אז ככה.

[מנסה לדעת]

אז ככה.

אני בזוגיות עם בן זוגי שנתיים כמעט הכל היה מושלם ביננו אני מרגישה שהוא הנפש התאומה שלי .אני הסיר והמכסה יש לנו המון קווי אופי משותפים אותו המנטליות . הרגשתי שהגעתי למנוחה ולנחלה . לאחרונה אנחנו רבים המון כל דבר הכי קטן הופך לפצצת אטום . אני חשבתי שהבעיה היא לא הויכוחים הקטנים שמתרחשים אצלנו אלא הרבה יותר מיזה . כי אני מרגישה מאוד בשלה לנושואים ואני מאוד רוצה להקים משפחה .זמני הגיע לכל הדעות למינהם ! והוא לא במקום הזה...
כעט אנחנו עומדים להיפרד ולעזוב את הדירה המשותפת
זה כואב נורא ! כי אהבה יש. ויחסים טובים יש. אבל זה לא זה
ואני רוצה לדעת אם יש פה עוד אנשים שעברו משהו כזה ! האם הם מאושרים מההחלטה שעשו ?
האם אני צריכה לעשות משהו נוסף שלא עשיתי בשביל שהקשר יצליח ?

 

[נועז גולן]

אי אפשר ממש

אי אפשר ממש לדעת על פי מה שאת מספרת.
יש כל מיני אופציות למה שאת מתארת.
אחת שהייתי בוחן היא האם אינך מקרינה יותר מידי לחץ בעניין הנישואים שאת רוצה והמריבות הן דרכו להגיד לך לא.
בכל מקרה,
חסרים פרטים בכדי לתת תשובה יותר חכמה
נועז

 

[nirity1]

לא ברור

איך עברנו מזוגיות מושלמת סירים ומכסים לעומדים להפרד...
אולי תכתבי מה כן עשית כדי שנדע מה ליעץ לך ?
חוץ מזה מי הם כל בעלי הדעות שחושבים שהגיע זמנך ? ולמה הם לא מתחשבים ברצונות של בן זוגך ?

 

[צפרדעית82]

פליטה פרוידיאנית- "אני הסיר והמכסה"

נראה שמישהי שמה את עצמה ואת החלומות שלה במרכז ולא ממש קשובה לקצב ולרצונות של הצד השני,
אז את הסיר והמכסה והוא מה? צופה מהצד על חייו שמתנהלים על ידך?

וכל הדיעות למיניהם ממש לא אומרים לעניין אותך, כל שכן להלחיץ אותך.
תאת שמה את כל הדיעות למיניהם לפני הדיעה של חבר שלך. זה מעליב וחסר רגישות.

עבודה עצמית לכיוון הקשבה וכבוד לבן הזוג תהיה התחלה טובה.
(שימי לב כמה פעמים כתבת את המילה אני בהודעה שלך...)

 

[מקיאטו שלו]

בדיוק מה שחשבתי. אני אני אני אני. והוא?

 

[אייבורי]

את צריכה קצת פחות להיות בשלה לנישואים

וקצת יותר על הכיפאק

 

[צפרדעית82]

היא בשלה, נשארת בשלה

ובשלה דייסה..

 

[אייבורי]

 

[מפלצת או ילדה]

זה לא מה שאמורים לעשות

בסיר עם מכסה?
אלא אם זה סיר לילה...

 

[סטנגה Joe]

צריך שניים

לטנגו מן הסתם.
אולי אתם צריכים לחשוב על מנגנון לטיפול במשברים.
איך אתם צולחים משברים מבלי לפוצץ את הכל.

 

[מריוס זכריה]

יש מקרים שבהם הסבלנות משתלמת

כלומר מקרים שבהם פשוט ממשיכים יחד, בתקווה שיום אחד זה יסתדר - וזה אכן מסתדר. אני אישית הכרתי מקרה אחד כזה.

מנגד יש כנראה הרבה מקרים שבהם מחכים ומחכים וכלום לא קורה.

אני בניגוד לקודמיי לא רואה פסול בלחץ החתונה שלך. הוא לגיטימי בדיוק כמו כל צורך או רצון אנושי אחר.

בשורה התחתונה, אני חושב בענייןה זה קצת שאנטי באנטי: מה שצריך לקרות יקרה. אם נועדתם להיות יחד, זה יתסדר בסופו של דבר שלי שתעמדי על הראש. ואם זה לא נועד להיות, אז זה מה שצריך להיות.

כלומר יש מקרים שבהן יש טעם "לעבוד על זה", ושי מקרים שצריך להניח. וזה נראה לי אחד המקרים הללו - לאן שזה יוביל, זה יוביל.

 

[מריוס זכריה]

שלי שתעמדי על הראש=בלי שתעמדי על הראש

 

[נומלה]

הגיע הזמן לקצת מתימטיקה שימושית

אני מאמינה לך שזמנך הגיע בעינייך. עכשיו צריך לבחון אסטרטגיה אופטימאלית. לעשוב אותו + להתאבל על הקשר + להכיר בחור חדש + לחכות איתו את הפז"ם הנדרש לפני שאת מעלה את השאלה = X זמן.
להשאר איתו ולהעלות את השאלה שוב בעוד שנה וחצי נניח = שנה וחצי. האם X יותר גדול או יותר קטן משנה וחצי?