מי מוריד את פח הזבל?
קודם כל אני שמחה שחזרת והתייחסת, כי לעיתים התשובה הניתנת נשארת תלויה באוויר . אז ,לעיניינך. לידה של תינוק, תוספת למשפחה ,ובמיוחד ילד ראשון,אבל לא רק. היא שינוי מוחלט של הזוגיות. לוקח זמן להתארגן ולא פחות זמן להתארגן לזוגיות אחרת. נתחיל מזה ,שאת פשוט עייפה פיזית בלי תסמונות וכלום. מי שלא ישן מספיק (מה שקורה לא מעט כשיש תינוק בבית), ומי שעובד כל היום,אם זה בעבודה , ואם זה בבית- מגיע למיטה מותש. אז זה לגמרי טבעי. את מעלה את הפתרון שלך לנושא העומס והעייפות שלך משלב החיים הקשה שבו אתם מצויים- שיחזרו אחרייך ושהוא יעריך את מה שאת משקיעה. את הפתרון הזה גם "הסברת" לבעלך. והוא לא "מבין" ברשותך...שלשה צעדים לאחור? את גם יודעת מה הבעיה, גם מה הפתרון, וגם 100% של אחריות לפתרון עליו. אולי אפשר גישה אחרת יותר שיתופית? להציג את התחושות שלך, כי התחושות שלך הן שלך לחלוטין ולא חשוב אם הן "צודקות " או לא. את מרגישה עייפה, את מרגישה שכל הכייף נעלם, את גם אמורה להבהיר לו מה הכוונה שלך " כל הכייף נעלם". אבל רק ורק להציג את ההרגשה שלך. ואז לשמוע איך הוא מרגיש מאז שנולד הילדון. אולי גם לו יש תחושות? שינויים באוויר? אולי הוא מרגיש זנוח? אולי הוא מרגיש שאת "לקחת" על עצמך את כל האחריות לתינוק ואין לו אחריות? (הכל השערות, אבל סביר להניח שיש שינוי הוא לא רק אצל אחד מבני הזוג). ואחרי שפורקים שניכם את מה שיש לכם בבטן- וצריך מאד להיזהר ששיחה כזו לא תגלוש לריב והטחה של אשמה. אלא פשוט "אני מרגיש/ה ככה וככה" ואז מגיע השלב השני- של מה עושים עם ההרגשה הזו? ופה הפטנט- לתת לו לנסות להתמודד עם ההרגשות שלך ולך עם של עצמך ושוב, לך עם שלו והוא עם עצמו. כלומר- אני מרגישה עייפה נורא כל הזמן כי אני לא ישנה לילה אחד שלם כבר חצי שנה וזו עייפות מצטברת. הצעה לפתרון מצידך- לא יודעת מה לעשות, אמא שלו לא מוכנה לשמור על הילד אפילו דקה ואמא שלי גרה בלפלנד. אין לך פתרון חוץ מלהחזיר את הילד לשולח בדואר חבילות ואת זה את לא רוצה לעשות. הצעה לפתרון מצידו- פעם אחת בשבוע הוא יישן עם הילד בחדר שלו, את תכנסי למיטה שלכם ב21.00 בערב, הדלת תהיה סגורה ותשני עד הבוקר רצוף. ואז משא ומתן בניכם, אם זה אפשרי ובאיזה יום בכלל, ואם הוא מספיק "אחראי" לדעתך להיות עם התנוק כל הלילה...וכן הלאה. וככה ל"פרק " את כל האיכסה שרובץ בניכם לגורמים קטנים שמרכיבים את החיים. כי האושר של זוגיות ,אינו רק סיסמאות של אהבה ותשוקה ,אלא גם מי מוריד את פח הזבל. ואחר כך עוברים לשלבים מתקדמים יותר של פתרון בעיות, ומהו חיזור ומהי הציפיה שלך ממנו- ואם הוא "לא מבין" מה זה לחזר, תסבירי לו- דרך מאד ברורה לליבון ציפיות. להגיד. לא " אתה אף פעם לא מביא לי פרחים הבייתה, וגם לא נותן לי נשיקה סתם בעורף כשאני שוטפת כלים" אלא " חיזור בעיניי הוא לתת לי נשיקה בעורף וכו" בלי האשמה, בלי הטלת אחריות. את אומרת מהו חיזור בעינייך, והוא יקח/לא יקח משם את מה שנכון ומתאים לו.
