אז ככה.

אז ככה.

עוברת עלי תקופה לא קלה. אני מרגיש שאני הולך לצאת מהארון ואני לא בטוח כמה אני מוכן לזה.
חבר טוב שלי שאל אותי למה אין לי חברה.. הוא מתחיל לזרוק הערות בקשר להומואים..
אני חושש שהבחור ההוא, שבטוח שאני אדם רע, יחליט להוציא אותי מהארון בכוח..
דברים יוצאים מכלל שליטה.

הדבר מוקרן פה בבית.. ההורים מרגישים שעובר עלי משהו.. ולזכותם יאמר שהם מניחים לי.
אבא קצת פגוע ממני... כי איתו נכנסתי לחיכוכים בעקבות חוסר הסבלנות שלי.

היום הוא התקשר אלי לאייפד.. דברנו קצת במצלמה.
הוא בחדר שלו, ואני בשלי. שנינו תחת אותה קורת גג. אמרתי לו שעובר עלי משהו, ושאני חושב ללכת לפסיכולוג..
הוא עודד אותי לעשות את זה.. הוא היה ממש בסדר.

ואז, הוא שלח לי מייל.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------
"אני הבן אדם שהכי אוהב אותך ..ואין בעולם מישהו שיבין אותך יותר ממני .

אני יודע שאתה עובר תקופה לא קלה, וגם אני עובר וכולם עוברים. נעבור את זה בעזרת השם .

לפעמים כשבן אדם עובר תקופה לא טובה, צריך לדבר על זה וזה משחרר קצת.

וזה שאמרת לי שאולי אתה רוצה ללכת לפסיכולוג .זה חשוב וחכם ...חבל שלי לא הציעו לי עזרה כזאת כשהייתי ילד.
אולי לא היית עובר כמה טראומות בחיים .

כשאני חוזר, אני רוצה שיהיה לנו יותר זמן לדבר..
אני אמרתי לך כמה פעמים - אני ואתה ביחד זה מושלם

אף אחד לא יכול עלינו. יש בך בדיוק את מה שלי אין .. "


ואני עניתי:
--------------------------------------------
אני יודע שאתה גאה בי ואוהב אותי.

זה ממש מחזק כשאני בתקופות כאלה.. אבל לפעמים זה גם מה שהכי מפחיד. שאולי אתה יותר מידי גאה בי.
אני יודע שאתה רוצה שאני אספר לך מה עובר עלי.. אני גם יודע שכל מה שאתה רוצה זה שאהיה מאושר.
אני משתדל להיות.
אני מנסה לא להכביד עליך ועל אמא...
אולי מתישהו כן אבוא ואפתח איתך דברים.. אבל כרגע זה חכם יותר להשאיר את המצב כמו שהוא.



אני מבטיח לפנות לנו יותר זמן כדי שנהיה יחד..

אבל בקשר לתקופות האלה שמידי פעם צצות.. תניח לזה...
באמת, יהיה בסדר.
כל עוד אתה תמיד, אבל תמיד תאהב כמו שאתה אוהב היום, אז הכל יהיה בסדר.




---------------------------

אולי באמת הכל יהיה בסדר. לאט לאט.


מבטיח לעדכן.
 
עצוב :/

נשמע שאבא שלך הוא אדם רגיש.
בד"כ אומרים שהורים מרגישים ויודעים. וייתכן והם יודעים ומרגישים שאתה הומו, והם לא רוצים להוציא את זה ממך בכוח כי הם לא רוצים לפגוע בך ושתרגיש לא נעים, או שמאידך הם חושבים שאולי הם טועים.

זה ניראה כאילו אבא שלך מזמין אותך פשוט לצאת מהארון. ואם הייתי אתה, הייתי לוקח את הסיכון הזה. סה"כ... הוא הרי רשם - "שאמרת לי שאולי אתה רוצה ללכת לפסיכולוג .זה חשוב וחכם ...חבל שלי לא הציעו לי עזרה כזאת כשהייתי ילד.
אולי לא היית עובר כמה טראומות בחיים .

כשאני חוזר, אני רוצה שיהיה לנו יותר זמן לדבר..
אני אמרתי לך כמה פעמים - אני ואתה ביחד זה מושלם ".
יש בזה משהו.

בהצלחה.
 

makel1

New member
אני חייב להגיד לך משהו אישי ואח״כ אתייחס

לתוכן ההודעה.
מלקרוא בין השורות שלך (ולא רק בהודעה זו) אני רואה כמה דברים. ברשותך אתייחס לשניים עיקריים. דבר ראשון, יש בך עניינים לא פתורים, בעיקר עם עצמך. יש בך איזשהו חלל קטן בפנים שרק מחכה להתמלא כדי שתוכל להגיע לשלמות עם עצמך ועם הסביבה.
הדבר השני, והוא יותר חשוב בעיני, זה שאתה בנאדם עם המון חוכמת חיים. יש בך אינטיליגנציה רגשית ברמה שראיתי אצל לא הרבה אנשים. אני לא חושב שזה נכון והוגן ללחוץ על מישהו לצאת מהארון כל עוד הוא לא מוכן, אבל אני דיי בטוח שיהיה לך המון לתת אחרי שתמלא את החלל. ואתה תראה שכשתהיה שלם עם עצמך (וגם משפחתך תהיה שלמה) אתה תתן הרבה יותר ממה שאתה חושב שאתה מסוגל.
לגופו של עניין, גם לי לפעמים יותר נוח לדבר עם אבא שלי דרך האייפד. זה בהחלט משחרר אותך להגיד דברים שלא היית אומר, בשלב זה, בשיחה פנים מול פנים. יש בי תחושה שהוריך אוהבים אותך וגאים בך יותר ממה שאתה חושב, ובתוך תוכם הם מחכים לרגע שתהיה מאושר ושלם עם עצמך. וכשזה יקרה, בלי לחץ, אתה תבין מהי אהבת הורים.

סומך עליך שתגיע לשם :)
 

ItsikH

Member
LEAP OF FAITH אמונה - באבא שלך, הוא יכול לשאת כל מה שתעמיס עליו. אל תפחד.
 
מצב לא פשוט אבל נראה לי שתסתדר יפה

אתחיל עם הפן הפחות טוב:
אני יכול להבין את ההרגשה הזו שאתה על הסף: מת לספר למישהו, מרגיש שהבחירה לספר זולגת ממך ויש לך את התחושה שאתה מאבד שליטה. כאילו שאוטוטו לקחת ממך את הבחירה, אם הבנתי נכון ממה שכתבת, זו הרגשה נוראית ומכבידה. אם אתה מרגיש שזה מחמיר יותר ויותר אולי כדאי שתקשול לספר לבנאדם אחד. זה יוריד ממך המון המון לחץ.
לגבי הפן החיובי: יש לך על מי להישען. הדברים שאבא שלך כתב ממש מחממים את הלב, מאוד מאוד חזקים ומרגשים. אני בטוח שהוא יקבל אותך באהבה גדולה כשתחליט לספר לו, הוא נשמע בנאדם מקסים ובתוך כל הקושי, תזכור כמה מזל יש לך שאבא שלך כל כך אוהב אותך.
תחזיק מעמד, ותעדכן כמובן
 
ההורים שלנו יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים

ממליץ לך ממקור ראשון לערב פסיכולוג בקטע.
פניתי לפסיכולוגית והתייעצתי עמה בנוגע ליציאה מהארון.
מאז(חצי שנה ככה) ההורים שלי הולכים אליה פעם בחודש וכמובן שגם אני מגיע אבל בפעמים אחרות ולא עימם.

אצלי היה "יותר" מסובך... כי אני גם יוצא בשאלה (בבית מאוד מאוד דתי ושמרן) ואני גם יוצא מהארון... בני לבין הורי יש פערים עצומים מבחינה אדאולוגית (בייחוד שגדלתי בבית מאוד אדאולוגי). ההורים שלי לא ידעו איך לאכול אותי (בעיקר בעיקר אמא שלי...) והפסיכולוגית החכמה והמנוסה עשתה פלאים. ממש כך. היא הקלה לי על החיים. היא אמרה וניתבה וכיוונה והקשיבה. ממש עזרה לי.
על חלק מהדברים שרציתי לומר להורי, לפעמים הרגשתי שאני לא יכול ממש לפתוח את זה אתם... אז העברתי דרכה, והיא ידעה לעשות זאת בתבונה.

יש לי בסיס איתן וחיובי מאוד בקשר עם הורי, אז ידעתי ש"יהיה בסדר", הרי הפסיכולוגית היא לא תחליף, רק עזרה לתהליך מסובך.
נראה שגם לך קשר בהחלט טוב עם הוריך והם אוהבים אותך, אז באמת שיהיה בסדר. באמת באמת.

כמובן שאתה מוזמן לשאול עוד מה שתרצה. אשמח לעזור. אבל נעבור למסרים, בכל זאת זה קטע אישי שלי.
 
אז ובכן...

תענה על 2 שאלות לעצמך:
1. מה השיקולים/מחשבות/פחדים שלך להשאר באפלה ?
2. מה השיקולים/מחשבות/פחדים שלך לצאת לאור ?

כמה נקודות למחשבה:
1. אין נכון או לא נכון, יש רק ככה-ככה או קצת מזה וקצת מזה....כי מכיוון שזה ענין של נסיבות (אנשים תכיר, סביבת מגורים, מקצוע שתבחר) תמיד תחזור לתשובות של השאלות האלה.
2. לא פשוט להפסיק לחלום חלום של הורים (או להכניסו לפרופורציות) וכשהרגש הבולט הוא אהבה זה לעיתים הופך לחיבוק חנק (הנחש).
3. מה שמוזר באהבה שבין שניים יש בעצם ארבעה: אחד נאהב, שני אוהב, שלישי הוא הנאהב במוחו של האוהב, ורביעי הוא האוהב במוחו של הנאהב. כל החיים זה טיונינג בין אלה

4. לפעמים ממרחק קל יותר לראות את המשך הדרך.

ואגב, פסיכולוג טוב לקיצור תהליכים ומיוחס לזה איכות חיים או luxury.

(אני מקוה שלא יצאתי פיל בחנות חרסינה)
 
כן ! (אם זאת השאלה היחידה
)

נגיד שאתה זורם בחיים כמו נחל, סתם ככה עד שאתה מגיע לים....אבל אתה יודע שאתה גם להרוות אנשים וצמחים וחיות; אז אתה יכול לחכות לשינוי טבעי במסלול שלך ולממש מהוויך, אבל אתה יכול שמישהו מבחוץ יכוון אותך מהר יותר להיות חיוני יותר לעצמך ולאחרים
 
לי דווקא לא היתה בעיה, וזה היה לפני 40 שנים

פשוט באתי וסיפרתי. נאמר לי על ידי אמי - אל תדבר אתי יותר על זה. אבי היה נעים יותר.
אבל לא הוטרדתי לרגע מהמחשבה שמא .. וכו'
ההורים שלי באופן שיטתי אמרו - אנחנו נקבל אתכם בכל מצב, למעט לו תהיו פושעים, רוצחים וכו'
אז לא הכילו ממש, אבל גם לא גירשו מהבית ונתנו לחיות.
 

white star

New member
פסיכולוג זאת לא תרופת קסם

זה בעיקר מישהו שיכול להקשיב לך וטיפה לכוון אותך, אבל זהו.
קח את זה בחשבון שלא תתאכזב סתם
 
לכולם..


תודה רבה על כל מה שכתבתם.
דברים קצת משתפרים...
אין ספק..

חוץ מהחבר שחושד ואפילו טרח לדבר מאוד לא לעניין בנושא, הכל יותר בסדר.

פסיכולוג הוא באמת לא תרופת פלא.
אבל אני צריך לסדר קצת דברים שעוברים לי בראש.
לפני שנתיים עברתי טראומה קשה שממנה קשה לי "לחזור לחיים".
הרבה ממה שאני היום זה בגלל הדחקה והתעלמות מבעיה מאוד קשה שבחרתי פשוט לא להתמודד איתה.
יצרתי לי בסיס רעוע להרבה מאוד דברים ואני מאמין שלפני שהוא יקרוס, אני צריך לחזק את עצמי ולהתמודד עם דברים.

יציאה מהארון תהיה חייבת להיות חלק מזה מהחיים החדשים שאני רוצה ליצור לעצמי.
זה יהיה או יציאה מהארון, או התעלמות מהנטיות שלי. אני לא יודע במה לבחור..
אבל להתעלם מהנטיות האלה זה לא משהו שנראה לי ריאלי..
אני לא מכריז ומצהיר שזה מה שאני הולך לעשות.
אבל אם פעם הצהרתי שאין לי שום כוונה לצאת מהארון - היום זה בוער בי לעשות את זה.
לא ללכת עם דגלים ולצעוק בכל עבר שאני הומו. אבל להפסיק לדבר על להט"ב כעל "הם", להתחיל לקבל את עצמי כשייך לקהילה הזאת ואולי גם לייצג אותה בכבוד בקרב אנשים אשר קצת פחות מכירים או מבינים.


עצם זה נקודת המבט שלי השתנתה לאחרונה זה כבר מקל עלי.
פתאום יש אור בקצה המנהרה.

תודה לכולכם.
למרות שאני מגיב פה פעם בכמה ימים, אני תמיד חוזר לקרוא את מה שאתם כותבים.. ובאמת, אני שמח שבחרתי לכתוב בפורום בזה.
 

white star

New member


אף אחד לא אומר שאתה חייב ללכת עם דגלים עליך.
אבל ראשית כל תהיה שלם עם עצמך, ככה גם תוכל לדבר עם אנשים במידה וזה רלוונטי ולשנות דעות קדומות שגויות :)
 
בדיוק. לשם אני מכוון.

להשלמה הזאת. אני כבר מחכה ליום בו אסתכל במראה וארגיש שאני בסדר.

אני באמת מרגיש שזה מתקרב. הלוואי שאני צודק.
 
ברוך הנמצא וברוך הנעזר בנו ,

פשוט כמות שנות הניסיון שיש בפורום הזה לא תיאמן, ולמה לא להיעזר בניסיון זה כשאפשר.
ספר לנו מה קורה, אני לפחות מאוד רוצה לדעת.
 

onix 88

New member
אהלן

חשוב לי מאוד לתמוך ולומר עד כמה התהליך שאתה עובר חשוב ומשמעותי.
אתה מאוד מזכיר לי את עצמי של לפני חצי שנה, הייתי מאוד בארון (דווקא לא עם המשפחה הקרובה, יותר עם החברים הקרובים), לא הרגשתי צורך לשייך את עצמי לשום קהילה ובגדול מאוד התעלמתי מהנטייה המינית שלי וגם חיכיתי שאיכשהו יצוץ לו האביר על הסוס הלבן.

בעזרת חבר טוב שכן היה שותף וייעץ לי להתחיל להזיז עניינים, הכרתי את החבר הראשון שלי. הקשר הזה גרם לי להבין עד כמה החיים שלי נורמליים ועד כמה אין בי שום דבר חריג שיש צורך להסתיר אותו.
במהלך הקשר, היה לי קשה מאוד לשמור אותו בסוד, הרגשתי צורך עז לשתף חברים ובעצם כאן התחיל תהליך היציאה האמיתי שלי מהארון כשכיום כל מי שחשוב לי, יודע.

אני לא יכול לתאר עד כמה אני שמח שעברתי את התהליך הזה בחצי השנה האחרונה. כל כך כיף שיש לי את היכולת לשתף חברים, לצחוק על זה, לבכות לפעמים ופשוט להיות מי שאני.
אני לא חושב שמשהו בי השתנה, מעולם לא הייתי מוחצן ועצם היציאה מהארון לא הפכה אותי לכזה, פשוט מרגיש משוחרר יותר ובלי סוד גדול שמרחף מעלי.

לצערי הקשר הסתיים ואני עדיין עובר תהליך לא פשוט על מנת להשלים עם זה ולהמשיך הלאה, אבל למרות הכל אני מצליח להבין שעברתי כברת דרך משמעותית ביותר ושלקשר הבא כבר אגיע משוחרר יותר כשאני מבין שהשד הוא באמת לא כזה נורא.

מציע לך פשוט לשחרר, אתה לא מבין כמה טוב זה יגרום לך להרגיש.
הרבה פעמים אנחנו חושבים שהעולם יתמוטט והאנשים שיגלו יברחו וזה פשוט לא נכון. בעייני הרבה אנשים זה בכלל לא אישיו וחלק מהאנשים מאוד מתלהבים נוכח הגילוי ומרבים לשאול שאלות מתוך סקרנות וזה דווקא מעיד על אכפתיות.

שיהיה המון בהצלחה!
 
למעלה