אז חברים דיון

[Lady of the masks]

אז חברים דיון

מה אתם הכי לא אוהבים בספרים-מה היתם משפרים/משנים?/מוותרים עליו?

יאללה, תחפרו.

 

[פיקסית נצחית]

האמת?

הייתי מרחיבה קצת על הבית של הפלאפף. כן כן, אני יודעת שזה ישמע לכם מוזר, אבל מרגיש לי שהיא פשוט הפכה את הבית הזה למטאטא של הבית ספר וזה קצת חבל לי...

הייתי רוצה שהקו עלילה של פרסי יהיה קצת יותר אמין, ושהאחים שלו לא היו כל כך ממהרים להחרים אותו, זה הקטע הכי לא ברור לי, הוא פשוט האח הכי פחות אהוב בבית וזה ממש פסיכי ו..לא יפה.

 

[OKDeSign]

הייתי מחריבה את האפילוג.

 

[Lady of the masks]

למה הוא הפריע לך כל כך?

 

[OKDeSign]

בעיקר הוא היה לא במקום

לא שאני לא שמחה חלקית מההאפי אנדינג,
אבל זה היה יותר מידי מתוק יותר מידי חמוד יותר מידי כולם התחתנו על כולם מהתיכון ולכולם יש ילדים שמגיעים להוגוורטס ואין יותר אנשים רעים בעולם.
לא משנאה להארי אבל רציתי שהוא ימות, רציתי שהאקט האחרון שהוא יעשה יהיה להרוג את וולדמורט וביחד איתי לההרג בעצמו.
שהעולם היה מתאושש אח"כ ומכבד את זכרו של הארי וכו'
אני לא אוהבת את מה שקרה שם, והשמות של הילדים של הארי וג'יני הם נוראים

ופשוט, לא. מבחנתי הענין הזה לא קרה,
כפי שנאמר הרבה לפני "אפילוג? איזה אפילוג?"

 

[Love Metal 666]

על מה את מדברת?

אני לא זוכרת כזה דבר

 

[topnop]

לא הייתי הורגת כמה דמויות..

נגיד כל הקטע שהיא הרגה את סריוס ממש אחרי שהם החליטו לעבור לגור ביחד, זה כאילו היא ממש ניסתה שזה יהיה הכי עצוב שיש.
נו די, מסכן, חחחח גם ככה לא הייתה לו נקודת פתיחה טובה עם הורים שמתו, אבל לפעמים הרגיש כאילו זה ממש בכוונה.

 

[פיקסית נצחית]

סיריוס היה צריך למות

מכל כך הרבה סיבות האמת, גאש, אני כל כך שונאת אותו.

אבל הוא באמת היה צריך למות כי לולא היה מת, הארי היה הרבה פחות חדור מוטיבציה, ואני מניחה גם שזה היה מפריע לו להפוך להיות כל כך עצמאי כמו שהוא בספר השביעי (הולך לאיבוד וטועה וכו', אבל הוא התבגר סוף סוף בספר השביעי וזה היה נחוש)

מה שכן היה נורא מיותר בעיני היה להרוג את לופין, זה כאילו שהיא נורא נורא רצתה לזמן אותו יחד עם סיריוס וההורים שלו שם ביער. זה היה כך כך אידיוטי ורע.

 

[פיקסית נצחית]

נחוץ, לא נחוש

 

[siriusgirl]

מזל שקפצתי לראות את זה

בוגדת

הייתי אומרת שתקנת קצת עם ה"מיותר להרוג את לופין" אבל לא, היום שלי היה קשה מדי.

 

[topnop]

כן, הוא היה צריך למות, אבל איכשהו… לא יודעת

זה קרה באכזריות יותר מדי.
אפשר היה איכשהו אולי לרכך את זה. :/

 

[lionnet]

לופין וטונקס היו חייבים למות

כדי שהארי יהיה סנדק לילד יתום.
נו, הוא התיקון של כל מה שלא היה לו.
וכחלק מזה אני מניחה שהזוגות הארי-ג'יני והרמוני-רון בעצם נעשו כדי לקשור את כולם למשפחה אחת. הארי יכול להעניק לילדים שלו את 'משאלת ליבו' - משפחה גדולה ותומכת שעומדת מאחוריהם.

 

[SLD4E]

רולינג התייחסה לזה באחד הראיונות

היא אמרה שבמקור לופין לא היה אמור למות. אבל שמבחינתה אחד האספקטים הכי גדולים ונוראיים של מלחמה זה ילדים שנשארים בלי הורים. והיה את זה במלחמה הראשונה(הארי, ונוויל סוגשל) והיא הרגישה שהיא צריכה להדגיש את זה גם במלחמה השנייה. ולהרוג דמויות כל כך אהובות רק עזר לה להדגיש את הנוראיות של מלחמה.
משו בסגנון~

 

[lionnet]

ג'יני

הקשר של ג'ני והארי מאוד מעצבן, לא אכפת עצם העובדה שהם יחד - אבל מאחר והיא כבר חיברה אותם הייתי שמחה אם רולינג הייתה נותנת לג'יני קצת יותר עומק ולקשר שלהם קצת יותר משמעות מאשר: "ג'יני הייתה מאוהבת בהארי מהרגע שהיא ראתה אותו כי הוא היה מפורסם ובסוף היא הצליחה לגרום לא להבחין בה".
כשג'יני "התאהבה" בהארי היא לא ידעה עליו כלום. היא הייתה סתם גרופית קטנה. ובספר השישי היא אומרת לו שהיא "אף פעם לא באמת ויתרה". אז מה נשתנה בעצם? הייתי רוצה לשמוע איך ג'יני התגברה על ההידלקות הגרופית הילדותית, התבגרה והתאהבה בהארי האמיתי, הייתי שמחה לשמוע אילו איכויות הוא מצא בה מלבד זה שהיא ויזלית, ושפתאום היה נדמה לו שהיא קשה להשגה.

 

[יעלי1232]

לגמרי, דמות ממש מפוספסת ולא מפותחת ברמה מציקה

 

[MoRoSH11]

האפילוג! בלי לחשוב פעמיים

 

[Lady of the masks]

מדוע ולמה?

אגב את תשובותיי אתן בהמשך

 

[MoRoSH11]

כי הוא מיותר בעיני

 

[Lady of the masks]

אני אענה עכשיו

אני יודעת שרבים לא יסכימו איתי אבל היה משהו מאוד מפוספס בספר השביעי. ההגבלה שלי: מכירים את זה שאתם חורשים על נושא מסוים לבחינה? הוא מופיע שוב ושוב ושוב ואתם כותבים אותו הדבר שוב ושוב וכשזה מופיע במבחן כבר יש לכם תחושת מיאוס, אז אתם עונים, טוב, אבל ההרגשה היא שאתם מפספסים כמה מדרגות בתשובתכם-ככה זה בשביעי בעיני, מרגיש לי שהוא היה אצלה בראש שנם-היא עברה עליו שוב ושוב ושוב וכשהיא כתבה אותו כבר היו חלקים...בהיעדר מילה טובה יותר, מפוספסים, בנקודות מסוימות העלילה רצה מהר מידי, לא מבחינת ציר הזמן אלא התיאור והדמיות. בעיני לספר היו צריכים להיות עוד כמה וכמה עמודים, או לחלופין צייד ההורוקרוקסים היה אמור להתחיל מוקדם מידי. הרס התיליון, מציאת הספל, בום הצצה לוולדמורט ברגע המתאים ו..זהו.
עוד בעיה היא, וולדמורט בעיני היה פחות וולדמורטי-כתבתי כאן הוא היה הדמות האהובה עלי-לא כי אני אוהבת אותו, כי הוא היה מחריד. כריזמטי , מפחיד. כי בשורה אחת של וולדמורט בספר היא הצליחה להעביר את הנוכחות שלו-לגרום לי להבין את הרתיעה של הדמיות- הוא היה צריך לעבד את זה בשלב מסוים-אבל מבחינתי זה היה מוקדם מידי-איפשהו לקראת האמצע סוף כבר פשוט שכחתי את הולדמורט הנפלא שהיא הצליחה לכתוב. כבר היתה לי הרגשה כזו של נו טוב-אם אתם מתעקשים לפחד...נזרום. שוב היה פספוס בספר. הוא היה טוב, מאוד. אבל לא ה"פ טוב.
אני לא יודעת למה לאנשים מפריע האפילוג! הוא מתוק וקטשי נורא אבל לכשעצמו זה לא היה מפריע לי לו לא הרגשתי את הפספוס. סה"כ מגיע להארי סוף טוב. פשוט שוב נו-היא יצרה וולדמורט טוב מידי וההיתמוטטות שלו היתה מהירה מידי. עוד קצת עידון לא היה מזיק-ורולינג הרי יודעת לעשות את זה נפלא.
אני חייבת ללכת כרגע אז אמשיך אכר כך.

 

[Lady of the masks]

חלק 2 של התשובה שלי

למרות שרולינג ציינה שזו לא היתה כונתה, אבל משומה במודלים שרולינג הציגה-רק האם נשארת בבית והאב הולך לעבוד. נכון-זה שמולי בבית לא אומר שהיא אינה קוסמת חזקה-ראינו. ובחירתה להישאר בבית מכובדת בהחלט. אבל למה אין לנו מודל נגדי-מה אם אב שמחליט לותר על קרירה בשביל לגדל את הילדים? למה פלור דלאקור-גם היא מכשפה מוכשרת, זונחת ישר את הכל ברגע נישואיה-וכשאנחנו פוגשים בה בשביעי-היא מולי ג'וניור?
בכלל צריך להבין מאיפה נובע אי-השויון בין המינים. גברים פיזית יותר חזקים מנשים-בעבר מין הסתם זה היה יותר שימושי-עבודות היו פיזיות. הוא היה מביא את השכר ולכן, קבע. בעולם הקסמים כל זה לא רלונטי. וולדמורט קוסם חזק לא כי הוא חזק פיזית-ההיפך. ולכן בעולם הקסמים אין משמעות להבדל הזה בכלל. וזה פשוט לא בא מספיק לידי ביטוי. זה נערץ שאמא עוזבת הכל לגדל ילדים. זה נערץ לא פחות כשהאב עושה זאת.
עוד עניין קטן-כל הזוגות של רולינג פלקט.. רמוס/טונקס אם המיני טלנובלה ביל/פלור מולי/ארתור-וזה בסדר כי זה דרך עיניו של הארי וכמובן זוגיות זה מורכב מידי-וזו לא עלילתו של הספר. אבל אז יש הארי/ג'ני וזה עוד יותר גרוע ומוקצן מכל הזוגות שהזכרתי. ואני כן יכולה להבין שהארי התאהב בה-כי הוא צעיר, והיא יפה וקרובה...אני מופתעת שזה החזיק. בניגוד לרון /הרמיוני אין להם בסיס
נקודה אחרונה-מסכימה עם פיקסית נצחית, המעבר ללשנוא את פרסי הוא מאוד מהיר וקיצוני. גם עם שאר האחים מאמינים להארי ולא מסכימים עם פרסי...זה פשוט לא בסדר. זה יותר מידי פשוט בשבילם. (ובאו נודה באמת יש משהו בגישה של פרסי-דמבו בה אומר שולדמורט חזר-עשו ככה וככה (למה? כי ככה אמרתי.) וצריך לקבל אותו כמו תורה מסיני) לפחות פרסי עשה את מה שחשב לנכון.