אז ככה....

[papasmurf]

אז ככה....

חברתי הטובה שהביאה אותי עד הלום לא סיפרה לי על המתרחש כאן. עכשיו אני רוצה להבין משהו: לפורום הזה קוראים תקוות גדולות. עד היום ראיתי תמונות של פרחים... עד כמה שאני אוהב פרחים (וחברתי תוכל להעיד על כך...) מה עם התקוות שלכן? אז כיוון שבברכת היום הולדת של חן ראיתי שביב של התעוררות (מי אמר בגלל הפרחים ???) הבנתי שצריך טריגרים להוציא אתכן מהגינה ולהכניס אתכם לעולם החלומות... אז הטריגר הראשון הופיע כבר... ביום ההולדת לחן...

 

[papasmurf]

והנה הטריגר השני...

להנאתכן...

עכשיו אחרי שקצת התעוררתן מסם האבקנים לסם החיים - אולי מישהי תספר לי מהי תקוותה הגדולה?

 

[גחלילית זוהרת]

דוחפתתתת את כולםםםם

אני אני אני אוצה לספר את אחת מהתקוות שלי אז ככה אני רוצה שיהיה לי מלאי עצום ורב של צוף להכין ממנו את כל השיקויים שלי ושאוכל לקטוף את כל הכוכבים שארצה רק טוב!!!

 

[papasmurf]

ואיפה משיגים....

את הצוף הנכסף הזה? ובדמות מה הוא מגיע? האם אני מזהה מטאפורה חבויה?

 

[גחלילית זוהרת]

אממממ סבאלהההה../images/Emo3.gif

את הצוף הנפלא הזה משיגים תוך כדי טיסות ארוכות ונחיתות על פרחים פה ושם כמובן!!! רק טוב!!!

 

[papasmurf]

אח... הנפש הפואמית שלך...

לארגן לך איזה כרטיס טיסה?

 

[אופה3]

להגיד לך את האמת.

התקווה שלי, שהיחסים ביני לבין בעלי לא ישתנו לעולם רק ישתפרו שכל הרוע מהעולם יעלם, שיהיה לי כסף לתת לאחרים שצריכים עזרה, לעזור לאחרים כמה שרק אוכל, ללמד את כולם מהי אהבה, ולהתנהג בסובלנות לכל האנשים בעולם. אבל התקווה הכי גדולה שלי, היא להיות בהריון ובקרוב, כי באמת הגיע הזמן אחרי כל הסבל שלנו, שהטיפולים יצליחו, אז זהו, יש לי עוד תקוות רבות, אבל הם בטח יתגשמו בעתיד , שאני מקווה שלא כל כך רחוק ומהי התקוה שלך? כל טוב האופה

 

[חן (*_*)]

דרדסבא יקר, רצית משהו על תקוות?

מכיוון שבגלל יום הולדתי העלית את הנושא, ובכלל, קיבלנו אותך כאן בפורום כמתנת יום הולדת כמעט (כל חבר/ה כאן הוא מתנה בפני עצמה), אני נענית לאתגר: התקווה התקווה- היא חלום לימים טובים יותר התקווה -לחיות בשלום בארצינו ולא במקום אחר התקווה-למצוא אהבה או לשמור על זו שישנה להתעורר עם בוקר עם חיוך בעיניים להתכרבל במיטה, לא לבד, כי אם בשניים לאהוב באמת, להבין גם בלי מילים לצפות ביחד בזריחה- חבוקים.... התקווה -היא צורך להגשים בעצם, התקווה היא החיים

 

[חן (*_*)]

וגם............. סיפור על תקווה

היא ישבה לבד על החוף, מבטה הכבוי נעוץ בגלים הלוחכים את החול , נשברים ושבים בקצף אל הים, צרה בחול עוגות וארמונות מחול, רגע מתנוססים הם לתפארה ובמישניהו, נמוגים במי הים. פניה עצובות, ובעיניה דימעה, שיערה השחור והארוך המתבדר ברוח, כמו לוטף את גבה לנחמה. קודרים השמיים, מכוסים עננים, מסתירים חליפות את הכוכבים הזורחים בעייפות מה. תרה בעיניה את החוף, כמו מחפשת דבר מה. הכוכבים בשמיים כבים אט אט, דוהים ונמוגים בהדרגה, השמיים נצבעים בגווני השחור- אפור. מעבר להרים, מקום בו מתאחדים השמיים והארץ, צועדת מרחפת לה דמות מרהיבה, לבושה צהוב ולבן,שמלתה הזוהרת מתבדרת קלות ברוח, פניה היפות זורחות, ובת שחוק על פניה. מרחפת וקרבה אט אט לילדה, מעירה את הנמים בדרכה. עייפה קמעה, מלחמה קשה ניהלה שם בשמיים עם דורשי רעתה, הם ניסו לעצור ולכלוא אותה, אך היא לא אבתה, משימתה חשובה מכדי להיכנע. נושאת הילדה את פניה אל האופק, שם, רחוק, רואה היא אותה, זוהרת ביופי, אור וטוב. " למה כה התמהמהת?" שואלת הילדה בכאב. "מצטערת יקירה, רק עתה הצלחתי להחלץ מהרוע, היאוש הבדידות והכאב אשר ניסו לכלוא אותי, לבל אצליח לצאת". השמיים נצבעים אט אט אפור בהיר מקושט בזהוב, היא אט אט מתקרבת אל הילדה, מפיצה חום ואהבה, לוטפת רכות את פניה, מוחה את הדמעות מעיניה, נספגת בה אט אט, ואומרת "שלום ילדה, אני התקווה, לעולם לא אעזוב אותך". השמיים מתבהרים, הים רוגע וגליו הקטנים מתנפצים קלות אל החוף לספר על חברות מופלאה אשר כאן צמחה, חברות בין ילדה לתקווה. שמש כתומה מחייכת ממעל מפיצה חום נעים ומעירה את העולם ליום חדש של תקווה.

 

[שרון בת28]

התקווה שלי ..

התקווה הכי גדולה שלי .. לקום כל בוקר להביט לצד ימין שלי .. לראות את האיש שלי .. לשמוע את הקטנה שלי מברברת כדי שאבוא אליה .. ואז כשהיא רואה אותי .. והחיוך שלה .. פשוט ממיס את הלב .. ולהרגיש את האושר מציף אותי .. מכסה את כולי .. התקווה שלי לעולם לא להפסיק לאהוב , התקווה שלי להשכיל להבין עד כמה אני מאושרת ושמחה התקווה שלי לעולם לא אדע שום צער בחיי התקווה שלי הלעולם לא אדע חוסר התקווה שלי קשורה לאהבה .. {וחוץ מזה .. גם אחד כזה

שיגיש לי כל בוקר ארוחת בוקר למיטה ..}