אז ככה.

HoNeYyYy

New member
אז ככה.

אני חדשה כאן וראיתי את הסקר שלכם,אני בטוחה שכבר דנתם בזה אבל פעם אחרונה בשבילי??... מה אתם חושבים על זה שעוד כמה חודשים אנחנו מסיימים בית ספר לתמיד? אין יותר חופש גדול,חופשת חנוכה,סוכות..... אותי אישית זה מפחיד לאללה,זה לא שאני לא רוצה לסיים,אני רוצה,אבל ככל שיותר שואלים אותי על זה ומדברים על זה,אני פוחדת כזה,מוזר לי לחשוב שעד שאני אתגייס לא תהיה לי מסגרת,להתחיל לחפש עבודה,להתחיל לחיות כמו גדולה...זו יותר מדי אחריות שלא ניראה לי שאני אצליח להתמודד איתה.
 

no one0

New member
אני מחכה לזה...

זה באמת קצת מפחיד פתאום לקום בבוקר ולהבין שאין לך שום מסגרת, שאתה חופשי לגמרי, או כמעט לגמרי... אבל זה כיף... אני כל כך מחכה לחופש הזה!! זה גם נורא מסקרן אותי פתאום אתה יוצא מהמעגל של התיכון, מתחיל לגלות אנשים חדשים, מתחיל לגלות את העולם מעבר לבועה הזאת של לקום ב8:00 לסיים ב15:00.... אוי שכבר תיגמר השנה הזאת.....
 

meital17

New member
גם אני מחכה לזה כבר.

יש לי הרגשה שאני אסתדר, יש לי כמה חודשים עד לגיוס ואז זה צבא שזו מסגרת בפני עצמה, כך שאין לי דאגות. מה יהיה אחר כך....... זה יש עוד זמן. כשנגיע לגשר נחצה אותו
 

no one0

New member
בדיוק!!!

לי יש איזה חצי שנה עד הגיוס... כי אני קטנה.... ואני לא מתכוונת לבלות את החצי שנה הזאת בלחשוב איך להיכנס בחזרה למסגרת... יהיה לי מספיק מסגרות בצבא!!! אני רוצה את החופש שלי... אני בטח אמצא עבודה לא משמעותית או משהו כזה, אבל בעיקר אני מתכננת לבלות בחצי שנה הזאת... והרבה!!!!! אח"כ נחשוב על להיסתדר בחיים, ולהתחיל לקחת דברים ברצינות... עד אז... העולם גדול וצריך לחוות כל חלק ממנו!!! או לפחות צריך לנסות... נ.ב- בימים האחרונים אני במצב רוח יותר מידי טוב בטעות...(מה שאומר שבטח בתחילת שבוע הבא מצפה לי דיכאון טוטאלי...), אחרת בחיים לא הייתי כותבת דברים כאלה.... אז אם עוד כמה ימים אני אבוא ואספר לכם עד כמה החיים מסריחים... אל תתפלאו.... סוף שבוע מצויין... אני.
 
פחד אטומי...

אני לא רוצה לסיים בית ספר? אני לא מתרגש מהבגרויות בסוף שנה...אבבל תכף מגיע הסוף של 12 שנות לימוד...לא ניראה לי הרעיון. ניראה לי שתהיה לי התמודדות קשה עם זה!
 
אני חושבת בדיוק כמוך..

אחרי 12 שנים של שגרת לימודים, פתאום אנחנו נכנסים לחיים היותר מסובכים, יותר אחראיים, יותר צרות, יותר בלגן... למי יש כח להתחיל להתעסק עם חשבונות בנק, עם עבודה לא קבועה, ובכלל אחרי הצבא להתחיל לדאוג ללימודים באוניברסיטה/מכללה או לדאוג לעבודה ופרנסה קבועה ובכלל לחשוב על חתונה, ילדים ובלה בלה.. למי יש כח לחשוב על כל הדברים האלה??? עכשיו אנחנו חיים חיים קלים ונוחים, הולכים לבית ספר בבוקר, פוגשים את כל החבר'ה, בהפסקות, בשיעורים תמיד מעבירים צחוקים, חוזרים הביתה, אוכלים מה שיש, רואים טלויזיה, גולשים באינטרנט, מסתובבים עם חברים, יוצאים לבלות, יושנים בכיף... אבל אחרי הלימודים להיות בלי מסגרת, בלי שגרת חיים, לרוץ לחפש עבודה או לחפש איפה לבלות כמה שיותר, אחר כך פתאום להכנס לשגרה של צבא שזה הרבה יותר גרוע מלימודים! לעשות השקמות ב-5 בבוקר, להתחיל להתעמל ולהכנס למשטר צבאי...אוףף... לא רוצה..
בא לי לחזור לכיתה ט'..
 

flika

New member
דיי מזדהה איתך...

כן, אני מה זה מפחדת מהתקופה הזאת, מצד חד מפחדת להיות בלי מסגרות, כמו חופש גדול כזה, אבל מצד שני אני כבר מחקה לזה! הלוואי ואוכל למצא איזה עבודה מעניינת או משהו כזה....
 

Bunny F

New member
בדיוק מה שאני חושבת!!!

אם להסתכל על זה אז בעיקרון כל 12 השנים הללו היו של כייף לפעמים קצת יותר לפעמים קצת פחות אבל בעיקרון זה שנים כמעט בלי דאגות גם לאחריות רבה לא הזדקקנו בהם ולי זה נראה שהחיים האמיתיים רק יתחילו אחרי הי"ב.
 

twigy

New member
תפסיקו להתנהג כמו זקנים

מה הקטע עשו את זה לפניכם יעשו את זה אחריכם רק תשתדלו לעשות את זה הכי טוב שאפשר אין ממה לדאוג הכל שטויות והבל הבלים אם למדתי משהו אחד בחיים האלה זה שרוב הדברים נראה הרבה יותר רעים ומפחידים מרחוק וכשאתה שם אז אתה שם וזהו
 

Ka Dargo

New member
והנה יש לכם חבר חדש....

אז קודם כל שלום מן הסתם גם אני שמיניסט שלמען האמת די נאמס לו... מקום מושבי בצפון, קרוב לטבריה. הרבה ממה שכתבתם פה מעלי הוא נכון - חוסר מסגרת, חופש די מוחלט ועוד. אפ-אחד לא ציין את העובדה הפשוטה שבסיום השנה, הרבה מאד חברויות ילכו לאיבוד....וזה באמת הדבר היחיד שחבל לי אליו. קשרים שנוצרו במשך 3 שנים ובשנה הרביעית מגיעים לשיאם יתפרקו, או לפחות לא ישמרו טוב ככמו שהייתי רוצה. זה נכון שקשרים שכאלו יווצרו מחדש גם בהמשך (ובעיקר בצבא) אך הנקודה היא שיהיה לי חבל לאבד את מה שכבר קיים
 

meital17

New member
אנשים תקפצו ישר למים../images/Emo70.gif

החיים אומנם לא קלים אבל אתם צריכים להכניס לכם לראש שאלה החיים, אי אפשר להיות בתיכון כל החיים (תודה לאל) בסופו של דבר אתם גם תלכו לצבא, לאוניברסיטה (חלקנו לפחות) ואחר כך לעבוד. להתחיל את החיים, להקים משפחה וכל הדברים האלה. נכון שנתגעגע אבל לא לדאוג! יהיה בסיידר...... מקסימום נקים פורום-"תמיכה למסיימי השמיניות"
 

ChipsMan

New member
דעתי הלא מלומדת ../images/Emo6.gif

לדעתי, בתור מישהו שסיים את לימודיו בתיכון בקיץ 2002, החיים מחוץ לתיכון לא כל רך נוראים.
 
../images/Emo15.gifאוקיי...

כמישהי שסיימה ללמוד ב- 97 והשתחררה לפני בערך 4 שנים, המצב באמת קשה למי שמשתחרר מהצבא. יש 2 אפשרויות:
להתחיל ללמוד
לחפש עבודה -שהמציאות היא די קשה ולא בדיוק קל למצוא עבודה, לחייל/ת שהשתחרר/ה המצב קשה אפילו יותר כי יש את החיסרון שבוותק וניסיון בעבודה... לכן מומלץ לעבוד תקופה מסויימת בשביל הנסיון בעבודה אחרי שמשתחררים. מבחינת להמשיך ללמוד- מממ... מתוך נסיון, עדיף לחפש עבודה ואחר כך לחשוב על לימודים...
 

ChipsMan

New member
נו טוב.. ../images/Emo9.gif תפסת אותי בנקום חלש..

אני בעתודה, אז אצלי זה לא כל כך נורא. חוץ מהחרישה (יותר מדי חרישה)
 
למעלה