוזקים, עדיין לא מספיק אבל יותר ממה שהיו להמשיך בדרכי לקראת "אני החדשה והמחוזקת". תמיד כיף לעשות רשימה של דברים שטעונים לשיפור ודברים שכבר טובים בפני עצמם, נותן מושג איפה עומדים וגם נותן בכתב את כל הדברים הטובים שיש בחיים- חצי הכוס המלאה
זהו.. מקווה לשתף פה עוד
להרגיש טוב יכול להיות דבר יחסי נכון? זאת אומרת, אני מרגישה טוב אבל בעבר לא הייתי מתייחסת לזה כאל הרגשה טובה. למדתי לקחת אמות מידה שונות בקשר ללהרגיש טוב... נכון? לא נכון?