אז לגבי הארי פוטר

[טללי בוקר]

אז לגבי הארי פוטר

קראתי ממנו שלושה כרכים בשעתו במסגרת תרגול הקריאה של הבת שלי, והתרשמתי שאלה ספרים לא רעים לבני נוער, מלאים בהתרחשות ודמיון, אבל חסרי עומק התבוננות על החיים ועל בני אדם, עם דמויות שלא מתפתחות לעולם. הזמן חולף ואני נתקל בלא מעט מבוגרים שנהנים מהספרים הללו. מישהו יכול להסביר לי מה יש שם (אם בכלל)?

 

[קלה ונחרצה]

אענה בהשאלה "לו ידעתיו - הייתיו"

לו הייתי יודעת לכתוב כמוה - הייתי עושה זאת. ואז הייתי רוטשילד. לו הייתי רוטשילד. ביליתי השבת במחיצת חובבי הפוטר הזה. זוג הורים ושני ילדים שעולים לכתה ג'. זמן ניכר מסעודת ערב שבת חלף תוך כדי חיקויים שהילדים ביצעו לכמה סצנות מהסרט. בנוסף, הילד האחד, שקרא את חמשת הספרים, הסביר לילד השני שקרא רק את ה-4 וה-5, למה כדאי לו לקרוא את הספרים ולא להסתפק בצפיה בסרטים: אתה מחמיץ כמה קטעים, אתה מחמיץ פרטים, אתה מפספס כמה "מתחים". ועוד אמר, גם אם אתה יודע את הסוף - בטוח שתהנה מהקריאה, זה משהו אחר. מילים של ילד. פשוט להתמוגג. וגם ההורים התמוגגו, והשתלבו יפה בשיחה. נדמה לי שתרומה העיקרית של הארי פוטר היא החזרת מיומנות בקריאה. אנחנו בדור שיושב כל היום מול מסכים מרצדים שונים ומשונים והקריאה נזנחה לה. רולינג החזירה את הילדים והילידים לספרים, וכך אולי יועתק המנהג הזה לספרים אחרים, בבחינת להחזיר עטרה ליושנה. ולקינוח: לא אשכח את היום בו ראיתי את אחד הספרנים דוהר לו מהספריה המרכזית לדיונון (וזה מראה די נדיר, הבחור הולך בד"כ בקצב רוורס). מה קרה? שאלתי. והוא ענה: היום יצא הארי פוטר חדש (זה היה השלישי) ואני רץ לקנות ולקרוא אותו. למחרת לא הייתי צריכה לשאול אותו מה דעתו על הספר. הוא פשוט זרח מאושר.

 

[מארסו]

האמת ? אין שם הרבה

אוסף רעיונות לעוסים הלקוחים מאלף ואחד מקומות אחרים, כתיבה בינונית מאוד, דמויות סטראוטיפיות חסרות עומק ובעיקר הרבה הרבה בצע כסף. מה יש שם בכל זאת ? כמי שקרא את חמשת (!!!) הספרים הראשונים בסדרה אומר שהם קלים מאוד לקריאה, לא מצריכים שום התרכזות או הפעלה של המוח מעבר לפעולת הקריאה עצמה. כמעט כמו לראות סרט. קראתי את הספרים האלה בטיסות, ואני לא חושב שהייתי קורא אותם בשום סיטואציה אחרת. לדעתי מבוגרים שקוראים את הספרים האלה נהנים פשוט מחווית החזרה לקריאה. אני מכיר לא מעט מבוגרים שכמעט ולא קראו עד שהגיעו הספרים האלה, ופתאום טוב להם להרגיש שהם שוב קוראים.

 

[D o r o t h y]

שלום, קוראים לי דורית ואני אוהבת את

ספרי הארי פוטר. הקריאה קולחת ונעימה. נכון, אין עומק אינטלקטואלי אבל יש עלילה חביבה, ולמרות שהסוף ידוע מראש, כיף לקרוא. לפעמים צריך רק לנקות את הראש ואני מעדיפה כזה ספר על טלוויזיה למשל. אני גם אוהבת לדבר עם האחיין שלי על הספרים, הוא מבסוט שאני יודעת מה קורה שם ומי נגד מי ואני נהנית מהשיחה איתו (בעצם מכל שיחה איתו

) בקיצור, לדעתי לא כל ספר צריך להחזיק משנה סדורה, ספר יכול להיות פשוט עונג.

 

[קלה ונחרצה]

לא יודעת מי חיכה יותר לחופש הגדול

אחיין שלי או אני. פצחנו אותו הפתעתי אותו בהזמנה לצפיה משותפת במרי פופינס (בגירסה האינגליזית). האינטלגנט עד היום משחזר קטעים רבים מהסרט ומתגלגל מצחוק מחלקם. איזה כיף! ועם סיום הקייטנות האחיין ה-

שלי הזמין אותי להארי פוטר 2 ו-3. הוא חושב (ובצדק) שיש לי מכתש בהשכלה ולכן כדאי למגר את הבושה הזו. הייתי מזמינה אתכם גם כן אבל מן הסתם זה יהיה בהתארגנות של מעכשיו לעכשיו.

 

[D o r o t h y]

נהפוך את זה לשרשור שוויץ באחיינים?

הלכתי איתם גם ל"מדגסקר" וגם ל"מרי פופינס", ואיתו אני הולכת ל"הטירה הנעה" מיד כשאסיים לקרוא אותו. איזה כיף לבלות איתם ואז להפקיד אותם חזרה אצל ההורים..

 

[מארסו]

מדגסקר ../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif מומלץ מאוד !!

 

[giba70]

מלגשיה../images/Emo26.gifמדגסקר

אה, זה שייך לשרשור אחר...

 

[קלה ונחרצה]

שוויץ, שוויצריה. תרבות עולם!

ולא לשכוח ללכת ל"משפחת הקיסרים". גם זה בתוכניות לעתיד הקרוב.

 

[D o r o t h y]

../images/Emo45.gif

 

[טללי בוקר]

לא התכוונתי למישנה סדורה

אלא לשבלוניות של הדמויות שלא מתפתחות אף פעם, הטובים טובים, הרעים רעים, כך גם לגבי נבונים ואוויליים. במרבית הספרים שאני קורא אין מישנה סדורה, אבל יש תיאור מעמיק ומעניין של דמויות והתרחשויות שמחזיק אותי מרותק.

 

[D o r o t h y]

זו בעית ספרי המשך.

כשרולינג כתבה את הספר הראשון היא לא ציפתה שזו תהיה סדרה של שבעה ספרים. היא בפירוש תכננה ספר אחד אבל ההצלחה דירבנה אותה לכתוב עוד. אני חושבת שאילו תכננה מראש לכתוב סדרה, יתכן שהיתה מפתחת יותר את הדמויות, עכשיו היא כבר כלואה בסבך של עצמה עם זה. אז נכון שזה לא מתפתח לכיוונים מפתיעים, ובכל זאת מאד כיף לי לקרוא. אגב, אני קוראת גם את הגירסה האנגלית וגם את העברית.

 

[איזבלה גרדנר]

אבל הדמויות כן מתפתחות

קשה לי לגמרי לזכור כי אני קוראת הארי פוטר רק אחת לשנתיים אבל הארי שהיה נער מתבגר די מעצבן בספר הקודם צומח לדמות של מנהיג וכך גם שאר הדמויות שיש בהן צדדים טובים יותר ופחות. זו סדרה שממש לא מעליבה את האינטליגנציה ואני מחכה לספר האחרון.

 

[שרוֹן]

לא לגמרי נכון.

בספר הקודם הארי פוטר היה מתבגר נודניק עם מצבי רוח

מה שמעצבן, שהוא תמיד צודק בסוף. גיבור מטופש כזה. מהספר השישי למשל, לא ברור לי אם סנייפ באמת רע (ולא רק מרושע כמו שחשבתי עד עכשיו). יש בספר את העניין שהכל פתוח ונחמד לעשות הקשרים ולהעלות אפשרויות להתפתחות העלילה. אכן, לא ספרות גדולה, ואני נהנית לקרוא, ומחכה לספר השביעי.

 

[Tonjin]

לא, לא לא...

הדמויות בהארי-פוטר שבלוניות הרבה פחות מברוב ספרי הפנטזייה. ברוב ספרי הפנטזייה הדמויות הטובות והרעות מאופינות ע"י יחסם לגיבור, בה"פ לעומת זאת ניתן למצוא דמויות שמתנהגות כלפי הארי בצורה נבזית או ודוחה אך בכל-זאת (נכון לשלב הזה בעלילה) שייכות לטובים.. כך גם ניתן למצןא דמויות כמו נוויל שמתואר בתחילה כאוויל וחסר אונים ולמרות זאת ניתן לראות שרולינגס בונה לו תפקיד אחר וחשוב בעלילה.. הדמויות מתפתחות, הארי עובר שינויים (זה שחלק גדול מהביקורת על הספר הקודם התמקדה ב"איזה טין-אייג'ר מעצבן נהיה הארי" כבר מלמד משהו לגבי יכולות הכתיבה של רולינגס) וגם רון והרמיוני וכפי שכבר הוזכר נוויל.. נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב היא שרולינגס אמיצה מספיק להתמודד (או לפחות להזכיר) עם נושאים כמו רוע וחולשה של אנשים אהובים, אימפוטנצייה של אנשים במשרות מפתח , נשירה מבית-ספר (של התאומים אותה היא מתארת בצורה אוביקטיבית ו"בלתי חינוכית בעליל), נהייה אחרי יופי ומראה חיצוני ללא התחשבות בתכונות אופי. תקשורת חטטנית ועויינת.. רולינגס לא מנסה ליפות את העולם ולחנך את הקורא - זה יאמר לזכותה ובייחוד כאשר מדובר בספר ילדים.. אגב דורותי, עד כמה שלי ידוע הסדרה בפירוש תוכננה מראש כשבעה ספרים - אחד לכל שנת לימודים. אם אינני טועה רולינגס גם טענה כבר באיזושהי הזדמנות שהיא יודעת בבירור באיזה משפט יסתיים הפרק האחרון. גם סגנון הכתיבה וחלק מהשינויים וההתפתחויות בעלילה מרמז על כך..

 

[איזבלה גרדנר]

אוהבת

אני גומרת עכשיו את הספר השישי ועצוב לי שנגמר. רולינג יוצרת עולם מופלא שכיף להיכנס אליו. ספר פנטזיה שלא מעליב את האינטליגנציה וכתוב נהדר.

 

[משבר אמון]

חייבת לציין שלא ממש

התחברתי, אבל כמה אנשים במקום העבודה שלי שקוראים ספרות על רמה מכורים לזה קשות.