אז זה הסיפור שלי...

[FatDani]

אז זה הסיפור שלי...

קודם כל שלום. אני דניאל, בן 17, מתגורר כרגע בניו מקסיקו, ארה"ב. מצאתי את עצמי ער בשעה חצות וחצי פה בראה"ב, אז החלטתי לבדוק את הפורום הזה. = ) אז ככה, לפני 9 חודשים עזבתי את בייתי בראשון לציון לטובות ארה"ב. הסיפור ממש ארוך ולא פשוט להסביר, אבל חייתי 6 חודשים עם אבא שלי. (הורים גרושים... אני, אמא, בעלה והבן שלהם בישראל, אבא, אישתו ושני ילדים בארה"ב). כבר אחרי חודש הבנתי שארה"ב ממש לא בשבילי. אנשים פה יבשים, אין שום דבר לעשות לבני נוער מתחת ל-21, 4 חודשים של שלג בשנה (לפחות במישיגן) בקיצור, ממש לא בשבילי. מה גם שהגעגועים לחברים וכל מה שהשארתי מאחור הרגו אותי. אחרי חצי שנה של סבל, עברתי לגור עם אמא שלי (שבינתיים הגיעה גם היא לארה"ב, הסיבה שעברתי לפני לאבא שלי זה כדי להתרגל למקום). גם פה הדברים לא היו יותר טובים... עכשיו אני פה כבר 3 חדושים (פה = ניו מקסיקו עם אמא) ודברים לא השתפרו בכלל. פשוט לא מוצא את המקום שלי. אני מנדנד לאמא שלי שתתן לי לחזור לארץ, לדודה שלי או לאיזה חבר ממש טוב שמוכן לקבל אותי עד הצבא, אבל היא לא רוצה. "תהיה בן 18 תעשה מה שאתה רוצה, עד אז אתה פה." 18 זה עוד 9 חודשים... אין מצב שאני נשאר פה עוד 9 חודשים. וזהו פחות או יותר... חיפשתי מקום להתפרק. (לא מצפה שיעניין מישהו, אבל יהיה נחמד אם כן) ולכל אלו שרוצים לעזוב את ישראל, בחיי שזה לא שווה את זה. אין שום מקום בעולם כמו ישראל.

 

[MissNusha]

קודם כל,

בהצלחה, ואני באמת מאחלת לך שתצליח לחזור לארץ - אבל לא בגל לשנאי חושב תשישרא לזה יותר טוב, אלא בגלל שאני חושבת שישראל זה יותר טוב בשבילך. קודם כל על תעשה הכללות, "ולכל אלו שרוצים לעזוב את ישראל, בחיי שזה לא שווה את זה. אין שום מקום בעולם כמו ישראל." לך אישית רע בארה"ב? כן? כמו שאתה מרגיש בארה"ב - אני מרגישה בישראל. רע לי שם, המקום שאני גרה בו אין כלוםםםםםם לעשות. וגם לא הייתי רוצה לגור בת"א או חיפה, לא טוב לי שם. ואני באמתלא אומרת שישראל זה רע. ישראל זה רע בשבילי. אז רק רציתי להעיר שלכל אחד יש את המקום שלו, אצלך זה ישראל ואצלי זה אוסטרליה. ואם לך אין שום מקום בעולם כמו ישראל, לי אין שום מקום בעולם כמו אוסטרליה.... שנה טובה, ובאמת שאאני מאחלת לך בהצלחה, ושבסוף תגור איפה שאתה רוצה, ואיפה שטוב לך.

 

[PSYchoDraMa]

דעתי בעניין...

קודם כל, ממש יפה שאתה אומר את זה... רוב האנשים רואים בארה"ב "חלום" וזהו, ומי שהלך ורואה שזה ממש לא בשבילו, לא מוכן להודות בזה... אני באמת חושב שזה ממש תלוי בסוג האופי של הבן אדם... כמו הניגוד שלך- MissNusha... וזהו... דרך צלחה, בכל אשר תפנה ד"א, אני גר בישראל ואני מגיב פה משתי סיבות: - מעניין אותי כל הקטע הזה של לעזוב את המדינה (אני רציתי ועדיין רוצה.. ולא בגלל שחרא לי בישראל... טוב לי כאן, אבל אני שואף ל-עוד יותר טוב) אני לא רואה בארה"ב כמקום שלי... חלק יגידו שארה"ב זה בדיוק כמו חוצפה של ישראלים רק בשפה האנגלית ועם אופי טיפה שונה... - הסיבה השנייה היא בגלל שנפתחו לי הרבה אפשרויות לעזוב את המדינה (איטליה, לוס אנג'לס)

 

[okts]

לוס אנג'לס זה ארה"ב נשמה

 

[Sir Psycho Jesus]

איזו תמימות.....

תכף גם תגידו שגוש קטיף זה ישראל

תאכלס גם אני לא רוצה לארה"ב, אבל איטליה או LA נשמע סבבה!!!

 

[AnnabeI Lee]

you are all ignoring a very small

and insignificant detail... EVERYTHING IS HARD IN THE BEGINNING! Los Angeles might not be a dream but there are things here that work better than things in Israel, (and there are things in Israel that work better than here). Seriously, everything requires some adjustments. The US sucks in many respects, and I am the first to criticize it, but in terms of living, most places in it are not that different from Israel.

 

[Misterii]

CA$H

True, true There are problems that are international Politics will always be politics wherever you go money will still be money in anywhere you go I've lived in three countries (Finland, Sweden and now here in Israel) and I can say, that nothing ever changes unless you move to the jungles and marry a hipo i.e a hotdog costs here 5 shekels, in Finland it cost 5 euros in sweden it cost about 5 crowns (kronor Just the money sign varies *The requirements of life remain about the same in every country*

 

[זידהלה4]

לדעתי....

אתה לא נותן ממש צ'אנס למקום... 4 או 3 חודשים זה לא מספיק זמן כדי להתאקלם....לי זה לקח שנה ויותר... אני מבינה לגמרי את הגעגועים שלך לארץ ולחברים פה כי גם לי זה היה( בעיקר בשנה האחרונה שלי בחו"ל) אבל גם נהניתי שם מאד... לדעתי אתה צריך לנסות לתת למקום הזה עוד צ'אנס. אתה צודק - אין כמו ישראל, אבל אין על החוויה ששהיה בחו"ל נותנת לך. אני ממליצה לך לחכות ולראות איך מסתדרים העניינים. אם לא יילך - בגיל 18 תחזור לארץ. בהצלחה

 

[M a D f A i R y]

אמממ אמממ

אני רוצה להיות בארהבבבבב לא פייררררר רררררר.... בוא נתחלף

 

[אליהההה 15]

נראה לי שהרבה אנשים מחו"ל היו

שמחים להתחלף איתך..

 

[Lizusha]

טוב אז זה הסיפור שלי...

זאת כבר השנה הרביעית שאני גרה בארה"ב. אני גרה בניו-יורק סטייט- ליד קנדה. קפוא פה רוב השנה... אבל מתרגלים. בשנה הראשונה בכיתי כמעט כל יום, אבל אז מה... בסוף מצאתי חברים ישראלים, אמריקאים מה שלא יהיה והתחלתי להנות מהחיים. אני מקנאה בך שיש לך הזדמנות לחזור לארץ, לי כרגע אין... אבל אם הייתה אז לא הייתי עוברת לשם, הייתי נוסעת לבקר חברים וחופים. אני מבינה לגמרי שאתה מתגעגע, גם אני אפילו אחרי יותר משלוש שנים שלא ראיתי אף אחד מהחברים שלי. אבל שומרים על קשר, טלפונים אי-מיילים- ומתישהו הם גם יבואו לפה. יש לך הזדמנות מצויינת ללמוד את השפה, את המנהגים (מפגרים אני מסכימה) אבל לפחות אם תחזור מתישהו לא תכנס לשוק. - אני אישית לא נראה לי שהייתי מסתדרת עכשיו עם החוצפה הישראלית, כבר שכחתי מזה- ולמען האמת לזה אני לא מתגעגעת. אני מקווה שתתן לזה עוד הזדמנות- לא ברור לי אם אתה הולך לבית ספר או מה אתה עושה- תצטרף לאיזה אירגון, תכיר אנשים... תצא תהנה. 9 חודשים יעברו כמו כלום.