אז... חזרתי

שירלי317

New member
אז... חזרתי

אבודה, כאובה, ומותשת
ומחכה לMRI עם חשש לMS
מצד אחד מודאגת ממש
מצד שני..
אולי לסבול ממחלה שיודעים עליה דבר או שניים,
עדיף מרק תסמונת שנשמעת לעולם (ולפעמים גם לי) כמו מחלת שקר

הזיכרון לא עובד
והריכוז הלך לאבדון
אז הערפל חוגג לו באונות ובהמיספרות
ואני מרגישה כאילו אני מדמיינת הכל,

אז.. חזרתי.

מה שלומכם?
 

חיה קרן

New member


 
ברוכה השווה!!

מה שלומנו קשה לי לענות, אני בקושי מסוגלת לעקוב אחרי שלומי הפרטי בימים האלה.. אבל מוצאת שאני מזדהה עם הרבה ממה שכתבת - הערפל הזה במוח שגורם להכל להרגיש דמיוני כל כך.. כאילו חלק מחלום.
 

bobi2525

New member
כמה מעט כתבת וכמה הרבה

כאב יש בהם.
גם אצלי המצב כזה.
ואני במקצועי מורה 15 שנה בתיכון
זה היה היומיום שלי לעמוד מול כיתה
לדבר ברצף במרץ רב
היום אני אומרת משפט ואני לא זוכרת מה אמרתי קודם....נתקעת, מתבלבלת שוכחת הכל!
והבילבול והעירפול בין המציאות לדימיון/מחשבות/חלומות זה ממש מקשה.

חיבוק!
 
למעלה