אז ככה...

אז ככה...

קראתי את ההתכתבות ביניכם בימים האחרונים והחלטתי שגם אני רוצה להיות חלק מכם, מקווה שתקבלו אותי בברכה... נראה לי שכן כי אתם רחבי לב באופן מדהים... ואי אפשר שלא לאהוב את מה שהולך פה... מצטרף לתכתובת פה באיחור של עשר שנים ...חוצמנשא אחר שהוא כמו אחי התאום(רק שחור..) ושאיתו פתחתי הכל... ועוד חבר סטרייט, הכל נשאר סגור ומסוגר...ואין עם מי לדבר בחופשיות... בהתחלה, השמים נפלו לי, לא הבנתי איך הטבע ממשיך ללבלב (אפריל, חברים...אביב בחוץ...) ולמה העץ בחצר מתחיל להנץ עלים חדשים,יפיפיים... כעסתי נורא !!! אחר כך, פשוט רציתי לישון... לא להתעורר, אבל לא היה לי איך וכוח לעשות את זה.... ואז התחלתי למשוך את עצמי למעלה, בלי כוח,בלי רצון ...לא יודע למה ומאיפה...בעצם כן: הרצון לראות את הילדים שלי ולגדל אותם עוד כמה שנים... לתת להם ממני כמה שיותר - ואז למות... רק עוד קצת... והנה , עברו עשר שנים, אני במקום אחר לגמרי... אבל עדיין לא התמודדתי עם הכל, ורק כעת מרגיש שיש לי את הכוח והנחישות להתמודד מול השדים שלי... הרסתי לכם את הפנאן ? סורי חברים... מבטיח להבא להיות יותר קליל , להיות הליצן שאני יודע להיות ...
 

pozpaz

New member
פנאן? לא הרסת שום דבר!

אני כל כך מבין על מה אתה מדבר. גם אחרי שלוש שנים נשאות שבהן קברתי את ראשי בחול.. ובעיקר התעסקתי עם עבודה, עבודה, עבודה. רק היום ואני נותן את כל הקרדיט לפורום הזה ולקבוצה בה אני משתתף (הפורום בא קודם)!! רק עכשיו אני מתחיל להניץ עלים חדשים ואולי יפהפיים.. עדיין אני מרגיש כמי שרוצה ללכת לישון ולא להתעורר... מרגיש שאין בי את הכוח להילחם יום ביומו בחיים האלה, בעולם הזה... החיים מספיק כבדים וקשים לי ועכשיו תוסיף למשוואה הזאת את הנשאות. הסנדלר הולך פה יחף.. אבל אני יכול להגיד לך את זה: החיים כבדים וקשים כי אנחנו מכבידים עליהם, אנחנו מקשים אותם - זה הכל בא מאיתנו! רק לנו יש את הכוח לשנות.. בין אם זה את עצמנו ובין אם זה את הסובב לנו. אנחנו צריכים להפסיק לחיות מכוח האנרציה - ולהתחיל לחיות. יש אנשים שברגע שהם נדבקים..אחת המחשבות הראשונות שלהם היא על המוות... ואחת השאלות הראשונות שלהן היא: אורך החיים! ואני אומר הגיע הזמן לתפוס את החיים האלה במושכות... הגיע הזמן להסתכל לשדים האלה בעיניים ולראות שהם לא כל כך נוראיים! אתה יותר חזק מכל שד הכי נורא שיש!!! זה הזמן לבחון ולבדוק ולהעריך מחדש ולחיות!!! זה הזמן להפסיק לשאול שאלות על החיים.. כי תשובות לא תקבל.. הן כבר נמצאות בך. אין לבזבז את החיים בלשאול שאלות. במקום לחשוב על אורך החיים - הגיע הזמן לחשוב על אורח החיים קבל חיבוק ממני יונק הדבש... חיבוק חזק ורך בו זמנית..חיבוק חם ואוהב ומחזק!! תודה על בואך.. מקווה לראותך כאן והרבה.. שב תנוח, חלוק איתנו פת לחם.. צרף את אורך לאורנו - שכן 1000 שמשות לא יוכלו לנו.
 
אין עליך!

תודה על כל מילה... מאז כאמור הרבה מים זרמו בירדן...(מה לעשות, אני מתייחס לירדן, התלאביבים יתיחסו בטח לירקון...) מאז יצאתי למסע האישי הרוחני שלי, עוסק היום ברייקי,אנרגיות ותקשורים טוב מאוד לאחרים, חרא לעצמי... (פשוט לא מקשיב לשום עיצה טובה שקיבלתי מהם...) לא פוחד מהמוות אם כי לא שואף אליו... קיים משפט נהדר"חדוות החיים וחמדת המוות" ... אנחנו חיים בחדווה אבל חומדים את המנוחה שבמוות...את חוסר הידיעה(כפי שמשתקף לנו מהצד הזה...) השיתוף הזה, ובכלל, הצעדים האחרונים שעשיתי הם חלק מתהליך הריפוי שאני עושה לחיי... במטרה לשפר אותם ולשנות את אורח חיי, אם להתיחס לביטוי שהשתמשת בו...(אורך/אורח) יום נפלא! אני
 
למעלה