אז ככה :
נסעתי לבית של ההורים שלי אתמול בערב, כמו שאמרתי לכם - מתכונן מראש (הם נסועו לנופש ואני עושה בייביסיטר), וזה עד יום שבת בערב. החלטנו יחד שאולי עדיף שננצל את הזמן הזה כדי להיות לבד, לחשוב, לראות מה אנחנו מרגישים ורוצים לעשות הלאה, ושבזמן הזה לא ניפגש ולא נדבר ולא כלום. קשה... מן מועקה כזו שיושבת בבטן ובגרון. קראתי כל מה שכתבתם, והרגתי שקצת קפצתם מצד אחד לשני. נכון, אני אוהבת אותו והוא אותי, מאוד, ויש לנו משהו נורא מיוחד מבחינת זה שגם הניצוצות עדיין שם, אחרי כל הזמן הזה. אבל נכון גם שאנחנו מאוד שונים, ורוצים דברים די שונים, ולא בטוח שהדברים האלו מצליחים להיפגש. והמשפט הזה של אם הוא אוהב אותך הוא ישנה, אני לא בטוחה כמה הוא נכון. כי אם נגיד את זה ההפך, אני אוהבת אותו מאוד, ואני בכל זאת לא אשתנה לכיוון של להיות טיפוס יותר עצוב ומדוכדך, אין סיכוי. אז מה זה אומר ? ומה עם לאהוב אדם זה לקבל אותו כמו שהוא ? אתמול, שזה היה יום אחרי שדיברנו, חזרתי הבייתה והוא דווקא כן היה קצת אחר. הוא הלך לעשות קניות ואפילו חיכה לי עם ארוחת צהריים כשחזרתי מהעבודה, וזה הרגיש הרבה יותר טוב. אבל השאלה היא האם בסופו של דבר זה לענין שהוא יתנהג אחרת ממה שהוא כדי לרצות אותי, זה קצת לעשות הצגות, לא ? לא יודעת ... אני בכלל לא מאמינה שאמרתי לו את כל הדברים האלו, והיום קלטתי פתאום כמה קשה היה לו בטח. כאילו, לשבת לשמוע מהחברה שלך שאתה כל כך אוהב שהיא חושבת שאתה חי חיים די עצובים ושאתה לא עושה עם עצמך כלום, שהיא לא יכולה להיות שמחה איתך, זה נורא קשה. לא יודעת, הכל די מבולבל.
נסעתי לבית של ההורים שלי אתמול בערב, כמו שאמרתי לכם - מתכונן מראש (הם נסועו לנופש ואני עושה בייביסיטר), וזה עד יום שבת בערב. החלטנו יחד שאולי עדיף שננצל את הזמן הזה כדי להיות לבד, לחשוב, לראות מה אנחנו מרגישים ורוצים לעשות הלאה, ושבזמן הזה לא ניפגש ולא נדבר ולא כלום. קשה... מן מועקה כזו שיושבת בבטן ובגרון. קראתי כל מה שכתבתם, והרגתי שקצת קפצתם מצד אחד לשני. נכון, אני אוהבת אותו והוא אותי, מאוד, ויש לנו משהו נורא מיוחד מבחינת זה שגם הניצוצות עדיין שם, אחרי כל הזמן הזה. אבל נכון גם שאנחנו מאוד שונים, ורוצים דברים די שונים, ולא בטוח שהדברים האלו מצליחים להיפגש. והמשפט הזה של אם הוא אוהב אותך הוא ישנה, אני לא בטוחה כמה הוא נכון. כי אם נגיד את זה ההפך, אני אוהבת אותו מאוד, ואני בכל זאת לא אשתנה לכיוון של להיות טיפוס יותר עצוב ומדוכדך, אין סיכוי. אז מה זה אומר ? ומה עם לאהוב אדם זה לקבל אותו כמו שהוא ? אתמול, שזה היה יום אחרי שדיברנו, חזרתי הבייתה והוא דווקא כן היה קצת אחר. הוא הלך לעשות קניות ואפילו חיכה לי עם ארוחת צהריים כשחזרתי מהעבודה, וזה הרגיש הרבה יותר טוב. אבל השאלה היא האם בסופו של דבר זה לענין שהוא יתנהג אחרת ממה שהוא כדי לרצות אותי, זה קצת לעשות הצגות, לא ? לא יודעת ... אני בכלל לא מאמינה שאמרתי לו את כל הדברים האלו, והיום קלטתי פתאום כמה קשה היה לו בטח. כאילו, לשבת לשמוע מהחברה שלך שאתה כל כך אוהב שהיא חושבת שאתה חי חיים די עצובים ושאתה לא עושה עם עצמך כלום, שהיא לא יכולה להיות שמחה איתך, זה נורא קשה. לא יודעת, הכל די מבולבל.
