אז ככה (אולי ט)

[אשת השמש האדומה]

אז ככה (אולי ט)

יש לי שתי שאלות:
1. אצן מכירות את הקשר בין סטרס לבחילות? כי לאחרונה הבטן
שלי ממש רגישה ובמקביל יש לי תחושות של סטרס.
לא ברור לי אם זה הביצה או התרנגולת.

2. לא הספקתי לדבר עם הפסיכו׳ על זה. אני סובלת מתופעה ממש משונה.
קצת כמו פלאשבקים... אני קוראת לזה פלאשבק רגשי (באין שם אחר).
פתאום אאווט אוף רה בלו אני יכולה ״לצלול״ למס׳ שניות לתחושות היאוש
והעצב הקיומיים שליוו אותי בחווית הסמים הרעה שלי.
זה נורא! אלו שתי שניות שיכולות פשוט להרוס אותי למשך השעות
שלאחר מכן.
תופעה מוכרת? מה זה הדבר המוזר הזה?! מישהי יודעת?


ומלבד אלו אני סתם מעדכנת שהיום הייתי שוב אצל הפסיכו׳ והיה נפלא.
מרגישה כמו אחרי טיפול ניקוי רעלים. למרות הקושי אני מאוד מעודדת
ומרגישה יותר ויותר טוב.


לילה נפלא לכן

 

[פרפר בתוך אגרוף]

מותק שלי.

לא מכירה על עצמי קשר בין בחילות ומתח, אבל כל גוף מגיב אחרת למתח, ואני מניחה שאת מכירה את שלך ושאם את מזהה שיש קשר, אז הוא אכן קיים.

לא בטוחה שאני מכירה גם את התחושה השניה.
אבל אני חושבת שאולי זה קצת דומה באמת למפגש עם טריגר שפתאום מציף בך משהו, גם אם זה לא זכרון או פלשבק, זה יכול לזרוק מאוד חזק למשהו קשה שרק אתה מבין.
נשמע לך דומה?
כשאני חווה משהו מהסוג הזה ליד אנשים זה גורם לי לתחושה מאוד קשה של בדידות וזרות, ולקח לי זמן למצוא את המנגנונים שלי לחזור לשגרה.

 

[פנס כחול]

נראה לי

שמכירה את שתי הנקודות ששאלת עליהן.
יש תקופות שאני מסתובת ימים שלמים עם תחושת בחילה, ויש ימים שפתאום זה מגיע. הרבה פעמים זה מתחבר עם ההרגשה הקשה של עצב, אצלי זה שניה של יאוש וסלידה מהחיים, ואחריה מגיעה תחושת הבחילה שנשארת או עוזבת...

 

[פאנדורה]

שמחה בשבילך על הפסיכולוג.

ונראה לי שהדברים שאת מספרת באמת חשוב שיעלו שם אצלו.
גם אצלי סטרס מביא לכאבי בטן (לא בחילות)
ואני חושבת שבכלל בין כאבי בטן ובין טראומות (מיניות) יש קשר...

 

[levshavur]

כן יש קשר...

פנדורה וכולן שלום
כשהיה לי הניתוח הגיניקולוגי אחרי הגרושים והיו לי כאבים כאלה, זה עורר אצלי חזק את זיכרונות הפגיעה, גם עצם זה שהייתי תפורה באזור האינטימי (כמו איזו אישה אחרי לידה...) היה מאוד טריגרי...
לבשה.

 

[תמרה45]

עונה

1. כשמדובר בסטרס הכל יכול להיות, לגוף יש המון דרכים לבטא את המצוקה שלו.. בחילות וסטרס אצלי באופן אישי דווקא פחות. אבל כן יכולה להיות לי בחילה מול דברים אחרים שגורמים לי לתופעת הבחילה.. דברים קשים למשל, מחזות קשים וכו'.
2. כן. נשמע הגיוני. חוויות מאוד חזקות חקוקות בנו הרבה פעמים מאוד מאוד חזק (הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לשלוט) ולפעמים זה יכול לצוף ממש ברמת התחושה. מה שיוצר את ההבדל (לדעתי) זה המוח, המודעות, ההבנה, שהדבר הזה, התחושה הזאת שצפה, היא לא אמיתית עכשיו לחיים שלי, אלא היא תוצר של זכרון..
נראה לי גם שאולי שככל שמעמיקים את ההבנה הזאת ככה יהיה לשתי שניות האלה כביכול הרבה פחות כוח להשפיע עלייך למשך השעות הרבות שאחרי.. (כך זה מנסיון שלי, לא מחוויית סמים, אבל מדברים אחרים..)
שמחה מאוד מאוד לשמוע! שרק ימשיך כך {כל הכבוד על הבגרות שלך להדגיש שלמרות הקושי את מעודדת.. ז"א, הבנה שקושי קיים בעולם שלנו אך הוא לא חייב או צריך לסתור את השמחה שלנו או את היכולת שלנו להיות מעודדים}
לילה נפלא גם לך

 

[levshavur]

שמש

שלום לך
הייתה לי תקופה, כשרק התחילו הבעיות שלי עם הה"א שהיה לי שלב של דיכאון (ומן הסתם גם סטרס מאוד חזק כתוצאה מיזה) ובחילות. אני אפילו הלכתי לבירור רפואי ואמרו לי שזה מהדיכאון. קיימות כל מיני תגובות פסיכוסומטיות וזו יכולה להיות אחת מהן. אצל כל אחת תופעות פסיכוסומטיות יכולות להתבטא בדרך שונה, וזו אחת מהן. הגוף מחפש ומוצא דרכים לאותת את המצוקה הריגשית.
עד כמה שאני יודעת ישנם אנשים שחווים תופעות דומות במקצת לתחושות שהיו להם עם הסמים, אבל אין לי הרבה אינפורמציה על זה, שווה לך לברר. לגבי "צלילה" למצב של עצב, היו לי בעבר נדנדות רגשיות מהסוג הזה, אבל הן לא היו מניה דיפרסיה, הן היו חלק מהדיכאון שלי (אבל מאזן מצב רוח עזר לי אפילו שהוא לא מיועד ספציפית לנדנדות מצב רוח "רגילות". בכל אופן אולי שווה לך לברר לגבי האפשרות אם המצבים האלה מפריעים לך.
לבשה.

 

[אשת השמש האדומה]

קראתי את כולכן

ראשית, תודה על ההתייחסות, יקירותיי

שנית, אז לשאלתי הראשונה- אני מבינה שאצלי יש קשר.
אני צריכה קצת יותר לסמוך על התחושות שלי, כנראה.
כרגע אני תוהה ביני לביני איך לשבור את מעגל הסטרס-חרדה-סטרס-חרדה וחוזר חלילה.
עברו כמה ימים מאז כתבתי את ההודעה וכנראה בעזרת
התרגילים וה״מקום שלי״ (הטיפול) הסטרס ירד מעצמו
ואני כבר מרגישה טוב יותר.
אני לא ממש יודעת איך לשמר את זה,
אבל אני לפחות מתנחמת מהידיעה שהגוף שלי תקין ובריא.
ושוב אני נדהמת מההשפעה המדהימה של מצב נפשי
על התחושות הפיזיות.


לגבי השאלה השניה, אני מבינה שזו חוויה קצת זרה ומוזרה.
ואכן כמו שרחלי כתבה גם אצלי זה יותר תחושה זרות ובדידותה
כמונלהביט פתאום מבעד למסך ערפל. תחושה קשה.
אני לא ממש יודעת איך להפסיק את הצלילות האלו,
אבל אולי אתחיל קודם מלעבוד על התחושות הקשות
שמתעוררת אצלי בעקבות ה״צלילה״.
בכל מקרה, אשבר כמ הפסיכו על כל בפגישה הקרובה.

תודה לכן, יקרות

שתהיה לכן שבת נפלא ורגועה

 

[levshavur]

שמש

שלום לך
אני חושבת שמה שיכול לעזור לך זה לתרגל יוגה, ובאופן ספציפי תרגילי נשימה: זה מרגיע, עושה שקט פנימי, וגם נותן לגוף להיות במצב פיזי יותר טוב. ובקשר לכל הצד ה"תאורטי" וה"פילוסופיה" שהם מכניסים לתוך זה, פשוט תתעלמי מיזה. תיקחי מיזה את הטוב שאת יכולה. יש קורס של אירגון שנקרא ART OF LIVING שהם מקיימים קורסים של לימוד תרגילי נשימה במשך 5 ימים רצופים, כל יום בערב (אם אני זוכרת ל3 שעות) מתרגלים גם הרפיה ואולי גם דברים נוספים, אני כבר לא זוכרת כי עשיתי את הקורס מזמן. אחרי הקורס ישנה אפשרות להגיע לתירגול בקבוצה פעם בשבוע. יש להם גם קורסי המשך אבל לא הלכתי כי הם היו יקרים מדיי. הם גם מקיימים ערבי שירה (דתית, בעברית ובהודית) אבל יש הרבה אנשים שממש לא מתחברים לזה, לכן כמו שכתבתי לך, שווה לעזוב את כל הפלסף בצד. אני חושבת שיש להם קורסים בכל הארץ. שווה לברר. הייתה תקופה שתירגלתי כל יום בבוקר (ולפעמים גם לפני השינה ) את התרגילים האלה וזה נתן לי להרגיש טוב מבחינה גופנית ונפשית. לגבי יוגה "רגילה" זה יופי של עיסוק בספורט (בריא , לא אובססיבי ולא מוגזם) ובזמנו הגעתי להכיר את זה מיקרוב כשלמדתי בבר אילן, שם זה נחשב קורס בספורט. בזמנו כל סטודנט היה חייב לקחת קורס כלשהו בספורט כחלק מהדרישות של התואר. זה מאוד חבל שלא עושים את זה גם באוניברסיטה העברית (כי מרכז הספורט של הסטודנטים הוא רחוק וגם יקר מאוד) בזמנו חברה לקחה אותי כאורחת לשיעור היוגה שלה (אני והאקס תירגלנו באתה תקופה לבד מיתוך ספר) והמורה שם הזמינה אותי להצטרף לשיעורים של הכיתה. (רישמית תירגלתי שיטת פאולה שזו נחשבת התעמלות רפואית), כך ששני הסוגים הם מומלצים. הייתה לי גם חברה ז"ל שהכרתי במרכז ליוגה בתל אביב ואחר כך היא ואחותה הצטרפו לכת שהייתי בה, אבל לפרנסתה היא המשיכה ללמד ולתרגל יוגה במשך המון שנים והייתה האישה החזקה ביותר מבחינה פיזית שהכרתי בחיי, והיא הייתה גם מוכשרת מאוד: בנתה לעצמה את כל הריהוט בבית לבד (סחבה בולי עץ כבדים מהנגרייה, עשתה בבית שלה עבודות אינסטלציה לבד, תפרה לעצמה בגדים יפים, וידעה גם לצייר! אבל המורה של הכת סגר חזק מאוד את כל היצירתיות שלה ומכל הסטרס הנורא שהיא הייתה בו והמצוקה הנפשית, היא חלתה בסרטן ונפטרה (היא סירבה לקבל טיפול קונבנציונלי וזאת למרות שהתווכחתי איתה חזק מאוד בנושא הזה. ) אני יודעת על כל המצוקה הריגשית שהייתה לה (וגם לאחותה שגם היא הצטרפה לכת) כי המורה נתן לי אישור מיוחד לתת להן תמיכה ריגשית כי אני הייתי התלמידה האישה היחידה שהייתה אז. (אבל לצערי נאלצתי לדווח לו על תוכן השיחות איתן ולקבל ממנו "הוראות" מפורטות מה להגיד להן ומה לא - למרות שאני עם המרדנות שלי גם צינזרתי דברים מסוימים שהן אמרו ששמרתי לעצמי...על מנת לשמור להן קצת פרטיות.
לאישה הזאת הייתה את הגינה הכי יפה שראיתי בחיים שלי: פשוט היה לה לב מלא אהבה לחי ולצומח! והיה לה כישרון גם באיך לגדל ולטפל בגינה הפורחת תמיד שהייתה לה (עצוב שלאחר מותה הבת שלה שנכנסה לגור בבית לא טיפלה בצמחים והכל נבל ומת). עצוב.

היא הייתה חברה קרובה ויקרה לי מאוד בתקופה של הכת, ויצא לנו לבלות שבתות שרק שלושתינו היינו ביחד בבית הגדול שלה.

לבשה.

 

[אשת השמש האדומה]

תודה כל ההמלצה

כבר הצטיידתי בנעלי ספורט טובות ויקרות (עשינו יום כיף אני והבחור

)
ואני מתכננת להתחיל להתעמל וגם להעמיק בשיטות הרפייה.
סיפרתי בעבר ששני תרגילי ההרפיה שהפסיכו׳ לימדה אותי אי שם
לפני כמעט 5 שנים עדיין מסייעים לי

הייתן גם מתרגלות/מתעמלות ביחד? אני חושבת שהחברותה
היא ערך מוסף

 

[levshavur]

לגבי תירגול

שמש שלום
לא יצא לנו לתרגל ביחד כי היא גרה בבנימינה ואני בירושלים, וזה רחוק, אבל בהחלט תרגלתי עם האקס, לפני הכת וזה היה הרבה יותר נעים מאשר לתרגל לבד, מומלץ!
לבשה.

 

[No longer]

מכירה את זה מנקודה של

"פלאשבקים רגשיים" של חוויות אונס.
אז אני מניחה שאפשר להעתיק את זה לחוויית הסמים הרעה שלך. אני מניחה שזה הגיוני.
תיארת את זה מאד מדויק.

 

[אשת השמש האדומה]

מעניין

ה״פלשבק״ שלך הוא גם כן צלילה פתאומית לתחושות האיומות שליוו אותך באירוע הטראומטי או בעקבותיו? וגם את יוצאת מה״צלילה״ תוך
מספר שניות? (אני כרגע לא מתייחסת לתחושות הרעות שבאות אחריי).
מה דעתך והבנתך את התופעה הזו?

בעלת את שה בטיפול?

 

[No longer]

כן

אף פעם לא חשבתי שזה חריג או שונה מכל פלאשבק רגיל שהיה לי, למיטב הבנתי יש כל מיני דרכים לקבל פלאשבק, ובלי לראות כלום ונטו להרגיש זו אחת מהדרכים. פלאשבק של רגש מזוקק. לפיכך לא ממש ייחסתי חשיבות ללהעלות את זה בטיפול באופן ספיציפי, אני מניחה שזה עלה, אבל לא ממש שמתי לב מה התגובות המסוימות של המטפלת שלי...לדעתי זה כתוב גם באתר מקום.
http://www.macom.org.il/triggers.asp
תסתכלי שם ואת מוזמנת להמשיך לדפדף שם בדפים המקושרים.