מה ביי? היי בן!
כשהייתי במכללה שלי, ואני נוטה תמיד להרהר על המון שם, ועמדתי שם בחוץ, הסתכלתי על כל עשרות האנשים שהתהלכו שם. אני עכשיו מנסה לדמיין מה היה קורה אם אותן קבוצות, אם זוגות, שלישיות או יותר, היו נאספות לקבוצה אחת גדולה. אני מניחה שהיה חסר משהו. כי כל אחד והאופי שלו. ורק הרצון להתאגד לא היה עוזר לכולם ממש להתחבר. ולדעתי, כל אחד לפעמים מרגיש "מחוץ" לעניינים. יש כאלה שלומדים להתמודד, יש כאלה שלא. ויש הרבה מרכזי תמיכה בהרבה נושאים. אבל עדיין זה רק חלק מהבעיה. כי הבעיה היא מה תעשה כשתהיה מחוץ לדלת. כשתסתכל על אותם אנשים שמתהלכים להם ברחוב, בעבודה, בלימודים.. אז השינוי הוא לא פיזי. כתבת על שינוי. שאלת. האם אני יכול להשתנות. ועניתי. לעצמי. אתה פסל. קיבלת את יצירת החיים, והיא מוכנה, אבל עדיין משהו לא טוב בה. האם תשנה? האם תוסיף או תגרע כמה חלקים? או אולי תשנה אותה לחלוטין כדי שתיהיה כמו שאתה חושב שהיא צריכה להיות? אנחנו מפחדים משינויים.אנחנו מפחדים מהאפשרות שיהיה משהו שלא חשבנו עליו, משהו שלא נצפה, וניפול שוב. אנחנו מפחדים מהנפילה. ואולי הנפילה הזו טובה? אולי אנחנו צריכים אותה בשביל לקום אבל בצורה טובה יותר, כי למדנו מה גורם לנו ליפול. השינוי מתחיל בך. הוא התחיל ברגע שרצית אותו. אבל הוא קשה. כמו כל דבר טוב, הוא קשה. אז אולי לא נשנה לחלוטין? אולי נמצא את מה שעושה אותך לאתה. קודם נלמד לקבל ולאהוב, ואחכ אם יש אילו שינויים שאתה רוצה לעשות, הם כבר יהיה קלים יותר, כי לא תפחד מעצמך. אתה כרגע בצומת חשובה ביותר. תבין, כל דרך בה תבחר היא דרך טובה. כי אין דרכים לא טובות. כל בחירה שלך היא נכונה, כי אתה עשית אותה. רוצה לשנות חייך? לך בדרך הארוכה. במקום שינוי דרסטי, אשר בהחלט ייתכן שגם אחרי השינוי >באופן תיאורטי כמובן> לא תאהב אותם. קבל את חייה. למד, והבן שאתה זה אתה בכל אופן וכל צורה. התחל בך. למד לאהוב את מי שאתה. וכך אולי תמצא שמה שחיפשת תמיד היה שם. אני. שלא תמיד יודעת מי היא. חיפוש מתמיד יש לומר. ומציאת הצבעים האמיתיים היא תמיד נפלאה. עד פעם הבאה.
